אור לישרים על תלמוד ירושלמי יומא ה:ה

משנה התחיל מחטא (מטהר) ויורד – נותן באצבעו את הדם על כל קרן מלמעלה למטה, כשהוא מקיף את המזבח והולך מקרן לקרן, שאילו היה נותן את הדם על כל קרן מלמטה למעלה, היה הדם זב על זרועו ומלכלך את בגדיו . מאיכן הוא מתחיל? – מאיזו קרן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, אחריה הוא בא לקרן צפונית מערבית, אחריה הוא בא לקרן מערבית דרומית, והוא מסיים בקרן דרומית מזרחית. מקום – בקרן דרומית מזרחית, שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון – שבעזרה (כמפורש במשנה זבחים ה,ג) , שם הוא גומר על מזבח הפנימי – שבהיכל . רבי אליעזר (בן הורקנוס, תנא בדור השני) אומר: במקומו היה עומד ומחטא – שלא היה הולך מקרן לקרן, אלא היה עומד בקרן מזרחית צפונית ונותן ממקומו על כל הקרנות לפי הסדר האמור לעיל, שהרי מזבח הזהב לא היה אלא אמה על אמה . ועל כולן – על כל הקרנות, הוא נותן – את הדם, מלמטן למעלן, חוץ מזו – מקרן מזרחית צפונית, שהיתה לפניו – שאצלה היה עומד , שהיה נותן מלמעלן למטן – שאילו היה נותן את הדם על קרן זו שהוא עומד לפניה מלמטה למעלה, היה הדם זב על זרועו ומלכלך את בגדיו, אבל בשאר שלוש הקרנות, כיוון שאינו עומד אצלן, אינו חושש לכך, ויכול לתת עליהן מלמטה למעלה . • • •

תלמוד מאיזו קרן של המזבח הוא מתחיל? במשנה שנינו: "מאיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית". שואלים: ויתחיל בקרן (בקטע גניזה: 'מקרן') מזרחית דרומית! – מדוע אין הכוהן הגדול מתחיל מקרן מזרחית דרומית של המזבח הפנימי, שהוא המקום שהוא מתחיל בחטאת על המזבח החיצון? ומשיבים: אמר רבי הילא (רבי אלעאי, אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי) : ימנית, אין זו ימנית – כיוון שהוא עומד לפני המזבח הפנימי ממזרחו ופניו למערב, הוא צריך להתחיל מהקרן הימנית, והיא קרן מזרחית צפונית שמימינו, מפני שיש לו לפנות לימין, ואילו קרן מזרחית דרומית שמשמאלו אינה הימנית. מה שאין כן בחטאת על המזבח החיצון, שהכוהן עולה בכבש שבדרומו של המזבח, וכשהוא פונה לימין הוא פוגע תחילה בקרן מזרחית דרומית . ושואלים: ויתחיל מקרן צפונית מערבית! – מדוע אין הכוהן הגדול מתחיל מקרן צפונית מערבית שהיא מימינו, לאחר שגמר להזות מדם הפר ומדם השעיר על הפרוכת וחזר לאחוריו (הלך אחורנית) למערבו של המזבח? ומשיבים: אמר רבי אלעזר (אמורא בדור השני) : "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי י'י וְכִפֶּר עָלָיו " (ויקרא טז,יח) – הכוהן הגדול חייב לצאת מהמקום שהיזה שם על הפרוכת, שהוא מן המזבח ולפנים, ממערבו, ולעמוד מן המזבח ולחוץ, ממזרחו, לפני שהוא מתחיל לכפר על המזבח. ולכן אינו מתחיל מקרן צפונית מערבית . ושואלים: ויתחיל מקרן מערבית דרומית! – מדוע, לאחר שהוא יוצא ועומד לפני המזבח ממזרחו, אין הכוהן הגדול מסובב את מזבח הזהב מקרן מזרחית צפונית ימינה עד שהוא מגיע לקרן מערבית דרומית ומתחיל משם? ומשיבים: שלא יתן אחוריו לקודש – אם יתחיל מקרן מערבית דרומית, הרי כשיפנה לימינו ויילך לקרן דרומית מזרחית, יפנה את אחוריו לקודש הקודשים, ואין זה דרך כבוד . ושואלים: ואֵין סופו ליתן אחוריו לקודש?! (בתמיהה) – הרי גם כשהוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית, עתיד הוא להפנות את אחוריו לקודש הקודשים כשיילך מקרן מערבית דרומית לקרן דרומית מזרחית! ומשיבים: חוזר היה לאחוריו – כשהוא מגיע לקרן מערבית דרומית, לאחר שהוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית, הוא חוזר לאחוריו (הולך אחורנית) ומסובב את מזבח הזהב עד שהוא מגיע לקרן דרומית מזרחית, ולכן אין סופו ליתן אחוריו לקודש . ושואלים: ויעמד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (צריך לומר: 'מזרחית דרומית ' ("גליונות הירושלמי" של ר"ש ליברמן), שהרי באמת הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית) ! – מדוע, לאחר שהוא יוצא אל המזבח הפנימי ממזרחו, אין הכוהן הגדול הולך ועומד לפני המזבח מדרומו ומתחיל מקרן מזרחית דרומית שמימינו, שהוא המקום שהוא מתחיל בחטאת על המזבח החיצון? ומשיבים בהצעת מימרה אמוראית: כיי דאמר – כמו [המימרה] ההיא שאומר רבי הילא: ימנית, אין זו ימנית – כשהוא הולך ממזרחו של המזבח ועומד לפני המזבח מדרומו, הוא פונה לשמאל ולא לימין, והרי אם אפשר לפנות לימין או לשמאל, יש לפנות לימין ולא לשמאל, כמו שאומר רבי הילא לעיל בתשובה לשאלה דומה . • • •

עומד ומחטא את המזבח או מהלך ומחטא במשנה שנינו: "רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא. ועל כולן הוא נותן מלמטן למעלן, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלן למטן". מציעים ברייתא: תני: – שונה [התנא]: רבי ליעזר (בן הורקנוס, תנא בדור השני) אומר: ממקומו היה עומד ומחטא – שלא היה הולך מקרן לקרן, אלא היה עומד בקרן מזרחית צפונית ונותן ממקומו על כל הקרנות לפי הסדר האמור במשנה, שהרי מזבח הזהב לא היה אלא אמה על אמה . ועל כולן – על כל הקרנות, הוא נותן – את הדם, מלמעלן למטן (בקטע גניזה: 'מלמטן למעלן') , חוץ מזו – מקרן מערבית דרומית, שהי ת ה לפניו לוכסן שהיה נותן מלמטן למעלן (בקטע גניזה: 'מלמעלן למטן') – בכל הקרנות שהוא אינו רחוק מהן, אינו משפיל את ידו וזורק כלפי מעלה, שמא יזוב הדם על זרועו ויתלכלכו בגדיו, ולפיכך הוא מגביה את ידו וזורק ממעלה למטה, אבל בקרן שכנגדו באלכסון, שהוא צריך למתוח את ידו לאורך אלכסון כל המזבח, ורק פס ידו יוצא מחוץ למזבח, יכול הוא להשפיל את ידו ולזרוק ממטה למעלה, שהרי אין כאן שום חשש שילכלך את בגדיו . תוספתא יומא ג,א: ועל כולן הוא נותן ממטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן ממעלה למטה ( בכל הקרנות הוא יכול להרים את פס ידו ולזרוק ממטה למעלה, חוץ מן הקרן הראשונה שהיה עומד סמוך לה, שהוא משפיל את ידו ונותן ממעלה למטה, שאם לא יעשה כן, יזוב הדם לתוך שרוולו וילכלך את בגדיו ). רבי יהודה אומר משם רבי ליעזר: במקומו היה עומד ומחטא. ועל כולן הוא נותן ממטה למעלה ( רבי יהודה סובר שהוא יכול להיזהר אף בקרן הסמוכה שלא ילכלך את בגדיו ), חוץ מזו שהיתה לפניו שכנגדו אלכסון, שהיה נותן ממעלה למטה ( שהרי הוא צריך למתוח את ידו כנגד כל אלכסון המזבח, עד שרק פס ידו יוצא מחוץ למזבח, ואין לו אפשרות לתת ממטה למעלה ). הדעה הראשונה בתוספתא היא דעת רבי אליעזר במשנה. ובעל "חסדי דוד" והגר"א הגיהו בדעה הראשנוה בתוספתא כמו דעת רבי אליעזר בברייתא שבירושלמי. אבל לפי גרסת קטע גניזה בדעת רבי אליעזר בברייתא שבירושלמי, הברייתא שבירושלמי היא כרבי יהודה משם רבי אליעזר בתוספתא. ספרא "אחרי מות" פרשה ג: רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: במקומו היה עומד ומחטא. ועל כולן הוא נותן מלמטן למעלן, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלן למטן. בבלי יומא נט,א: "רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא". - מתניתין מני? - רבי יהודה היא. - דתניא: רבי מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו הוא עומד ומחטא. ועל כולן היה נותן מלמעלה למטה, חוץ מזו שהיתה לפניו באלכסון, שהיה נותן מלמטה למעלה. - רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו הוא עומד ומחטא. ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שהיה נותן מלמעלה למטה. - כדי שלא יתלכלכו בגדיו. לפי הברייתא בבבלי, דעת רבי אליעזר במשנה היא בשיטת רבי יהודה, ודעת רבי אליעזר בברייתא שבירושלמי היא בשיטת רבי מאיר. רבי אבהו (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי) אמר בשם רבי יוחנן (גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני) : שניהן מקרא אחד (פסוק אחד מסוים) דורשין: – החכמים (התנא הראשון במשנה) ורבי אליעזר, שנחלקו האם הכוהן הגדול עומד ומחטא את המזבח או שהוא מהלך ומחטא, לומדים את דבריהם מאותו הכתוב: " וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" (ויקרא טז,יח) – הכוהן הגדול נותן מדם הפר ומדם השעיר על כל ארבע הקרנות . רבנ י ן אמרין: – החכמים (התנא הראשון במשנה) אומרים: סביב להלוך – משמעה של המילה "סביב", שהכוהן הגדול מהלך סביב המזבח הפנימי מקרן לקרן ונותן את הדם , ורבי ליעזר אומר: סביב לקרנות (במסירה שלפנינו השמיט הסופר מ'"סביב"' לעיל עד 'סביב' כאן בשל שוויון סופות ומגיה השלים) – משמעה של המילה "סביב", שהכוהן הגדול נותן את הדם סביב כל קרן (ולא צוינה דרך הנתינה, ולכן אינו צריך ללכת מקרן לקרן ולתת את הדם, אלא במקומו עומד ונותן) .

ומביאים ברייתא: שני כהנים – גדולים, ברחו – מירושלים, בפולמוסיות (במלחמות (מקור המילה ביוונית)) – במלחמות הרומאים ביהודים בזמן חורבן הבית השני . אחד אומר: עומד הייתי – במקומי ליד המזבח, ומחטא – נותן דם על קרנות המזבח הפנימי ביום הכיפורים, כדעת רבי אליעזר , ואחד אומר: מהלך הייתי – סביב המזבח, ומחטא – כדעת החכמים (שני הכוהנים הגדולים שהצליחו לברוח מירושלים בזמן המרד הגדול ולהישאר בחיים סיפרו על סדרי המקדש) . ומציעים היסק: אמר רבי יודן (אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי) : הדא אמרה: – זאת אומרת (יש להסיק מהברייתא): מאן דעבד הכין לא חשש, ומאן דעבד הכין לא חשש – מי שעושה כך (כדעת רבי אליעזר) לא חושש (אין לו לחשוש שמא הוא עושה שלא כדין), ומי שעושה כך (כדעת החכמים) לא חושש . בבלי יומא נט,א: תניא: אמר רבי ישמעאל: שני כוהנים גדולים נשתיירו ממקדש ראשון ( יש מגיהים: שני), אחד אומר: בידי הקפתי ( עמדתי במקומי והקפתי בידי את המזבח ), ואחד אומר: ברגלי הקפתי. • • •