עוללות אפרים קיב
Ollolot Efraim 112 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →ומצוה כי ג' כיתות אלו הם כנגד לולב והדס וערבה וכשהם באגודה אחת וקשר ממש אז הקב"ה מקבל אותנו לו לעם לפיכך יום זה ראשון לחשבון עונות כי מאחר שעד עתה לא קבל הקב"ה אותנו לו לעם אם כן עדיין אין מקום לחשבון עונות כי אינו מדקדק עמנו כל כך עדיין מאחר שלא קבל אותנו לעם עדיין כאמור וענין זה מסכים מכל צד למה שיתבאר בסמוך במאמר קע"ז על פסוק שויתי ה' לנגדי תמיד וגומר וסמיך לזה תודיעני אורח חיי"ם בגי' לולב וכן נאמר נעימות בימינך נצח שדרשו ג"כ על הלולב ובו מראין ישראל שהם נוצחים בזמן שהשלום מתווך ביניהם והמשכיל יבין ובזה נשלם מה שרצינו להוסיף ביאור במאמר קצר זה וה' יאר עינינו בתורתו ויורנו מדרכיו אמן כן יהי רצון: כל האזרח בישראל ישבו בסוכות עמוד סג מאמר קנג אמר הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה
במסכת ע"ז פרק א' מאמר ארוך בויכוח שיש להקב"ה עם האומות ולסוף אומר הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה ואמאי קרי לה מצוה קלה לפי שאין בה חסרון כיס לכו ועשו אותה מיד כל אחד ואחד עושה סוכתו בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם החמה ומיד בועטים ויוצאים כו'
הוא הדבר אשר דברנו שסוכה זו רמז לצל שדי וחכמינו ז"ל הסכימו על ידינו באומרם שסוכות אלו הם זכר לענני כבוד שהיה כבוד השי"ת בתוך הענן א"כ גלו לנו סוד הסוכות שהם זכר לצל שדי ובזה יתבאר לנו למה יצוה הקב"ה לאומות לעתיד מצות הסוכה יותר משאר מצות
הקדמת ענין זה מבואר שסכך זה כולו קודש לה' כי שמו בקרבו קנד ארז"ל שם שמים חל על הסוכה כמ"ש רז"ל מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות תעשה שבעת ימים לה' מה חגיגה לה' אף סוכה לה' הורו בזה ששם שמים חל על הסוכה ממש רצו בזה ששם סוכה יורה על שם שמים על שם סכותה לראשי ביום נשק וכתיב כי יצפנני בסוכה וגומר מלבד מה שאמרו המקובלים שסוכה עולה צ"א כמנין אמן וכמ"ש המתברך יתברך באלהי אמן וסוד זה ידוע ליודעים ומטעם זה החמירו רז"ל ואמרו שהסכך צריך להיות מדבר שאינו מקבל טומאה אחר שהוא רמז להקב"ה שנקרא טהור עינים מראות ברע ואמרו שאין לפרוש סדין בינו לבין הסכך וכל זה יורה לבלתי היות לו דבר חוצץ בינו לבין אלהיו ולא ישב בצל דבר אחר כי בצל שדי יתלונן ומטעם זה אמרו שנשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה לפי שאלו בעל כרחם הם יושבים בצל אחר ויש להם אמצעי כי העבד יושב בצל רבו ורבו לבד הוא היושב בצל שדי לפיכך נקרא העבד עבד לעבדים וכן נשים וקטנים תלוים זה בזה שהקטן תלוי באמו ואמו בבעלה והבעל לבד הוא היושב בצל שדי בלתי שום אמצעי כמ"ש יכבד האדם את בני ביתו יותר ממה שיש לו שהוא תלוי בקונו והם תלוין בו ומטעם זה אמרו סוכה שתחת סוכה פסולה להורות על אחדותו ית'. וסוכה שתחת האילן צריך לערב עצי האילן עם הסכך ולקצצו באופן שהאילן יהיה בטל בסכך וכל זה יורה שאם הוא מוכרח לישב בצל איזו אדם גדול שנמשל באילן כי האדם עץ השדה הוא וכמ"ש התלה באשלי רברבי מ"מ צריך לבטלו בעצי הסכך להורות שגם הוא גם איש שלומו אשר הוא בוטח בו שניהם צריכין לצל שדי הרומז בסכך זה ונהגו לעטר הסוכה ולהראות בה כל בית נכותה להורות שגם הוא גם כספו וזהבו כולם תלוין בצל שדי. ומכאן הותר לנו הספק העצום הנופל במאמר זה מה ראה הקב"ה על ככה לצוות לאומות מצות הסוכה דווקא גם מה שמצינו בזכריה שביאר עונש האומות אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות למה ייעד עונש על מצוה זו יותר מזולתה. ולהצעתינו הענין מבואר שמצוה זו היא יסוד כל האמונה והיא קבלת עול מלכות שמים ליצא מאיצטגנינות הזמן לבא בקורות צל שדי והרי היא כמצות אנכי ה' אלהיך שהוא ראש לכל הדברות זהו שאמרו בגמ' שיאמרו האומות לפני הקב"ה רבש"ע תננה לנו מראש ונעשנה היינו שתתן לנו מצוה שהיא ראש לכל המצות ונעשנה ואז ממילא גם שאר המצות יהיו מובאות אחריה. מיד אומר להם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה יאמר להם בואו חסו בצלי וקבלו עול מלכות שמים ואמאי קרי לה מצוה קלה שאין בה חסרון כיס ויש בזה רמז נפלא להבוטח בה' לעולם אין לו חסרון כיס והוא שמח בכל מה שחננו הבורא יתברך אם מעט ואם רב משא"כ ביוצאים מסוכה זה ומה' יסור לבו ושם זהב כסלו והוא בוטח בקניינים הזמניים המתיחסים לשמש בוודאי תמיד כיסו חסר בדמיונו כי אוהב כסף לא ישבע כסף יש בידו מנה מתאוה מאתים כו' א"כ תמיד מוטל עליו משאות שוא ומדוחים ויום יום יעמוס עליו משא הרדיפה והקיבוץ משא"כ בבוטחים בה' שנקל להם בא בצילו והוא העושר האמיתי שאין בו חסרון כיס. ומטעם זה ייעד הנביא עונש לאשר לא יעלו לחוג את החג הסוכות לפי שזה יורה שאין להם חלק בה' כלל. קנה ענין הוצאת חמה מנרתיקה ומה שאמר הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה הוא מבואר ע"ד שכתב בעקידה שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה שזה יורה על היותו יותר בוטח במזלו הנרמז בשמש כי הוא המזל המפורסם יותר מזולתה. ממה שהוא יושב בצל שדי נמצא שלדברי הרב הצל מורה על הבטחון בצל שדי. והחמה מורה על הבוטח במזלו לפיכך הניח הקב"ה לפניהם שני דרכים אלו לאמר הרי מצות הסוכה שהיא רמז לבטחון בצל שדי והוציא להם החמה מנרתיקה לאמר הרי לכם המזל שהייתם בוטחים בו עד הנה