עוללות אפרים קלא

נעתק תמיד יום יום ממדריגה למדריגה להרע ח"ו או להטיב והמלאך נקרא עומד תמיד בשליחותו הראשון לא יוסיף ולא יגרע ואמרו רז"ל רצה הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין וראה שאינו מתקיים חזר ושתפה למדת הרחמים וזה כי בראש השנה נברא אדם הראשון ועלתה במחשבה להתנהג עמו במדת הדין וכפי שורת הדין לא יזכה האדם בדין עד אשר יהיה כמלאך ה' נקי מכל חטא ויהיה מן העומדים וזהו תואר נצבים לר"ה ואח"כ ראה הקב"ה שאינו מתקיי' בזה כי אדם אין צדי' בארץ חזר ושתף לו מדת הרחמים ביום כיפורים שאף אם יהיה מן המהלכים ולא מן העומדים מ"מ יזכה בדין מצד הרחמים והסליחות וזהו תואר וילך ליום כפור אמנם אם יחול ר"ה ביום ה' ז' אז נתחברו יחד ימי דין ורחמים אז נאמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים ומצרפין נצבים לוילך לומר בין אם יהיה מן העומדים או מן המהלכים יזכה בדין וכל החזיון הלזה נרמז כולו בנבואת זכריה ויראני את יהושע הכהן הגדול והשטן עומד על ימינו לשטנו לפי שנאמר לב חכם לימינו נמצא שההולך לצד ימין השטן מתגרה בו יותר כמ"ש רז"ל ובת"ח יותר מכולם כי מטעם זה נאמר בפרשת החצוצרות ונסעו המחנות החונים תימנה וקדמה ולא הזכיר שאר הרוחות כי מפרשה זו אנו למדין כל דיני השופר כמו שיתבאר במאמר רי"ב. (או לכך השטן עומד על ימינו דווקא לפי ששם משכן כח המתאוה בכבד והיצר הרע מצא לו שם מקום מוכן לפתח חטאת מצד התאות ההם שנקל לו לפתותו ולהטותו מן הדרך הישר ע"ד שנאמר לפתח חטאת רובץ ר"ל במקום שימצא היצר הרע פתח פתוח ומקור נפתח לחטאת ולנידה שם ירבץ. ומטעם זה המשילו רז"ל היצה"ר לזבוב שאין בה כח לעשות נקב בבשר שלם זולת במקום מכה שכבר הבשר פתוח שם ירבץ להרחיב מקום המכה כך היצר הרע אינו יכול להטות מני דרך האדם הישר והצדיק שאין בו שום מכה ולא הלך כלל אחר תאותיו. אך הבא ליטמא ע"ד רדיפת המתאוים אז פותחים לו ליצר הרע להרחיב המכה ולהוסיף לו טומאה על טומאתו ובדרך זה אמרו במדרש שעמלק היה דומה לזבוב הלוהט אחר המכה כו'. כי כמו כן לא היה עמלק יכול לישראל כל זמן שהיו שלמים בתורת ה' אך ברפידים שרפו ידיהם מן התורה אז ויבא עמלק כי מצא לו פתח פתוח להרחיב מכתם. ובדרך זה עמלק ויצר הרע נמשלו לזבוב זה שאין כח בפיה כי אם להרחיב הפתח פתוח שמוצא ולא לעשות מכה בבשר השלם וזהו טעם אמרו השטן עומד על ימינו במקום שמצא הפתח פתוח). ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים הזכיר כאן שני נערות ובאחת הזכיר השם של רחמים ובאחת הזכיר הבחירה בירושלים וזה לפי שהשטן נדחה שני פעמים בשנה. א בראש השנה הוא נדחה בקול שופר הבא לערבב השטן. ב ביום כיפור הוא נדחה ג"כ מצד שישראל נמשלו בו למלאכי השרת כמ"ש במדרש אמר סמאל לפני הקב"ה יש לך עם אחד בי"כ כמלאכים כו' וכן אמרו דורשי רשומות השטן עולה שס"ד לפי שימות השנה הם שס"ה ובכולם יש לו רשות לקטרג חוץ מביום כיפורים כו' לכך הזכיר כאן שני גערות. א כנגד ר"ה אמר יגער ה' בך השטן הזכיר השם של רחמים ע"ד שנאמר ה' בקול שופר רמז למדת הרחמים שהקב"ה מתעורר בקול שופר וכדאיתא במדרש תהילים א"ר יהודא בר נחמן בשם רבי לוי כשמריעין עולה בדין ובתקיעה עולה ברחמים שנאמר ה' בקול שופר וכן כתב הרקא"נטי בשם המקובל רבי עזריאל וז"ל וממה שאתה צריך לדעת שהש"ית מנהיג עולמו בדין ורחמים כו' לכך אומרים ויגולו רחמיך על מדותיך לכך בתקיעת שופר נרמז בה דין ורחמים התרועה והשברים דין והתקיעה רחמים לכך נאמר יגער ה' בך השטן היינו הרחמים המתעוררים בקול שופר. ב כנגד יום כיפורים אמר ויגער ה' בך הבוחר בירושלים על דרך שאמרו במדרש בזאת יבא אהרן אל הקודש בזכות ירושלים שנאמר זאת ירושלים בתוך הגוים כו' עיין מדרש זה בילקוט פרשת אחרי מות. קפג בזאת יבא אהרן בזכות ירושלים וטעם לא אד"ו ראש ונראה לפרש שלכך הכניס הכהן גדול עמו בי"כ זכות בחירתו יתברך בירושלים בהיות שירושלים מוכן לכפרה יותר מכל המקומות הן מצד שבירושלים הבנויה כנגדה למעלה אמרו רז"ל במדרש ששם מזבח עומד ומיכאל שר הגדול משמש בכהונה ומקטיר נשמותיהם של צדיקים לכפרה. הן מצד שהבחירה בירושלים היתה ביום כפור ביום שנעקד יצחק על גבי המזבח כמ"ש אשר יאמר היום בהר ה' יראה ובענין העקידה נרמז שני זמנים אלו שהשטן נדחה בהם דהיינו ר"ה וי"כ. א ר"ה נרמז באומרו והנה איל אחר וגומר רמז לשופר של איל כדאיתא במדרש הרבתי. ב י"כ נרמז באומרו אשר יאמר היום בהר ה' יראה וכפי הנראה שיום זה היה י"כ, והוקבע לדורות ליום סליחה וכבר ידעת ארז"ל אחר הדברים האלה אחר דבריו של שטן כו' נמצא שהשטן נדחה בר"ה וי"כ ויגיד עליו ריעו הבחירה בירושלים מצד שהוא מקום מיוחד לכפרה מימות אברהם וכמו שאמרו רז"ל אדם הראשון ממקום כפרתו נברא. ואחר שהניח שהשטן נדחה בר"ה וי"כ חזר ליתן מופת שני על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. א כנגד ר"ה אמר הלא זה אוד מוצל מאש כי ר"ה הוא יום הדין ומשפטי ה' נמשלו באש אוכלה שנאמר כי הנה ה' נשפט באש וימי או"ד ניצולו מאש המשפט לשלא יחול בהם ר"ה וכל זה עשה הקב"ה לסתום פי המקטריגים ושלא יהיה לשטן מקום לקטרג לפי שבימי אד"ו מצינו בכל יום סימן לחוטאים מששת ימי בראשית ביום א' נאמר וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל ודרשו רז"ל ראה במעשיהם של רשעים שאינן כדאי להשתמש באותו אור עמד וגנזו לצדיקים לעתיד הרי מיעט האור על פשעם. ביום ד' נתמעט אור הלבנה בחטאה. וביום ו' נתמעטה קומת האדם בחטאו לכך נדחו ימים אלו מיום הדין שלא יהיה