עוללות אפרים קד

אהבים מה אילה זו רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה כשעה ראשונה אף ד"ת חביבין על לומדיהן בכל שעה ושעה כשעה ראשונה. ועל כזה נאמר נפש שבעה תבוס נופת היא התורה המתוקה מדבש ונופת צופים ועוד שזכירה זו מועלת שהמשכיל יצייר בלבו בכל יום כאלו היום קבל התורה וכאלו היום נכפה עליו ההר כגיגית וכאלו הוא נתון בדין שאם לא ישמור ככל הכתוב בה אזי נכון הוא למועדי רגל ושאול מתחתיו רגזה לקראת בואו וזכירה זו מועלת לשום יראת ה' על פניו לבל יחטא ואשם ולהנחה זו אין שום זמן מוגבל ליום מתן תורה כי אצל המשכיל הוא בכל יום ובכל עת והוא סיבה גדולה לשיהיה רעב ותאב לדבר ה' כמ"ש והוי שותה בצמא את דבריהם וכן לעתיד נאמר והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם כי אם לשמוע דבר ה' והוא סימן ברכה שלא יהיו רעבים ותאבים לסתם לחם כ"א לדבר ה' יהיו רעבים גם צמאים. ומטעם זה נקרא יום מתן תורה יום הביכורים כי הדבר שנתבכר האדם תאב מאוד לבולעו עודו בכפו כמ"ש כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הרואה אותה בעודה בכפו יבלענה. ונותנה התורה שנמשלה לביכורים לעם ה' אלה שנמשלו גם המה לביכורים שנאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה מצאתי אבותיכם. וזה"ש בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו ברא אלהים וגו' כי באמת לשניהם משפט הראשית והבכורה. לטעם זה נאמר בריך רחמנא דיהיב התורה שנמשלה לביכורים ביום הביכורים כי קודם מתן תורה לא הבשילו עדיין אשכלות ענבי התורה כי האבות אעפ"י שקיימו כל התורה מ"מ לא אכלוה כ"א בוסר והיא כפורחת עלתה נצה עד היום הזה כמו ישראל שלא באו לכלל אדם עד אשר עמדו רגליהם על הר סיני ונסתלקה מהם הזוהמא שהטיל נחש בחוה אז נגמר הפרי כמ"ש יפה פרי תואר קרא ה' שמך. כמו כן התורה שנמשלה לעץ חיים אשר פריו יתן בעתו שהאילן הנטוע מצד עצמו אינו משתנה משנה לשנה זולת הפרי שבו מתחדש בכל שנה כך גוף התורה לא תשתנה בשום זמן זולת הפרי דהיינו הטעמים והחידושים המתחדשים בתורה לכך נאמר וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' כי התורה צריכה להיות כפרוטגמא חדשה כאמור. קמ טעם לנוהגים ליתן ס"ת לב"ה ביום מ"ת על דרך המאמר אף על פי שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו ומכאן נתפשט המנהג שנוהגין ליתן ספר תורה חדשה בבית הכנסת ונחשב להם כאילו הקריבו מנחה חדשה בזמנה ומנחה חדשה שהזכיר אלו הם שתי הלחם ויש בזה רמז לשני ספרי תורה שהמלך צריך להם כדאיתא בגמרא אמר רבה אע"פ שהניחו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב משלו שנא' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת איתיבי אביי וכתב לו ס"ת לשמו שלא יתגאה בשל אבותיו מלך אין הדיוט לא לא נצרכה אלא לשתי תורות כדתניא וכתב לו משנה התורה כותב לשמו שני תורות אחת שיוצאת ונכנסת עמו ואחת שמונחת בבית גנזיו כו' ונראה לפרש מאמר זה בשכבר ידוע שהידיעה וההכרה במציאות השי"ת אע"פ שהוא קבלה בידינו מאבותינו מ"מ חוב מוטל על כל משכיל לבדוק ולחקור מתוך שכלו עד מקום שיד שכלו מגעת כמו שלמדו מפסוק טובה חכמה עם נחלה בלי ספק שטובה היא כשהיא נחלת אבות אמנם יותר טוב לרואי השמש היינו הנותן עיניו ולבו לחקור מתוך הליכת גלגל היומי ולידע כי ה' הוא האלהים כמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך פי' בעקידה כשתדע מהלך גלגל היומי אז תשיב אל לבבך כי ה' הוא האלהים זה"ש אע"פ שהניחו לו אבותיו ס"ת שהחכמה קבלה היא בידו מ"מ מצוה לכתוב משלו וכתיבה זו היא החקירה שבלב כמ"ש כתבם על לוח לבך ומצוה לכתוב משלו היינו מטוב עיונו ושכלו איתיביה אביי כו' מלך אין הדיוט לא פי' לא צריך לחקירה זו כי להדיוט מספיק הקבלה ומשני לא נצרכה אלא לשני תורות כי המלך צריך לקשט עצמו וצריך לקשט גם את זולתו להדריכם בדרך ישרה זה"ש אחת שיוצאת ונכנסת עמו היינו מה שתקשט אחרים ע"ד אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואחת שמונחת בבית גנזיו היינו מה שמקשט את עצמו ויראת ה' היא אוצרו לפיכך נהגו לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו או לקנותה מן השוק וליתנה לב"ה ביום מאן תורה או בזמן שישא אדם אשה כי יום חתונתו נקרא ג"כ יום מתן תורה כי ביום ההוא נתנה לו התורה במתנה כמ"ש השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה. קמא חדשה לה' בשבעתיכם ר"ת חלב דרוש נאה על ר"ת זה ואומר מנחה חדשה לה' בשבעותיכם ודורשי רשומות אמרו חדשה לה' בשבעותיכם ר"ת חלב ומכאן נהגו לאכול חלב בחג זה ונראה ליתן טעם למנהג זה. כי מהידוע שהחלב יש לו ג' בחינות וכולם מצינו דוגמתם בתורה ושלשתן נרמזו בג' תיבות אלו חדשה לה' בשבעותיכם. א שהחלב כל זמן שהתינוק יונק הוא מוצא טעם חדש כמ"ש רז"ל מאי דכתיב דדיה ירווך בכל עת למה נמשלו דברי תורה לדד מה הדד הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בה הוא מוצא בה טעם חדש כך התורה בכל פעם שלמד האדם מוצא בה טעם חדש זה"ש חדשה והוא כפשוטו ונראה שלזה נאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה כי מי שלבו קץ בתורה להיותה ישנה בעיניו ואינו חש לטעמים חדשים שהוא מוצא בה תמיד אז גם תפלתו תועבה ע"ד שארז"ל יכול אדם להתפלל תפלת י"ח כמה פעמים ביום ובלבד שיחדש בכל ברכה מענינה וא"כ מי שאינו מקפיד בחידוש התורה אז גם תפלתו תועבה לדבריו אע"פ שמחדש בה דבר וק"ל. ב הוא שאמרו בב"ק פ"ק למה נמשלה התורה לחלב כו' מה המשקים הללו אין עומדים כ"א בפחות שבכלים כך התורה אינה