אור לישרים על תלמוד ירושלמי יומא א:ו

משנה אם היה – הכוהן הגדול, חכם - דורש – מבאר את הכתובים בדרך המדרש, בליל יום הכיפורים, כדי שלא יישן שמא יראה קרי , ואם לאו – אם אינו חכם היודע לדרוש בעצמו, - תלמידי חכמים דורשין לפניו. אם רגיל לקרות – במקרא, - קורא, ואם לאו – אם אינו רגיל לקרוא בעצמו, - קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר: פעמים הרבה קריתי לפניו – לפני הכוהן הגדול שאינו רגיל לקרוא, בליל יום הכיפורים, בדניאל. • • •

תלמוד קוראים לפני כוהן גדול בליל יום הכיפורים במשנה שנינו: "ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים". מציעים ברייתא: תני: – שונה [התנא]: קורין לפניו במשלי ובתילים (תהילים) , מפני שטעמן (הסברם) מפיג את השינה – שעניינם של ספרים אלה קשה וצריך הסברה, ועל ידי כך תסור השינה מהכוהן הגדול . • • •

במשנה שנינו: "זכריה בן קבוטל אומר: פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל". כהנא (רב כהנא השני, אמורא בבלי בדור השני) שאל לרב (אמורא בבלי בדור הראשון, מגדולי האמוראים) : מה ניתני? – מה נשנה (במשנתנו)? (מה שמו המדויק של זכריה בן קבוטל הנזכר במשנה?) קבוטר? קבוטל? – האם יש לשנות קבוטר ברי"ש או קבוטל בלמ"ד? והוה קאים מצלי – והיה (רב) עומד ומתפלל (ולא היה יכול להפסיק בדיבור), וחוי ליה באצבעתיה: – והראה לו באצבעותיו: צפר – ציפור, - קבוטר – רב הצביע על ציפור, וכך רמז שיש לשנות קבוטר ברי"ש, שפירוש המילה קבוטר בפרסית - ציפור . בבלי יומא יט,ב: מתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב בפ"ה ( קפוטר ). ומחווי ליה רב בידיה בבי"ת ( קבוטר ). - ונימא ליה מימר? - קריאת שמע הווה קרי. 'קבוטר' פירושו בפרסית בינונית: יונה. גם רב כהנא וגם רב, שניהם חכמים בבליים, שהיו בקיאים בלשון הפרסית, רמזו ונרמזו שיש לשנות במשנה 'קבוטר', על פי מה שהראה-הצביע רב לרב כהנא: ציפור, יונה, היינו קבוטר. השאלה 'קבוטר' או 'קבוטל', חילוף רי"ש בלמ"ד, נפסקה לטובת הרי"ש: 'קבוטר'. אבל בבבל סיפרו את השמועה בספק שונה. הבבלים, שמכירים בלשון פרס, הבינו שמדובר ביונה, ב'קבוטר', רק נסתפק להם האם שנו 'קפוטר' בפ"א, כצורה הפרסית העתיקה, או כצורה הפרסית החדשה 'קבוטר' בבי"ת ("מסורות ארץ-ישראליות ודרכן לבבל", "קתדרה" 92, עמוד 15, הערה 51). • • •