עוללות אפרים קח

ליצחק כו' והשיב לו דל כ' דלא ענשת להו פשו להו נ' דל פלגא דלילותא כי הגלות הנמשל ללילה יכפר מחצה כמ"ש בדניאל שהגלות בא להתם חטאת ולכפר פשע כי בוודאי מצד תוקף הגלות שסבלו ראוי למחול החצי גם תוקף הגלות מעביר את האדם על דעת קונו וא"כ אין האשמה גדולה כל כך. פש להו כ"ה דל פלגא דמיכל ודמשתי ודצלויי ודבית הכסא לפי פשוטו נוכל לומר שלזה נתכוון בעל המאמר שאמר שלשה דברים מאריכין שנותיו של אדם המאריך על שלחנו והמאריך בבית הכנסת והמאריך בבית הכסא לפי שגורם שינכו לו הרבה מעונותיו לפי חשבון האומר דל פלגא כו' אמנם לפי דרכינו נוכל לומר דל פלגא דמיכל ומשתי כי כל התלאות שעברו על ישראל היו מצד שנתרחקו ישראל ממאכל ומשתה של האומות כמ"ש כי אתה עשית פירש רש"י אתה גרמת ששונאים לנו לפי שהרחקת אותנו ממאכלם הגורם קירוב הדעת ודצלויי כי כבר נאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם ובגלות החל תמיד היתה כפם פרושה להתנפל ולהתחנן וכל הפושט יד בתחנה נותנים לו בין הגון בין אינו הגון פש להו י"ב ופלגא אם אתה סובל כולם היינו לעשות בשביל כבוד שמך המחולל מוטב ואי לא פלגא עלי היינו לעשות בשביל עקדתי שמסרתי נפשי לטבח וכבר הבטחת את אברהם שזכות זה משומר לישראל בכל צרתם הה"ד כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ר"ל שלא ידעו להפך בזכותם בטעם כמו יצחק שהרי לא יוכלו לומר פלגא עלי כו' לפיכך אמרו כלפי יצחק כי אתה אבינו ר"ל בזכותך אנו חיין השיב להם יצחק קראו להקב"ה רצה בזה שיותר נכון לתלות השאלה שיעשה הקב"ה למען שמו זה"ש גואלנו ה' מעולם שמך שסיבת גאולתינו ופדות נפשינו יהיה לפי שמעולם שמך יהיה שלם ובין האומות הוא מנואץ בכל יום. זה"ש ויש גואל קרוב היינו הקב"ה כאמור וכן רמז בועז הגאולה בסוף דבריו כמ"ש על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה לישראל כי ענין נעל זה עדות הוא לישראל על הגאולה שתהיה ע"י נעל כמו שכתוב על אדום אשליך נעלי וכמ"ש והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים. וכן כשיולד בן לנעמי אשר ממנו יצא חוטר גזע ישי אמרו הנשים ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום וכי היום גאלה והלא היום ילדה אלא שהרימו קול בברכה על אשר לא השבית ממנה יציאת הגואל מחלצה ומ"ש היום לאו דוקא אלא ע"ד שאמרו בגמרא שהיום אתי משיחנו לאו דווקא אלא ע"ד היום אם בקולו תשמעו זה"ש וגאלתיך אנכי היינו התורה המתחלת באנכי וע"ד ארז"ל חרות על הלחות אל תקרי חרות אלא חירות ובזה נשלם ביאור חג יום מתן תורה וחירות בס"ד

עמוד כב בחג הסוכות עמוד זה מדבר בסוד הסוכה והלולב ע"ד משל ויבוא משל לרז"ל ראשון לחשבון עונות

עמוד כג מדבר בסוד ז' עננים של מדבר כנגד ז' מיני סוכה וטעם ארז"ל מצוה קלה יש לי וסוכה שמה והוצאת חמה מנרתיקה על דרך חמתה מרובה מצילתה שפסול

עמוד כד מדבר בסוד שני דפנות ושלישית אפילו טפח וטעם גובה הסוכה ועל דרך ארז"ל סוכה שהיא למעלה מעשרים פסולה

עמוד כה מדבר בענין שמחת חג זה יותר מכל המועדים ובקדושת יום שמיני ויביא משל על שמחת הגוף והנפש וסוד מראה הסולם וביאור פרשת הקהל וע"ד המאמר תן חלק לשבעה וגם לשמונה כו'

עמוד כו מדבר בסוד ארבעה מינים והנרצה מהם על דרך מדרש פרי עץ הדר זה הקב"ה כו' ויש בחג זה חמשה עמודים כמספר המצוה שנצטוינו בו דהיינו ארבעה מינים ומצות סוכה הרי חמש: ולקחתם לכם ביום הראשון עמוד כב מאמר קמח טעם מה שהוא מונה יום ראשון והלא ט"ו הוא

וכי ראשון הוא והלא חמשה עשר לחודש הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה כו'

אם שלמים וכן רבים רוח ה' נוססה בם לצאת מאצטגניני הזמן ולבא בצל שדי לחסות תחת כנפיו מיום הולדם עד שובם לעפרם הנה היום ההוא אשר בעצמו באו בצל קורתו ראוי להקרא ראשון לחשבון עונות כי לו משפט הבכורה להיות ראשון בזמן ובמעלה

הקדמת ענין זה מבואר שמדרך הכתובים לכנות כל דבר המגין בצל או בתקרה כי מדרך מושלי משלים ליקח משל מן המפורסם והנגלה אל הנסתר כדי לשבר אוזן האדם מה שהיא יכולה לשמוע כי בדרך זה מצינו פסוקים המייחסים להקב"ה אברים גשמיים כמו עיני ה' יד ה' וזולתם והכל כדי להמליץ הענין בעיני ההמון כמו שביאר הרב המורה בחלק ראשון ובבחינה זו מצינו כתובים הממשילים תשועת ה' לגשם כמ"ש ויבא כגשם לנו וגו' לפי שתועלת הגשם וצרכו ניכר ומפורסם שחיי כל הנמצאים תלוין בגשם כך הם תלוין כולם במאמרו של מקום ב"ה שאם יסיר הקב"ה צלו ויעזבם למקרים עד מהרה אבד יאבדון והדבקים בה' חיים כלכם עומדים וקיימים ומטעם זה המשילו הקב"ה לצל המגין כמ"ש ה' שומרך ה' צלך כי הבא בצל קורתו לחסות תחת כנפיו הרי הוא ניצול ממטר ומזרם ומחורב וכל זה כינוי למקרים היורדים מלמעלה מפאת המערכה כמ"ש וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ומחסה ומסתור ממטר ומזרם אשר ממנה אין המלט כ"א טוב לפני האלהים ימלט את נפשו בבואו לחסות בצל שדי ומטעם זה ראו הקדמונים לדמות סכך הסוכה לצל שדי כמו שיבא ביאורו. קמט סמיכו' שירת הכרם לפסוק וסוכה תהיה לצל יומם ומשל נפלא על הסוכ' והלולב ונראה שזה טעם סמיכות פסוק וסוכה תהיה לצל יומם וגומר לשירת הכרם הנאמר בישעיה ואם בסתם סוכה ידבר איך יאמר שהיא מחסה ומסתור ממטר ומזרם והלא