עוללות אפרים קיט

בחג זה להורות ג' נפשות שהאדם כלול מהם והם הנפש הטבעית והחיונית והשכלית כלם כאחד שמחים בסוכה זו ולא יפעלו בעצבות כמו שכתוב וראה אם דרך עוצב בי וגו' וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ומטעם זה אמרו המצטער מן הסוכה פטור ממנה כי לא מלא אחרי ה' לעבדו בשמחה ובטוב לבב ואינו ראוי לישב בצל שדי שנאמר בו עוז וחדוה במקומו וזה"ש שמחו צדיקים בה'. קסז שובע שמחות קרי ביה שבע וזהו שמצינו במדרש שדורש שובע שמחות אל תקרי שובע אלא שבע שמחות רמז לז' כיתות של צדיקים כו' והכל הולך לדרך אחד ששבעה כיתות של צדיקים הם השמחים בשבעה ימי החג שבאו נגד ימי חלדו של אדם בכולם ישמח בפיקודי ה' ישרים המשמחים לב אשר להערה זו הקריבו בז' ימי החג ע' פרים והיו פוחתין והולכים מיום ליום כמו האדם שמיום הולדו הוא פוחת והולך מצד הליחות השרשית הניתכית ממנו מיום ליום אף בימי העלייה היה הלוך וחסור ובהערה זו יבא המשכיל למעט בעסקי הזמן ובשמחת הבלי העה"ז כי הם עצבות הנפש כנזכר במשל זה"ש לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית משתה כי כבר ידעת ארז"ל בכל לבבך בשני לבבך כו' והרי האדם דומה כאלו היו לו שני לבבות וכשלב כסילים בבית משתה דהיינו המזון המיוחד ללב הטבעי אז באותו זמן לב חכמים בבית אבל. כי הלב השכלי עצב באכילה זו כנזכר במשל שהנחנו לכך נאמר שובע שמחות אל תקרי שובע אלא שבע וקרי בית גם שובע וזה שאכילת ז' כיתות של צדיקים בז' ימי החג תהיה לשובע ולא לרזון היינו שהגוף והנפש יחדיו יאכלו וישבעו במזון הממוצע לשניהם כמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו וכתיב למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם ומטעם זה קורין קהלת בחג זה שרובו נמשך על עניני ימי חלדו של אדם ועניני שמחותיו ועצבותיו וההעדר הכרוך בעקביו בסוף ימי חלדו שהוא זמן האסיף דהיינו אסיפת האדם מן העולם ע"ד ויאסף אל עמיו או זמן האסיפה המעשים טובים אשר עשה כי מטעם זה נקראו השלמים בעלי אסופות לפי שאוספים ואוגרים בקיץ מאכלם שהוא כינוי לעה"ז שנמשל בקיץ ומאספיו כאוסף החסיל המה יאכלוהו בעולם הבהיר לכך נאמר בחג הסוכות זה חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך וגומר ויש בו רמז לאסיפת המעשים מגורן נכון אשר שם מקום תבואת התורה כמ"ש ותבואתה נבחר מכסף וגם יקב חצב בו כי התורה גם היא מזגה יינה אף ערכה שלחנה וגו' זה"ש ושמחת בחגך וארז"ל אנשים ביין ונשים בבגדי צבעונין כו' כי האנשים הם הם גבורי כח לשמוע בקולן של סופרים מספרים סוד ה' ליראיו ויש בהם כח לעמוד בהיכל החקירה והדרישה לבא בסוד ה'. האנשים ההם הוא משמח ביין העולה למנין סוד ושמחה זו היא בפקודי ה' ישרים המשמחים לב כל איש חי רב פעלים אשר נשאו לבו בחכמה להבין ולהשכיל לבא בסוד ה' אמנם הנשים או חסירי דעת אשר דרך נשים להם הוא משמח בבגדי צבעונין היינו בתענוגים גופניים שנמשלו לבגד צבוע שהבגד ההוא מצד עצמותו הוא אחוז בחבלי בוז ושמץ ודופי ולעין הרואה נראה יפה כתרצה ככה המה תענוגי הזמן נראין יפה כלבנה ברה כחמה ובאמת המה כבגד עדים אשר אכלו עש קסח ביאור פרשת הקהל בחג הסוכות וארז"ל אנשים ביין ונשים בבגדי צבעונין כו' זהו שאמרו במסכת חגיגה שפרשת הקהל שנאמר בה בחג הסוכות בבא כל ישראל ליראות תקרא את התורה וגו' הקהל העם האנשים והנשים והטף מביא שם מעשה בר' יוחנן בן ברוקה כו' אם אנשים באים ללמוד ונשים לשמוע טף למה באים אלא ליתן שכר למביאיהם כו' ונראה שמאמר זה דומה ממש למה שאמרו אנשים ביין ונשים בבגדי צבעונין ולקטנים מחלקין קליות ואגוזים כו' כי אומרו אנשים ביין היינו בדרך שנתבאר למסור רזי התורה לכל איש חיל כי כאיש גבורתו להבין ולהורות: אמנם לנשים חסרי דעת בגדי צבעונין והוא כדרך הפיתוי לדבר על לב הפתאים שמתוך לימוד התוריי יקנו גם הצלחות הגופניות שנרמזו בבגד צבוע זה כי תועלת הבגד נראה לעין כי מגן הוא מצינים ופחים לכל המכוסים בו אמנם לקטנים היינו לקטני אמנה צריך לחלק קליות ואגוזים היינו לחנכם כדרך שמחנכים הנערים בהתחלת הלימוד ונותנים להם קליות ואגוזים כי תועלת המאכל הוא יותר ניכר ויותר הכרחי מן המלבוש וכולי האי ואולי יתפתו לקבל עליהם עול מלכות שמים זה"ש אנשים ללמוד. נשים לשמוע היינו להביא חסירי הדעת לכלל שמיעה והבנה אך הטף למה באים כי מי שהוא מקטני אמנה למה זה יבוא לרמוס חצרותיו אלא ליתן שכר למביאיהם היינו לאותן שמביאין אותם להכניסם בברית תחת כנפי השכינה כי המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו לכך נאמר ליתן שכר כו' זה"ש למען ילמדו היינו האנשים שבאין ללמוד. ולמען ישמעו היינו הנשים כאמור ויראו את ה' היינו הטף קטני אמנה אשר לא עלה על צוארם עול היראה ובחילוק מגדנות אלו יביאם בכפל רסן היראה והיתה קריאה זו בסוף שנת השמיטה ובחג הסוכות כי הוא הזמן המתייחס לאסיפת האדם לבית עולמו לכך נאמר הקהל את העם והקהלה זו היא דוגמת האסיפה ובזמן ההוא קרא שמיטה לה' לשבות מכל פעולה גופנית וכל בעל משה ידו נעשה חפשי ובהתגלות אוזן אנשים על הזמן ההוא שהמדה שוה בכל אדם כעשיר כהלך אז תקרא התורה באזניהם כי בזמן ההוא יכירו וידעו שאין שיור רק התורה הזאת כי רק היא נשארת לאדם מכל עמלו ובזכות התורה הקב"ה משמח חלקי הגוף. כמ"ש רז"ל ושמחת בחגך אתה ובנך וגו' אמר הקב"ה ד' שלך כנגד ד' שלי ד' שלי היינו גר יתום ואלמנה והלוי וד'