עוללות אפרים קלג

על שם התכלית הקודם אצלו במחשבה כי סוף המעשה תחילת המחשבה וכמו שאמרו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וזה שאמרו שור שהקריב אדם הראשון קרנותיו קודמין לפרסותיו כו'. וזה לפי שחטאו היה שהקדים תאותו ליראת חטאו כנודע ולעומת זה היה הפיוס להקדים יראת חטאו וחכמת התורה המתיחסים לקרן זה המראה כלפי גבוהה כד"א רמה קרני בה' וצמיחת הקרן מן המוח מקום מיוחד לחכמה והוא רמז לעסק התורני והפרסות הם החלק הפחות ומחוי כלפי מטה רמז לשימוש גופני וק"ל. ב יתרון האור דהיינו גלגל החמה יש לו יתרון על הלבנה כי הלבנה נתמעטה והחמה נשארה שלימה באיכותה כך אור השכלי שבאדם אינו מתמעט ואדרבה מוסיף והולך תמיד אמנם החומר שבאדם המתייחס לאור הלבנה ראוי למעטו ולענותו כי כל עוד שיותש הכח החומרי יתגבר השכלי בסוד אומרו כאשר יענו אותו כן ירבה וכן אמר המשורר טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך וכתיב כי ברוע פנים ייטב לב וזה אינו צריך לפנים שעינוי החומר הוא כלל גדול בעבודת האל יתברך והמשכיל אשר יודע שאור שכלו שלם יודע לייסר את נפש בהמתו כד"א יודע צדיק נפש בהמתו וידיעה זו לשון שבירה מלשון ויודע בהם אנשי סכות וכן אמר דוד עליו השלום האמנתי כי אדבר אני עניתי מאוד כי יש כמה בני אדם שאינן מאמיני' מה שמדברים בפיהם מענין העה"ב והאמונה ואני האמנתי דברי והמופת על זה שהרי אני עניתי בעולם הזה מאד ואיני חושש לתענוגי הגוף בעה"ז וא"כ כל מגמת פני אל התכלית האמיתי ואיני חושש שהעינוי יביאני לידי חולשה ואדרבה המענה גופו בעבודת השי"ת אז הקב"ה מוסיף לו כח שנאמר וקוי ה' יחליפו כח וגו' וכמו שנאמר כאשר יענו אותו כן ירבה וכמ"ש יראת ה' תוסיף ימים כי סתם פחד ויראה גופנית הוא סיבת קירוב המות ויראת ה' אדרבה תוסיף ימים ואין לו מחסור דבר מצד היראה כמו שנאמר כי אין מחסור ליראיו וכן הוא אומר דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי אע"פ שמרוצה גופנית מקצרת הנשימה זו אינו כן וככה הוא העינוי הבא לשם שמים גורם אריכות ימים. ג שאור החמה היה שלם במדת ההסתפקות משא"כ באור הלבנה שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ואם כן לא נסתפקה במה שנתן לה ה' משא"כ בשמש שלא קטרגה אלא אמרה אחי יהי לך אשר לך כמו כן בזמן שאם שכלו של האדם שלם אזי הוא אוחז במדת ההסתפקות והוא שמח בחלקו ובזה יהיה לעולם פנוי לעבוד ולמשא דבר ה'. ד שבאור יכול האדם להסתכל עד למרחוק מה שא"כ בחושך שאינו רואה כי אם מה שלפניו כך החכם שאם שכלו שלם עיניו בראשו להסתכל ביום האחרון ובזה יבחן שכל עניני העה"ז יש להם גבול והפסק כי לא לעולם חוסן ובזה יבא למאוס בהם אמנם הכסיל בחושך הולך ואינו צופה למרחוק ואינו מביט כי אם ההוה במה שלפניו וחומדם כי נראין מתוקין לשעה. ה שאור החמה שופע מאורו לאור הלבנה כנודע כמו כן בזמן שאור שכלו של אדם שלם אז הוא מבחין ויודע שעיקר הצלחתו תלוי בזולתו וזה כי אף אם הוא שלם בכל מעשיו מ"מ הכל אינו שוה לו בזמן שאינו מייסר ומדריך לזולתו כי כבר נאמר וכשלו איש באחיו ודרשו רז"ל בעון אחיו כי כל ישראל ערבים זה בעד זה וכך אמרו במדרש על איוב שאמר ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי משל לאחד הקודח בתוך הספינה תחתיו וצעקו עליו בני הספינה מה זה אתה עושה כי יכנסו המים דרך הנקב ותטבע הספינה השיב להם מה לכם בזה והלא תחתי אני קודח השיבו לו אם יכנסו המים תחתיך גם עלינו יעבור כוס כך אמר איוב לחביריו ואף אם אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי ומה השיבו לו חביריו אם יוסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק נמצא שהתוכחה והמוסר כלל גדול בעבודת הבורא יתברך להשפיע מאור תורתו וחכמתו לזולתו מחכמה זו. נמצא שמיתרון האור אנו למדין יתרון הכשר דעת חכמה בה' דברים שהם יסוד מוסד לקניית השלימות וכל הצלחת האדם תלוי בה' דברים אלו והם ידיעת הקדימה והאיחור להקדים קנייני הנפש. ומיעוט החומר ומדת ההסתפקות וזכירת האחרית. והמוסר והתוכחה לעצמו וזולתו וזהו תואר שמות ה' חומשי תורה בראשית שמות ויקרא במדבר דברים. א להקדים קניני הנפש זהו תואר ספר בראשית ודרשו רז"ל בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ברא הקב"ה עולמו לפיכך לה משפט הבכורה הראשית בכל מעשה ופעולה צריך האדם להקדימה במחשבה כי גם במעשה בראשית היתה התורה ראשית במחשבתו יתברך. ב שמות. הוא הוראה על זכירת האחרית שכל קנייני האדם כלים ונפסדים ולא נשאר כי אם השם טוב אשר קנה מצד מעשיו כד"א טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו כי יום המות הוא יום קניית השם כי אין לחוש שיחזור לסורו ופשוטו של מקרא זה מדבר ביציאתם מן העולם שנמשלו לכוכבים שנאמר בהם המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. ג ויקרא. רמז למיעוט החומר בסוד א' קטנה בויקרא רמז למיעוט החומר הבא ראשונה לאדם מיד כשננער לצאת ממעי אמו כאלף זו שהיא ראשונה לכל האותיות וכן פשוטו של פרשה מדבר מזה הענין שנא' אדם כי יקריב מכם. מכם ממש. ד במדבר. הוא הוראה על מדת ההסתפקות שיהיה דומה לאדם כאלו הוא דר במדבר מקום אין זרע כי שם בלי ספק יסתפק במה שבידו ולא ידרוש אחר המותרות כד"א המאכילך מן במדבר ואצל המן נאמר המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר כך היא המדה בכל חמדות העה"ז המרבה בהם הנה בצאתו מן העולם לא העדיף מאומה וכן הממעיט בהם לא החסיר. ה המוסר זהו ספר דברים שכולו דברי תוכחה ומוסר כי סתם דיבור קשה רמז לדברי תוכחה. קפה חמשה סימנים לק"ש של שחרית וכנגד ה' כללים אלו מצינו במסכת ברכות ה' סימנים לזמן קריאת שמע של שחרית. א משיכיר בין תכלת ללבן. ב משיכיר בין תכלת לכרתי. ג משיכיר בין חמור לערוד.