עוללות אפרים קז
Ollolot Efraim 107 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →לך וגו' והיה לו להזכיר תחילה מעשיו של אברהם שגרמו לו קירוב השכינה כמו שמצינו גבי נח דכתיב ונח מצא חן וגו' ואח"כ נאמר אלה תולדות נח כו' אלא שבא לרמוז שקירוב זרע אברהם אוהבו לא יתלה בשום זכות וע"ד המדרש האומר שיש הפרש בין ישראל לאחרים כי בגרים נאמר מי זה ערב לבו לגשת אלי נאם ה' והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים ר"ל הם יקרבו עצמם תחילה מצד המעשים אבל בישראל כתיב אמרתי ללא עמי עמי אתם והוא יאמר אלהי. מכל זה אנו רואין שאין הדביקות תלוי בשום זכות כי אם בשמו יתברך הנקרא עלינו זה"ש ליני הלילה בגלות זה שנמשל ללילה לפיכך הלמ"ד של ליני גדולה דוגמת הלמ"ד בתיבת וישליכם אל ארץ אחרת וכל זה רמז על נפילת מלכות ישראל אחר ל' דור מאברהם עד צדקיהו וכן הנו"ן שחסרה באשרי לפי שיש בה נפילת מלכות ישראל אחר נ' דורות מבריאת העולם. זה"ש והיה בבוקר כשיעלה בוקרו של הגאולה שנאמר בו כסאו כשמש נגדי אם יגאלך טוב היינו זכות התורה שנקראת לקח טוב אזי מוטב ואם לא שלא יהיה בידם שום זכות מ"מ וגאלתיך אנכי היינו הקב"ה יעשה למען שמו כמ"ש אנכי ה' אלהיך או זכות כבוד התורה לכך נאמר אנכי אנכי הוא מנחמכם רמז לשיעשה הקב"ה למענו ולמען תורתו ויכול להיות שלזה היתה הכוונה כשאמרה רבקה למה זה אנכי שהיא חשבה שולד א' בבטנה ומאחר שהוא מפרכס על פתחי בית המדרש ועל פתחי ע"ג אם כן שמא ח"ו שתי רשויות ולמה זה אנכי למה אמר הקב"ה אנכי ה' ואין זולתי לפיכך ותלך לדרוש את ה' ר"ל אחרי מציאות השי"ת עד שבא התשובה שני גוים בבטנך ואחד יהיה עובד אלהים לפיכך הוא מפרכס לצאת על הפתח ב"ה והשני יהיה עובד אלילים ולעולם רשות אחד הוא אך הבנים הם שנים ולכך אמר בועז חי ה' שכבי עד הבוקר קפץ בשבועה לכבוש יצרו כל אורך גלות החל הזה זה"ש לעורר האהבה עד שתחפץ כמו שנאמר השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ומה שאמרנו שיעשה הקב"ה למען שמו אף אם לא יהיו ישראל ראוין להגאל לזה מצינו ראייה גדולה ממאמר רז"ל במסכת שבת פרק ר' עקיבא: עמוד כא מאמר קמו אמר הקדוש ב"ה לאברהם בניך חטאו כו'
אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן מ"ד כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו לעתיד ואמר הקב"ה לאברהם בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר. אברהם לא היה לו צער גידול בנים אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו א"ל ליעקב בניך חטאו א"ל ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבא טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק כו' ומאמר זה קשה להבינו שאברהם לא יבקש רחמים על בניו ואיך היו לשמה כרגע בעיניו לאמר ימחו על קדושת שמך ובפרט אחר שאברהם בירר לישראל שיעבוד המלכיות קמז אברהם בירר לו העבדות כמ"ש במדרש אמר הקב"ה לאברהם במה תתרצה וידונו בניך בגיהנם או בעבדות אברהם בירר לו העבדות שנאמר אם לא כי צורם מכרם כו' וזה"ש ויהי השמש לבא ותרדימה נפלה על אברהם בזה רמז לו הקב"ה הגיהנם והעבדות. הגיהנם הבא לאחר המות שהוא זמן הערב שמשו של אדם כמ"ש עד אשר לא תחשך השמש זה"ש ויהי השמש לבא או ע"ד שארז"ל שלעתיד אין גיהנם אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה זה"ש ויהי השמש לבא היינו הגיהנם. והמלכיות לפי שנאמר במלכות בית דוד כסאו כשמש נגדי וכאשר ראה אברהם במחזה שקיעת שמשו של מלכות בית דוד אז ותרדימה נפלה על אברם כמ"ש בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וע"ד שמצינו בגמרא מי איכא דניים ע' שנין כו' באותה שעה בירר לו אברהם העברות וא"כ היה לו לבקש רחמים על בניו. ועוד שאמרו במדרש כשהרעה באה חלילה אין מרגיש בה אלא יעקב שנאמר ויבער אש ביעקב כו' וא"כ איך אמר ימחו ישראל ולא ביקש רחמים ועוד בחשבון שיצחק עשה עם הקב"ה מסיק שם דל פלגא דלילותא כו' וכי לא מצינו רשעים שגם בלילה לא שכב לבם מלהרהר מחשבות עמל ואון כמ"ש החושבים רע על משכבותם לאור הבקר יעשוה ועוד אמרו דל י"ג דאכילה וכי לא מצינו אכילה של איסור ועוד למה קרא ליעקב דרדקי והלא כבר מת בשיבה טובה ע"כ אני אומר שמאמר זה הוא בהפך ממש כי אברהם השיב ימחו העונות על קדושת שמך כד"א מחיתי כעב פשעיך וביקש שיעשה הקב"ה למען קדושת שמו אף אם אין שום זכות ביד ישראל כמ"ש כבוד ה' יאספך היינו שיעשה למען כבוד שמו וימחו העונות. אמר הקב"ה אברהם לא היה לו צער גידול בנים כי אני בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי ואיך אמחול להם בלי טעם אימא ליה ליעקב שהוא היה ליה צער גידול בנים והוא יודע גודל הטורח שיש למגדלו ולפי גודל הטורח ההוא יגדל העון והפשע אם ימרוד במגדלו והוא יכיר ויבין שגדול עונם מנשוא אפשר דבעי עלייהו רחמים בטעם והשיב גם הוא ימחו העונות בשביל קדושת שמך אמר הקב"ה לא בסבא טעמא כו' יאמר איך אשא פני זקן ונער אחרי שכולם סרו מאחרי אין עושה טוב בהם גם אחד כי בזקנים נאמר גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע והיה לפחות לזקנים לנחם על רעתם בראותם את עצמם קרובים לשערי מות כי על זה יורה הפיכות השער משחרות ללבן בזקנתו להורות על הלבנת המעשים כד"א אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגומר ולא בדרדקי עצה כי הנערים בימי בחרותם שהם חזקים אף בריאים יטריחו לשוב אל ה' להחזיק בתורתו שנקראת עצה שנאמר לי עצה ותושיה ומ"מ לא תמצא בדרדקי עצה. או יאמר שאפי' הקטנים שאין בהם כדי הבנה למאוס ברע ובחור בטוב גם המה סרו מאחרי ה' וידעו לעשות להקניט רבונם. אימא