עוללות אפרים קיג

ובחרו לכם דרך א' מב' אלו וכאשר ראו כי טוב לעינים לראות השמש ויאמרו מיד האח חמותי ראיתי אור השמשי מיד הם בועטים לאמר מה שדי כי נעבדנו וחוזרים לסורם לעבודת השמש כאמור לפיכך לא יזכו לעתיד לתחייה ולכך אמר זכריה ולא עליהם יהיה הגשם היינו הגשם נדבות שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים וזהו שנאמר לעתיד לא יהיה לך השמש לאור יומם וירח לאור לילה והיה ה' לך לאור עולם והוא ממש דוגמת אומרם אין בודקין לאור החמה ולא לאור הלבנה כי אם לאור הנר ועל הדרך שבארנוהו בחג הפסח כי בעוה"ז רוב בני האדם בוטחים יותר בקנינים הזמניים הבאים ממגד תבואת שמש ממה שהם בוטחים בהקב"ה ובני עלייה הם מועטים הבוטחים בצל שדי יותר ממה שבוטחים בקנינים הזמניים לכך נאמר לעתיד לא יהיה לך השמש לאור יומם וגומר כי אז יטו כולם שכם אחד לבא בקורת צל שדי זה"ש והיה ה' לך לאור עולם ולא יפנו לאור השמש כל עיקר וזה"ש ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש וגומר אשר חלק לכל העמים הורה בזה שחלק העמים הוא להסתופף בצל הקנינים הזמניים המתיחסי' לשמש לפיכך גם לעתיד נקל להם לנטות מצילו ית' בצאת החמה מנרתקה אמנם לא כאלה חלק יעקב ה' הוא נחלתו כאמור גם נראה לפרש טעם הוצאת חמה מנרתקה לעתיד ע"ד שארז"ל אין גיהנם לעתיד אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה והיא תלהט רשעים מסביב ולצדיקים תהיה השמש לצדקה ומרפא ונהג הקדוש ב"ה עמהם מנהג הגר הבא להתגייר שמודיעין לו שכר ועונש המצות כך הוציא להם הקב"ה החמה והראה להם השכר והעונש כאחד וכאשר הרגישו האומות העונש הזה אשר הוא מוכן להעובר על דברי התורה הזאת מיד בעטו ולא עמדו בנסיון ואומרים ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. ונראה ליתן טעם על ארז"ל שסוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה כי הצל הוא מרמז על מדת הרחמים כי הוא מורה על ההגנה והצלה להיות מחסה ומסתור. והחמה יש בה רמז למדת הדין כי בה ידין ה' עמים בהוציאה מנרתקה והיא תלהט רשעים מסביב וכן חמה הוא לשון חימה כי על ידי שיעשן אף ה' וקנאתו הוא מתחמם. ולפי שמדה טובה מרובה ממדת פורענות על כן צריכה להיות צילתה מרובה מחמתה והעושה בהפך זה כאלו העיד שקר בבוראו וכן לבלתי היות שם חמה כלל ג"כ אי אפשר כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא ולפיכך יש צורך במדת הדין לדין בו הרשעים כדי רשעתם גם לטעם הראשון שהנחנו שהחמה יש בו רמז לקנינים הזמניים הבאים ממגד תבואת שמש יבא ג"כ על נכון על שאין עושין הסכך מעובה לבלתי היות שם חמה כלל כי בלי ספק יש צורך בהם אך צריך שיהיה הצל מרובה והוא שיהיו הקנינים הזמניים אצלו ארעי והבטחון בצל שדי עיקר האמנם מהות ענין הסיכוך וההגנה אשר יצפנו בסוכה ביום רעה יסתירנו הוא מבואר יפה קנו סוד ז' עננים של מדבר ממה שארז"ל במדרש ז' עננים הקיפו את ישראל במדבר ארבע ענני' מארבע רוחות העולם שנאמר יסובבנהו יבוננהו וגו' הענן החמישי היה על ראשיהם להיות להם לצל שלא יכם שרב ושמש שנאמר פרש ענן למסך. הענן הששי היה מאיר להם הדרך שנאמר ואש להאיר לילה וכתיב וה' הולך לפניהם יומם וענן זה היה גם כן משוה להם הדרך וממלא הגומות ומשפיל ההרים שנאמר מוליכם בתהומות כמדבר לא יכשלו. הענן הז' היה הולך אחר המחנות לאסוף כל הנחשלים והחולים ועוברות ומניקות ויולדות וזקנים וטף והיה הענן נושאם שנאמר כנשר יעיר קנו ע"כ במדרש כפי הנראה שמדרש זה מגלה לנו טפחיים טעם מה שדקדקו רז"ל במדת הסוכה באורך וברוחב שתהיה ז' על ז' כי בכולם בא הרמז על ההגנה וההצלה שהקב"ה מציל אותנו מז' דברים העומדים כנגדינו וקצתם מצודתם פרוסה בכל יום עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם אשר להערה זו באו ז' עננים אלו לרמז לשבעה מיני ההגנה והצלה וכנגדם מצינו בתורה לשון סוכות ז' פעמים בציווי חג זה וכן מצינו בספר תהלים ז' מקומות שהזכיר לשון סכך על ההגנה והצלה כמו שיבא בסמוך והנה ד' אבות נזיקים הידועים ומפורסמים הם הד' מלכיות שמשלו בישראל לולא ה' אשר פרש ענן למסך וביום רעה יצפננו בד' עננים מכל ד' רוחות כמו שנאמר בנבואת דניאל וארו ד' רוחי מגיחין לימא רבא ופשוטו בד' מלכיות ידבר זה"ש במדרש ד' עננים מד' רוחות רמז לההגנה וההצלה מן הד' מלכיות שנמשלו בד' רוחות. והנה אף אם יגן ה' בעד עמו מחיות רעות אלו עדיין לא יצאו מכלל אימתה ופחד מן המקרים היורדים מלמעלה מפאת המערכה המכונים במטר וזרם ושרב לזה היה הענן החמישי הנטוי על ראשיהם מלמעלה לבל יכם שרב ושמש לרמז כי ה' שומרם ומצילם ואותנו הוציא מתחת ממשלת המערכה כמ"ש אין מזל לישראל שאין המזל שולט בהם אך עדיין לא נתקררה דעתם כי מי יעמוד בפרץ להשיב חמת האויב הפנימי אשר בקרבו ארבו והוא יצרו הרע העומד עלינו לכלותינו עד אשר הופיע ה' ממכון שבתו ואל ה' ויאר לנו בנר מצוה ותורה אור וזה רפואה והצלה מן האויב הפנימי כמ"ש בראתי לו תורה תבלין זה"ש במדרש שהיה הענן הששי המאיר להם הלילה וזה רמז לתורה אור כמבואר בחג השבועות בועות במאמר קכ"א ע"ש זה"ש כאן והיה משוה להם הדרך היינו הדרך הישר אשר צדיקים ילכו בו וממלא הגומות ומשפיל ההרים וכל זה רמז להסרת המכשולים אשר היצה"ר נותן לפניו באופן שילך באורח ישרים סלולה וכמ"ש אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"ה. אך בכל זה לא נתקררה כי אם דעת השלימים שיהיו ניצולים. מכל מעיקים אלו אמנם מה יעשו החוטאים בנפשותם אשר סרו ומרו את דבר ה' שמא לא יהיו בכלל הצלה זו כי כבר גבר עליהם יצרם גם כי שהדין