עוללות אפרים קטז

נראה שהם חלוקים בטעם מצות הסוכה וכל א' להוסיף בא ולא לחלוק כי דעת רבה הדורש פסוק למען ידעו וגו' שטעם סוכה הוא כטעם שאר המועדות זכר ליציאת מצרים כי זכירה זו מועלת לטעת בלבנו כי אליו יתברך הגבורה והממשלה וההשגחה לשכר ועונש ומתוך כך יהיו עיניו תמיד נשואות אל ה' לחקור בעין השכלי אחר מציאות הש"י לכך אמר שבזמן שהיא גבוהה למעלה מעשרים שפסולה משום דלא שלטא בה עינא גילה בזה טעמו של מצוה זו שהיא כדי שתשלוט עין הרואה בסכך זה שהקב"ה נמשל בו ומתוך כך יבא לחקור בעין השכלי הפני' הלבבי אחר מציאותו ית' ויכיר וידע שיש לעולם מנהיג ובורא ויכול. אמנם למעלה מכ' דלא שלטא עינא בטלה כוונת המצוה לגמרי זהו שמביא פסוק למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' א"כ עיקר טעם מצוה זו לסבב הידיעה במציאות הש"י וכדי שתשלוט עין השכלי בחקירה זו אמנם ר' זירא אמר אע"פ שבלי ספק שזה טעם המצוה שהרי מקרא הוא האומר למען ידעו דורותיכם וגו' מ"מ נוכל לומר שיש עוד טעם שני למצוה זו והיא לטעת בלבנו מדת הבטחון שלא נשב בצל ד' דפנות המתיחסים לד' מעלות שהנחנו כי אם בצל שדי נתלונן כמו שאמר בצלו חמדתי וישבתי וגו' והוא שמביא פסוק וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ומחסה ומסתור וגו' זהו ראייה עצומה שנשים כל מחסינו בה' לכך אמר עד כ' הוא יושב בצל הסכך מכאן ואילך הוא יושב בצל דפנות ובטלה כוונה זו. ורבא בא להוסיף טעם ג' למצוה זו והוא שחג זה הוא כנגד סוף ימי חלדו של האדם כי הוא חג האסיף המרמז על זמן אסיפת האדם מן העולם באספו את מעשיו מן העה"ז והוא הזמן שהמשכיל צריך להתעורר עליו ולידע כי זה העולם הוא דירת ארעי והרי הוא כגר בארץ וכאורח נטה ללון ובסיבה זו ימעט בעסקים הזמניים לעשות לבית עולמו ומיעוט פרי החג יוכיחו שהעסקים הזמניים פוחתים והולכים כמו שבארנו מזה בהקדמת חג הפסח וזהו שדרש רבא תשבו כעין תדורו צא מדירת קבע כו' עד כ' אמה אדם עושה דירתו דירת ארעי ויבא לידי הכרה בענין פנימי זה. יותר מכ' הוא עושה דירתו דירת קבע ובטל רושם טעם נכבד זה. קסא סוד שלשה פעמים בסוכות ב' חסירים וי"ו ואחד מלא האמנם לפי שמצינו במדרש האומר שג"פ נאמר בסוכות. א בסוכות תשבו. ב כי בסוכות הושבתי. ג כי האזרח בישראל ישבו בסוכות. וב' חסירים וי"ו ואחד מלא לפי שהם מרמזים על ג' סוכות ב' חסירים ואחד מלא. א סוכות מצרים. ב סוכות של עכשיו. ג סוכה של עתיד. והנה הסוכות של מדבר ושל עכשיו היו חסירים ולא שלימים אמנם הסוכה של עתיד תהיה שלימה כי אז יהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם המיוחד. ולהנחה זו נאמר שג' אמוראים חלוקים בטעמי הסוכה רבא אמר שהיא זכר לסוכות מדבר לכך הביא לראייה פסוק למען ידעו דורותיכם וגו' ורבא אמר שהוא מדבר בסוכה של עכשיו לצאת מדירת קבע כו' ור' זירא אמר שיש בה רמז על סוכה שלעתיד לכך הביא לראייה פסוק וסוכה תהיה לצל יומם וגו' אך שמצינו שני פעמים בסכת חסר וי"ו לפי שעדיין לא נתפשטה מלכות שמים בכל ו' קצוות כי מטעם זה יש ו' תיבות בפסוק שמע ישראל להמליכהו בכל ו' קצוות וזה לא היה עדיין עד לעתיד כמו שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז יהיה הסוכות מליאים בוי"ו כי הקב"ה שנמשל בסוכה זו יהיה אחד בכל העולם. והוא שמצינו בגמרא ביום ההוא יהיה ה' אחד אטו האידנא לאו אחד הוא אמר ר' אחא אמר ר' יוחנן לא כעה"ז העה"ב בעה"ז על בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות הוא אומר ברוך דיין האמת אבל לעולם הבא כולם יאמרו הטוב והמטיב ויש להתבונן במאמר זה מה ענין התשובה אל השאלה וכפי הנראה שמאמר זה מבואר ע"ד שמצינו בעקידה פרשת דברים שמביא שם מעשה מספרי טאריק"י האומות שבימי קוסטנטין קיסר עמד אחד בעולם ומאני שמו והיה טוען ששני אלהות הם. אחד מושל על הטובות ואחד מושל על הרעות כי לא יתכן שאחד יפעל שני הפכים כו' והאריך שם הרב. ולהנחה זו בעה"ז שנראו בעולם הטובות והרעות מושלים כאחד א"כ אין ה' אחד בפי כל העולם כי מאחר שאומרין על בשורות טובות ברוך הטוב והמטיב ועל הרעות ברוך דיין האמת הרי נראו בעולם הפעולות הרעות והטובות כאחד לפיכך יצאו קצתם למינות לומר ששתי רשויות הם וא"כ אין ה' אחד בפי כל באי עולם אע"פ שבאמת ה' אחד והשינוי בא מפאת המקבלים כנודע אמנם לעה"ב שכולם יאמרו הטוב והמטיב ואז לא יהיו בעולם כי אם הטובות ובסיבה זו יענו ויאמרו כלם ה' אחד ושמו אחד. כי בעולם הזה נקרא בשם ה' המורה על הרחמים ובשם אלהים המורה על הדין ולעה"ב יהיה שם של רחמים לבד זה"ש ה' אחד היינו הוא ית' בעצמותו. ושמו אחד היינו השם של רחמים כאמור וזהו שמצינו בבריאת יום ראשון יום אחד ולא נאמר יום ראשון לפי שבו נבראו שני הפכים האור והחושך ויש מקום למינים לומר מי שברא אור לא ברא חושך לכך נאמר יום אחד לומר שאל אחד בראם כמ"ש יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה. ולפי שחג הסוכות מורה על אחדות הש"י ע"כ הסמיך זכריה עונש האומות אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות לפסוק ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכל זה רמז שסוכה שלעתיד תהיה שלימה כמ"ש ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ויש בה רמז ג"כ לסוכת דוד הנופלת. קסב לעתיד הקב"ה מסכך על ישראל ובפסיקתא אמרו לעתיד יבאו כל האומות לירוש' למלחמה שנאמר ואספתי את כל הגוים לירושלים למלחמה וגו' ומה עושה הקב"ה מסכך על