עוללות אפרים י

לנישואין

עמוד א מדבר בחחונת חתנים והתחלתי בהם לכנוס בכי טוב כי השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ובעמוד זה יתבארו ד' זמנים שמצינו בתלמוד שהונחו לימי הנישואין דהיינו בארביסר ובשיתסר ובשמונה עשר ובעשרים ויביא משל מפואר על ד' זמנים הללו ויסובב ענין זה על מאמר רז"ל עד כ' שנה הקב"ה ממתין לאדם וכיון שהגיע כ' שנה ולא נשא אשה כו' ועל אומרו האי דעדיפא מחבירי כו'

עמוד ב מדבר בבקשת היחוס בזיווג זה. איזה עדיף יחוס עצמו או יחוס אבותיו ויביא על זה מאמר כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כאילו זרעו לכל העולם מלח כו' והרבה מאמרים המדברים מענין היחוס

עמוד ג מדבר בששה תנאים הכרחיים להצלחת האדם וכי הם נמצאים לאדם כשישא אשה וע"ד ארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה שמחה ברכה חומה תורה שלום. ששה מול ששה

עמוד ד מדבר במהות הטובה הנמשכת מזיווג זה אשר עליה אמרו שרוי בלא טובה ויביא ארז"ל יבא טוב ויקבל טוב מטובים כו'

עמוד ה מדבר במהות השמחה הנמשכת מזיווג זה ע"ד שרוי בלא שמחה ויביא ארז"ל כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו כו' ויניח שם ה' מיני זיווגים כנגד ה' קולות

עמוד ו במהות הברכה הנמשכת מזיווג זה ע"ד שרוי בלא ברכה ויביא מדרש אשתך כגפן פוריה מה גפן זה פריו לברכה כו'

עמוד ז מדבר במהות התורה הנמשכת מזיווג זה ע"ד ארז"ל שרוי בלא תורה כו' ויביא מאמר מ"ט לא פריס מר סודרא דלא נסיבית כו'. והתורה בעמוד ז' כי היא חצבה עמודיה שבעה

עמוד ח מדבר במהות הסמיכות שנוהגין ליתן לחתנים ביום חתונתם וביום שמחת לבם ע"ד שרוי בלא תורה כו' וענין זה יסובב על מאמרם רבי זירא הוה מטמר מלסמכיה כו' ויביא ראיה מחמשה מקומות מן התורה על הסמיכה וביאור מזמור למנצח על שושנים וגו'

עמוד ט מדבר במהות החומה אשר עליה ארז"ל שרוי בלא חומה כו' ויביא מדרש רז"ל אני חומה זו תורה כו'

עמוד י מדבר במהות השלום הנמשך מזיווג זה ויביא מדרש רז"ל וישם לך שלום שהשלום חותם כל הברכות כו'

עמוד יא מדבר בזיווג שני ע"ד המאמר אין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו כו' הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני כו' ומספר עמודי הזיווג י"א כמספר המעלות התלוי בזיווג זה דהיינו טובה ברכה שמחה תורה חומה שלום וחמשה קולות קול ששון כו'. למילה

עמוד יב מדבר בסודי המילה ובשמונה מיני כוונות כוללות שיש למילה ע"ד וגם לשמונה אילו ימי המילה ויביא שמונה מאמרים המתחילין גדולה מילה כו'

עמוד יג בתת טוב טעם ודעת על מעלת המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות ויביא מאמר רז"ל גדולה מילה שהיא שקולה ככל המצות כולן. וסוד ד' ערלות. ובעמוד זה יביא ראייה מכל פרשה שבתורה על מעלת המילה. והמבקש ימצא בכל פרשה רמז נכון על המילה. וסוד ערלת הלב

עמוד יד מדבר איך שהמילה סיבה להסיר ערלת הפה. וענין זה יסובב על המעשה של ההוא רוכל שהיה מכריז מאן בעי חיי כו' ומעשה זה הוא דרוש נאה לשבת הגדול כשחל בפרשת מצורע בשנת העיבור

עמוד טו יבאר שהמילה סיבה להסיר ערלת האוזן ע"ד המאמר שבמילה השליט הקב"ה את אברהם על ב' אזנים כו'

עמוד טז יבאר שהמילה סיבה לנצח התאוה והיצר הרע ע"ד המאמר שאל טורנוסרופס הרשע את ר' עקיבא איזו מעשים נאים של הקב"ה או של ב"ו. ויביא משל נפלא על המילה ומעלתה

עמוד יז יבאר שהמילה נקראת אות וחותם וטעם שהמילה דוחה את השבת ע"ד המדרש משל לשתי מטרונות הפוגעות זו בזו כו' ויבאר ד' מצות שנקראו אות

עמוד יח יבאר שהמילה סיבה למעט המשגל ע"ד מאוסה הערלה כו' ויביא מאמר כל מצוה שקבלו ישראל עליהם בקטטה כעריות כו' והמילה בשמחה

עמוד יט שהמילה נסיון למסור נפשו על קידוש שמו ית'. ויביא מאמר והאלהים נסה את אברהם אחר דבריו של ישמעאל שהתפאר שנימול בן י"ג שנה

עמוד כ יבאר שהמילה סיבה לתווך השלום בין ישראל ע"ד ארז"ל זכר בא לעולם שלום בא לעולם ובעמוד זה נחתם כל חזון מעלת המילה. וטעם הסעודה והדרשה. ומתן שכרה ושמנה מיני חוק ושהיא מצלת מן הגיהנם ומקרבת הגאולה. ומספר עמודיה תשעה כמספר חדשי הלידה ושמונה כוונות שבה: בפדיון הבן

עמוד כא מדבר בפדיון הבן למה נפדה בה' סלעים דווקא וכי הם כנגד ה' חומשי תורה שנמשלה לסלע שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע והם פדיון הנפש כנודע ויביא מאמר תמוה מר' חנינא שבקשו המלאכים ממנו ה' סלעים כו'.