עוללות אפרים קכו

וישתדל גם במזון הנפשי על פי התורה והמצוה וגם מזה המזון הגופני אל ינח ידו וכנגד זה באו שתי הלחם בחג השבועות הבא באמצע הקיץ כנגד ימי העמידה אשר בהם בא ההשתדלות בשני מיני לחם אלו כאמור אמנם בסוף ימי חלדו בצאת השנה ישתדל על פי הרוב במזון הנפשי לבד בראותו ההעדר הכרוך בעקבי המזון החומרי כי סופו לרימה ותולעה כנגד זה בא בתורה ענין ניסוך המים בחג האסיף זה שהוא כנגד סוף ימי חלדו של אדם כמ"ש כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה וגו' ובזמן ההוא שופך כל איש כמים לבו לפני קונו כמ"ש קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך. וע"ד שנאמר ושאבתם מים בששון וגו', ותרגם אנקלוס ותקבלון אולפן חדתא כו' וזה שבזמן ההוא הוא פנוי להיות כל עמלו בתורה ומצוה שנמשלו למים נמצא אתה אומר שכל פעולה וכל מעשה האדם באו בג' דרכים שונות. או המעשה הבא לצורך הגוף לבד או המעשה הבא לצורך הנפש לבד או המעשה הבא לצורך שניהם כאחד. ג"פ ועשה ר"פ במסורה וכנגדם מצינו במסורת ג' פעמים ועשה ר"פ. א ועשה לי מטעמים. ב ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. ג ועשה להם מכנסי בד וגו'. א המעשה שהוא לצורך הגוף לבד זה"ש ועשה לי מטעמים כאשר אהב רמז בדרך כלל לכל חמדות הגויות שהחומר אהב ומתאוה להם. ב המעשה שהוא לצורך הנפש לבד זה"ש ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה כי מעשה התורה והמצוה באין לכסות ערות הכח הבשרי הבהמי באופן אשר לא יראה כלימתם ובשתם כי אחריתם חרפה וכלימה כנודע מגדרם. ג המעשה שהוא לצורך שניהם זה"ש ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה הרצון בזה לומר טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה, אל תנח ידך כי ירא אלהים יוצא ידי שניהם וכבר נתבאר מסורת זה בארוכה במאמר מ"ה: זהו הנרצה אצלי והמכוון מג' מועדי ה' אלה מלבד מה שהזכרנו ג' העמודים תועיל לנו לטעת בלבנו שלשה העקרים אשר עליהם הוסדה הדת בכללה דהיינו מציאות השי"ת ותורה מן השמים וההשגחה לשכר ועונש וזה כי בחג הפסח נודע ה' משפט עשה ברשעים וזרע עבדיו ינחלו ארץ ונודע ביהודה אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים וכי לו הכח והגבורה והיכולת והרצון המוחלט ובזה נתאמת העיקר האחד שהוא השגחת השי"ת כאמור וחג השבועות הוא כנגד העיקר השני שהוא תורה מן השמים וחג הסוכות בא לאמת העיקר השלישי דהיינו מציאות השי"ת כמבואר בעניני הסכך ששמו יתברך בקרבו וכבר הארכנו לדבר מענין זה במאמר קנ"ד ע"ש ובזה נשלם בס"ד מה שרצינו להוסיף ביאור פרטי על הפרטים הנעשים בשלש מועדי ה' אשר בהם הקדיש ה' קרואיו הכין למו מטבח זבחי אלהים לבא בסוד ה' איש לפי שכלו וכמתנת יד השגתו כברכת ה' אשר נתן לו מפיו חכמה ותבונה להבין ולהשכיל ומעתה צבא לזכרון ימי התשובה הנוראים והנפלאים לעורר ישני עפרות חומרות רסן התאוות ולהביאם בכפל רסן יראת ה' ואהבתו וה' אמת יהיה בעוזרי ובתומכי נפשי ויאר עיני בתורתו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו מעתה ועד עולם אמן: סליקו שלש רגלים ונבא לביאור ימים נוראים ראש השנה ויום כפור וימי התשובה

עמוד כז מדבר בימים נוראים והצעה לראש השנה ויום כיפורים וכי ר"ה יום דין הגוף ויום כיפור דין הנפשות ונותן טעם לשבח על שברוב השנים יבא פרשת נצבים קודם ר"ה ופרשת האזינו קודם י"כ ופרשת וילך לפעמים קודם ר"ה ולפעמים קודם יום כיפור ויביא ראיות מכל ג' פרשיות אלו על ר"ה ויום כיפור וסוד ארז"ל בג המלך פת וילך וביאור פרשת הלא זה אוד מוצל מאש בזכריה

עמוד כח מדבר בחמשה דברים המבדילין בין השכל לחומר כנגד ה' דברים שבהם יוכר בין אור לחושך וסוד ה' קולות וסוד ה' טעמים לשופר וענין זה סובב על מדרש רז"ל אתם נצבים היום כיום הזה כו' וע"ד המדרש ממה ידע משה אימתי יום וכו'

עמוד כט מדבר בארבע בחינות שצריך כל שליח להתבונן בהם וזהו האדם אשר למחיה שלחו אלהים ובו מבואר טעם לתקיעות כל חודש אלול וארז"ל ד' גזירות גזר משה ובטלום ד' זקינים

עמוד ל מדבר בתקיעות של כל חודש אלול ע"ד ארז"ל עלה אלי כו' והעבירו שופר כו' וטעם למתענין מ' יום דווקא וביאור ג' ההכרזות שנזכרו בפרשת שופטים

עמוד לא מדבר בשופר של ר"ה וסוד מלכיות זכרונות ושופרות ועל דרך ארז"ל תקעו לפני בשופר של איל וכו' ותמונות השופר בסוד חומר צורה פועל ותכלית

עמוד לב בסוד ר"ה שחל להיות בשבת שאין תוקעין בו כי אם במקדש מה נשתנה מקדש ממדינה

עמוד לג בתת טוב טעם ודעת להעלם יום דין זה בתורה וארבע דברים מכוסים בתורה ומהות דין יום זה וביאור פרשיותיו ויש ביום זה ז' עמודים כמספר חודש השביעי שיום קדוש זה חל בו

עמוד לד בעשרת ימי תשובה וסוד התשובה וסיבת החטא ודרכי התשובה וביאור מאמר דרשו ה' בהמצאו וביאור פרשת נצבים וחתימת שער התשובה במאמר של תנורו של עכנאי ובו מבוארים כל פרטי התשובה

עמוד לה מדבר בי"כ וסוד הצומות ועינוי יום זה ובאור המאמר וכי בתשעה מתענין כו'.