עוללות אפרים יב

חלק ראשון נחלק לשבעה עמודים כמו שמבואר בהקדמה איכותם ומהותם

עמוד א מדבר בששה תנאים כוללים כל הצלחות למט'

עמוד ב מדבר בהבדל שבין הגונז למעלה ובין הגונז למטה

עמוד ג מדבר בהבדל שבין הגונז במקום שאין היד שולטת. לגונז במקום שהיד שולטת

עמוד ד מדבר בהבדל שבין הגונז דבר שעושה פירות. לגונז דבר שאינו עושה פירות

עמוד ה מדבר בהבדל שבין הגונז נפשות. לבין הגונז ממון

עמוד ו מדבר בהבדל שבין הגונז לעצמו. לבין הגונז לאחרים

עמוד ז מדבר בהבדל שבין הגונז לעה"ז. ובין הגונז לעה"ב. אילו הן ראשי עמודי חלק זה מלבד הרבה מאמרים ומדרשים ופסוקים מבוארים בכל עמוד ועמוד ותמצא אותם נרשמים בגליון ובסוף החיבור תמצא סימניהם אחד לאחד איה מקום המאמרים והמדרשים והפסוקים ההם. ומתוך זה ימצא המעיין כל אשר לבו חפץ בלא עמל ובלא יגיעה ויהיו כל החלקים והמאמרים דרושים לכל חפציהם. ובזה תגלה ותראה מעלת הספר ותהלתו עומדת לעד אכי"ר

אמר המחבר יען וביען כי ראה ראיתי שעשות ספרים הרבה הוא סיבת מניעות הלימוד על הרוב מצד שהרוצה לקרות בספרים אין בידו כדי הבחנה איזו ספר טוב ונאות והכרחי לו יותר מזולתו לפי שעה ועוד שאורך ההצעות שבכל ספר נותנים יגיע ולאות אל הקורא עד אשר בסיבה זו הוא משליך כל הספרים אחר גיוו. בכן בחרתי בחיבורי זה בקיצור מופלג הן בהצעת כל מאמר הן בביאורו. עד אשר ימצא המעיין מבוקשו חיש קל מהרה בכל מאמר ופסוק. בהיות שעל הרוב יקרה למחברים שאחד מעתיק בחיבורו הצעות לקוחות מחיבורים אחרים אשר לא עמל בהם ולא חלה בם ידים וכותבם משמו לפעמים. גם בביאור הפסוקים והמאמרים מה שמאריך למעניתו גנוב הוא אתו נמצא שעוטף בטלית שאינו שלו וכן לא יעשה והוא סיבת איחור הקץ וביאת משיחנו. ראה זה אמרה קהלת עשות ספרי' הרבה אין קץ ר"ל שעשיית ספרים הרבה גורם איחור קץ הימין. ביאור ארז"ל האומר דבר בשם אומרו כו' זה"ש אין קץ לפי שארז"ל כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם והעושים ספרים הרבה בוודאי הם כותבים כלי הדברים בשם עצמם ולא בשם אמרם כי זהו בעצם סיבת עשיות הרבה ספרים שהרי שבעים פנים לתורה כמניין יין והרי יש בנמצא ספרים לאלפים ולרבבות אלא וודאי שכל התוספות ההם גנובים הם אצל המחברים הבאים אחריהם ואם היו כותבים אותם בשם אמרם א"כ שוא וחנם עמלו בוניו בו ע"כ הם מעלימים שם אומרו ונמצא שעשיית ספרים הרבה גורם שאין קץ נגלה מתי' יבא רוח אפינו משיח ה' בהיות שאין הגאולה בא כי אם לנמוכי רוח כמ"ש והשארתי בקרבך עם עני וגו' וכתיב וענוים ירשו ארץ ואילו הכתות הכותבים בשמם מה שלא עמלו בו זהו מצד גסות רוחם הם מתעטפים בטלית שאינו שלהם ותולין הגדולה בעצמם לפיכך ארז"ל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם כי זה הוא בעצם ענין הערה המביאה הגאולה הנה בסיבה זו בחרתי בחיבורי זה בקיצור מופלג בהיות שאין בו דבר לקוח מספר אחר אך אם לפעמים כתבתי איזה פשט אשר שמעתי בימי חורפי בעל פה אז הקדמתי לומר ושמעתי אומרים כו' בהיות ששם האומר שכוח אצלי גם זה אינו נמצא בכל החיבור כי אם בד' או בה' מקומות לכל היותר וזהו סיבת קיצור הספר עד אשר יהיה הסיפור בו זעיר שם. והנושא רב הכמות כי הוא כולל כל הדרושים לכל חפציהם הן בעניני המועדים הן בעניני מילה וחתונה הנמצאים על הרוב הן בשאר ענינים הבאים לפרקים בכולם ימצא המעיין די מחסורו אשר יחסר לו עד אשר לא יצטרך לשום עינו בשום חיבור זולתו בכן עודני עומד בתפלה כעני לבקש העזר האלהי ית' שיאר עיני בתורתו אכי"ר

מאמר א עמוד א במונבז המלך שבזבז אוצרותיו כו' (ב"ב י"א)

תנו רבנן מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת וחברו עליו אחיו ובית אבין אמרו לו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבז אוצרותיך ואוצרות אבותיך אמר להם

אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף

אבותי גנזו במקום שהיד שולטת ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך

אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות שנ' אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו

אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר ולוקח נפשות חכם

אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר ולך תהיה צדקה וגומר

אבותי גנזו לעוה"ז ואני גנזתי לעוה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך וגומר: קחו מוסרי ואל כסף. הצעה

מי בכם ירא ה' שומע בקול ה' ובקול עבדו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש הטו אזניכם לאמרי פי שאו מרום עיניכם וראו הלחם התוריי אשר נתן ה' לאכול לשבעה ליושבים לפני ה' בו ימצאו