עוללות אפרים קיד

נותן שלא לקבלם בתשובה ויהיו נעזבים למקרים ולא ישובו ולא ישיגו אורחות חיים לפיכך עשה להם הקדוש ברוך הוא סוכה בפני עצמם וזהו סוד הענן השביעי שהיה הולך אחרי המחנות לאסוף כל הנחשלים מאחרי ה' ופרשו ממחנה השכינה נזורו אחור והם חולים מחלי הנפשות וה' יאספם ברחמיו לקבלם בתשובה עם שאר תשושי כח שהם חולים מחלי הגוף כעוברות ומניקות כו' זה"ש כנשר יעיר קנו וגו' ישאהו על אברתו וזהו שנאמר ביחזקאל וידי אדם תחת כנפיהם וארז"ל שזו היא היד הפשוטה לקבל שבים להכניסם תחת כנפי השכינה כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי וכנגד ז' מיני הצלה אלו הזכיר המשורר ז' פעמים לשון סכך על ההגנה וההצלה ד' מהם מדברים בד' רוחות דהיינו האומות כאמור ואלו הם. א האשימם אלהים וגו' וסמיך ליה וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו וגו'. ב כי יצפנני בסכה וגו' ועתה ירום ראשי על אויבי וגו'. ג תצפנם בסכה מריב לשונות היינו מן הרשעים המגדילים פיהם ביום צרה לאמור איה אלהיהם כו'. ד מה שנאמר סכותה לראשי ביום נשק היינו ביום מלחמה כפשוטו. ה מה שנאמר ישת חושך סתרו סביבותיו סכתו וגו' וסמיך ליה וירעם בשמים ה' וגו' ופשוטו מדבר בדברים היורדים מלמעלה. ו שנאמר פרש ענן למסך ואש להאיר לילה זהו הענן הששי שהיה מאיר להם ומציל ממכשול האויב הפנימי כאמור. ז שנאמר ויהי בשלם סוכו וגו' רמז לסוכות שלום הניתן לעושי תשובה כמ"ש גדול השלום שניתן לבעלי תשובה שנאמר שלום שלום לרחוק גם מה שנאמר באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה מדבר בבעלי תשובה הבורחים תחת כנפיו מפני מידת הדין המתוחה כנגדם כמבואר בדברי הרמב"ם על מאמר במקום שבעלי תשובה עומדים כו' לכך נאמר באברתו יסך לך ע"ד וידי אדם תחת כנפיהם וכדרך שנתבאר למעלה. ולפי שמן הראוי שמכל ז' מיני הגנה והצלה אלו לא תהיה הכוונה אצלנו לישב בשלוה בעה"ז כי אם לכדי שנהיו פנויים לעבוד עבודת ה' ולא יעכבו על ידינו ז' מונעים אלו ובדרך זה לא נקבל ההגנה מסכך להנאתינו כי אם לשם שמים על כן אמר רב ששת משום ר' עקיבא מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' ר"ל שיהיו לה' לשם ה' ולא להנאתינו כאמור כי מטעם זה נאסרו כל ז' הקצובים נגד שבעה עשיריות שהם קצב ימי שנותינו בהם שבעים שנה בכולם לא תהיה הכוונה כי אם לשם ה' ובעל העקידה הביא גם הוא בספרו פרשת אמור כל עניני הסכך. וראה לפרשם לדעתו ולא ראיתי להאריך בדבריו כי כבר הסכמתי בחיבור זה שלא להרחיבו בדברים לקוחים מחיבורים אחרים כי אם את אשר נתן ה' בפי אותו אשמור לדבר ולהורות וה' יאר עינינו בתורתו עד עולם אכי"ר וזה שנאמר כל האזרח בישראל ישבו בסכות כי כבר הנחנו שתכלית הכוונה בסוכה זו כדי להחשיב את העה"ז לדירת ארעי ולזה אין צורך כי אם לכתות החסרים החושבים להיות בעה"ז כאזרח כתושב כנגדם בא הרמז בסוכה זו שיכירו וידעו שדירת העה"ז הוא דירת ארעי זה מה שרצינו להוסיף ביאור בסכך זה ומעתה נבא לזכרון שיעור הדפנות בס"ד: בסוכות תשבו שבעת ימים עמוד כד מאמר קנז ג' ראיות על סוכה למעלה מכ' פסולה

ת"ר סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרי' אמה פסולה מנה"מ אמר רבה דאמר קרא למען ידעו דורותיכם. כי בסוכות הושבתי וגו' עד כ' אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מכ' אמה אינו יודע משום דלא שלטא בה עינא רבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה מכאן ואילך אינו יושב בצל סוכה כי אם בצל דפנות. רבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי עד כ' אמה אדם עושה דירתו דירת ארעי יותר מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת ארעי עד כאן (סוכה ד' ב')

אם האדם השלם יכיר ויבין וידע ליתן חלק לכל מעלה ומעלה כראוי לה באופן שיכיר וידע אופן שמושם בזאת יודע טעם ד' דפנות אלו שאין לישב בצילם ויתבארו לנו ג' פלוגתות אלו על שני דרכים: קנה סוד ב' דפנות ושלישית טפח

הקדמת הענין תמצא מבואר בחג השבועות בסוד הדגלים שראו ישראל בשעת מתן תורה והוא שד' מדרגות אלו אשר הניח הרמב"ם בשמונה פרקיו והם מעלת העושר ומעלת הגבורה ומעלת המדות ומעלות החכמה והתורה מתיחסים לד' רוחות העולם והם ד' דפנות המסבבים כל הנמצאים בארץ מאפליה זו ואסרו החכמים הישיבה בצל דפנות להסיר מקרבינו רוח עועים אשר הומסך בקרב הקדמונים החוקרים אשר נפלו במוקשות העיון לאמר עזב ה' את הארץ והדרים עליה לגודל שפלותם ומיעוט ערכם וא"כ לדבריהם אין האדם יושב בצל שדי כי אם בצל ד' דפנות שהעולם מסובב מהם ובדיעה נפסדה זו יצאו למינות. וסוכה כזו פסולה שהרי אדרבה נאמר כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו וגו' הרי שקרוב לנו ה' ובצל כנפיו אנחנו יושבים ולא בצל דפנות אך דפנות של הסוכה נראה שהם כנגד ד' מעלות אלו שהנחנו ומטעם זה אמרו ששני דפנות צריכין להיות כהלכתן ושלישית אפילו טפח ורביעית פרוצה במילואה כי באמת שנים מהם הם מחיצות גמורות סוככים בכנפיהם מגינים על בעליהם והם מעלת התורה ומעלת המדות הם באמת כתריס בפני הפורעניות אמנם השלישית דהיינו מעלת הגבורה באמת אין בה שום שלימות אמיתי ואם לפעמים