עוללות אפרים יא

בבר מצוה

עמוד כב מדבר בבר מצוה ויתן טעם למה דווקא לשלשה עשר שנה ויביא כמה משלים ומאמרים על זה ויתן טעם למה היצר טוב מזדווג לשלשה עשר שנה דווקא ויביא מדרש קהלת

חלק רביעי מדבר בשלשה עמודים אשר עליהם העולם עומד והם תורה ועבודה וג"ח. ויכלול ד' מיני ג"ח והם הלבשת ערומים. וביקור חולים והלוית המת ותנחומי אבילים. ועמודיו ששה. וזה סדרם. תורה

עמוד א מדבר בעמוד התורה ויתבארו ד' כיתות שאין התורה מצויה אצלם ע"ד ארז"ל תורה היכן היא כו'. עבודה

עמוד ב מדבר בעמוד עבודה שבלב והיא התפלה ויביא הלכות תפלה שאנו למדין ממנה כו'. גמילות חסדים

עמוד ג מדבר בעמוד גמילות חסדים של צדקה והלבשת ערומים ודרכי הצדקה וסדר נתינתה ומתן שכרה. ביקור חולים

עמוד ד מדבר בג"ח של ביקור חולים ויתבארו בו דרכי הביקור ומתן שכרו ויביא מאמרי רז"ל הלוית המת ודרשות השייכין להספד בר מינן

עמוד ה מדבר בג"ח של הלוית המת ויתבארו בו דרשות הרבה על הספד פטירת איזו צדיק. ויביא ראיה מעשרה מקומות המניחים טעמים נכבדים ודרושים יקרי הערך על פטירת השלמים וזה סדרם

מקום א הוא מאמר המדבר בפטירת רבה בר נחמני וענין הצפרים דעבדי ליה טולא כו'

מקום ב הוא קינת דוד על שאול ויהונתן ויצרף לזה משל נכבד על פטירת הצדיקים

מקום ג הוא פרשת עגלה ערופה וכי המדידה היא מדידה והשערה שכלית לא מקומית בלבד

מקום ד סוד פטירת אהרן וסוד שמנה מסעות שחזרו ישראל לאחוריהם

מקום ה הוא ארז"ל על ד' דברים מאורות לוקין ויתן ד' סיבות לפטירת הצדיקים

מקום ו לקוח מפרשת אמור בטומאת מת מצוה שמותר להטמא לקרובי השי"ת

מקום ז לקוח ממיתת נדב ואביהו ומה שאמר משה לאהרן שהם גדולים ממני וממך

מקום ח לקוח ממאמר רז"ל המדבר בהרבה ניסים שארעו בימיהם בפטירת איזו שלם

מקום ט לקוח מרז"ל ג' לבכי וז' להספד ושלשים לגיהוץ ותספורת ויבאר כוונתם ז"ל בזה

מקום י לקוח ממזמור הפכת מספדי למחול לי ומזמור מה ידידות משכנותיך ומפסוקים שבישעיה לא יבא עוד שמשך וגו' והם דרושים נאים לדרשם בסוף כל הספד כי יש בהם ניחומים טובים: ניחום אבלים ואבלי ציון נחם ינחם

עמוד ו מדבר בגמילות חסדים של תנחומי אבילים ויביא על זה מדרשים ומאמרים רבים. וחתימת הספר בראיות על הגאולה ובנין ב"ה במהרה בימינו ויביא ראייה על זה מכל נביא וזהו חתימת הספר בס"ד: וקראתי שם החיבור עוללות אפרים

וזהו כי ידוע ששורש עלל יש לו ששה פנים א מה שהוא לשון נערות ע"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וזה יאמר המחבר הנני כעוללים לא ראו אור החכמה והתורה וא"כ לא יקנא בי זולתי כי אין מתקנאים אלא בדומה להם. ב מה שהוא לשון עלילות ועקיפים כמו ושם לה עלילות דברים וזה כי באתי בעלילות דברים ועקיפים נגד רשעי ארץ הישינים תרדימת הזמן כי על יסוד זה בנוי כל החיבור. ג מה שהוא לשון מעשה כמו הודיעו בעמים עלילותיו וזה כי תכלית החיבור להביא את האדם לידי מעשה שיזכרו וישובו אל ה'. ד מה שהוא לשון עול כמבואר בספרי הדקדוק וזה הכוונה בחיבור זה לתת עול התורה והמצוה על צוארי האנשים אשר לא עלה עליהם עול התורה ה מה שהוא ל' כור כמו בעליל לארץ מזוקק שבעתים וזה כי אמרותיו טהורות מזוקקות שבעתים והוא בא ללבן ולזקק הבריות מחלודת יצרם. ו מה שהוא לשון לקט כמו וכרמך לא תעולל וכמ"ש טוב עוללות אפרים וגו'. על שם שבחיבור זה הלכתי ללקט לקוטי בתר לקוטי כל המאמרים המפוזרים א' לאחד. וסדרתים על מקומם איש על דגלו באותות הראוים להם. ואף אם כל החיבורים מלאו דעה את ה' כמים לים מכסים הלא השאירו עוללות כעוללות הבציר וקיימו בנפשם לא תעולל אחריך כי אם לי השאירו העוללות להיות לעינים להחפצים לשמוע דבר ה' דרושים לכל חפציהם והישרים בלבותם ואשר רוח ה' בקרבם כלם כאחד יענו ויאמרו הלא טוב עוללות אפרים: סליק ההקדמה, בעזרת שוכן רומה.