אור לישרים על תלמוד ירושלמי יומא א:ד

משנה כל שבעת הימים – שלפני יום הכיפורים, לא היו מונעין ממנו – מהכוהן הגדול, מאכל ומשתה – שהיה רשאי לאכול ולשתות כאוות נפשו . ערב יום הכיפורים עם חשיכה – סמוך לחשיכה, לא היו מניחין אותו לוכל (לאכול) הרבה, שהמאכל מביא את השינה – אכילה מרובה גורמת שינה לאדם, ואסור היה לכוהן הגדול לישון בליל יום הכיפורים, שמא יראה קרי וייטמא וייפסל לעבודה . • • •

תלמוד הכנות כוהן גדול בערב יום הכיפורים עם חשיכה מציעים ברייתא: תני: – שונה [התנא]: לא היו מניחין אותו – את הכוהן הגדול, לוכל (לאכול) – ערב יום הכיפורים עם חשיכה, לא חלב ולא ב י צים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון (יין מרוקח ומתובל במיני תבלים) ולא גריסין של פול ולא עדשים – מפני שהמאכלים האלה עלולים להביא אותו לידי קרי וייטמא וייפסל לעבודה . שמואל (מגדולי אמוראי בבל בדור הראשון) אמר: ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל (גורר) לזיבה – אין מניחים את הכוהן הגדול לאכול מאכלים המביאים אדם לידי זיבה, מפני שהמאכלים האלה עלולים להביא את הכוהן הגדול לידי קרי וייטמא וייפסל לעבודה (שמואל מוסיף על הברייתא. - לא ברור האם הדיבור 'ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה' הוא משמואל, או ששמואל רק הוסיף 'ולא אתרוג' ("מקורות ומסורות", מועד ג, עמוד לה, הערה 8)) . תוספתא זבים ב,ה: זב תולים אותו במאכל ובכל מאכל ( מי שראה זיבה תולים שמא לא זיבה ממש היתה אלא נגרמה מפני שאכל דברים המביאים לידי זיבה ). רבי אליעזר בן פינחס אומר בשם רבי יהודה בן בתירה: החלב והגבינים ובשר שמן ויין ישן וגריסים של פול וביצים ומורייס מרגילים לדבר זיבה. בבלי יומא יח,א: תניא: סומכוס אמר משום רבי מאיר: אין מאכילים אותו לא אתרוג ולא ביצים ולא יין ישן, ואמרי לה: לא אתרוג ולא ביצים ולא בשר שמן ולא יין ישן. תנו רבנן: זב תולים לו במאכל ובכל מיני מאכל. אלעזר בן פינחס אומר משום רבי יהודה בן בתירא: אין מאכילים אותו לא חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא יין ישן ולא מי גריסים של פול ולא בשר שמן ולא מורייס ולא כל דברים המביאים לידי טומאה ( של זיבה ). - לאתויי מאי? - לאתויי הא דתנו רבנן: חמישה דברים מביאים את האדם לידי טומאה, ואלו הם: השום והשחליים והחלגלוגות והביצים והגרגיר. הלשון 'אין מאכילים' בקשר לזב קשה. אך מכיוון שבירושלמי כאן הובאה הלכה מעין זו (שאמר אלעזר בן פינחס משום רבי יהודה בן בתירא) בכוהן גדול, לא בשם אלעזר בן פינחס משום רבי יהודה בן בתירא, אלא סתם: 'תני: לא היו מניחין אותו (את הכוהן הגדול) לוכל לא חלב ולא ביצים... שמואל אמר: ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה', נראה שבמקור אמר אלעזר בן פינחס משום רבי יהודה בן בתירא הלכה אחת, כמו ששנו בתוספתא, לעניין זב, ומי שהוא אחר אמר הלכה דומה בכוהן גדול בערב יום הכיפורים והשתמש בביטוי 'אין מאכילים' המתאים לכוהן גדול. בתוספתא ובירושלמי הלשון 'מרגילים לדבר זיבה' ובבבלי 'מביאים לידי טומאה', והיינו הך. ובין לסומכוס משום רבי מאיר ובין לאלעזר בן פינחס משום רבי יהודה בן בתירא, הטעם שאין מאכילים הוא משום שמביאים לידי זיבה, וההבדל ביניהם הוא ברשימת הדברים שמביאים לידי זיבה. ובאכילה מועטת. אבל אכילה מרובה, אפילו ממאכלים אחרים אסור לכוהן גדול לאכול, כמו ששנינו במשנה 'שהמאכל מביא את השינה' ושינה מביאה לידי קרי ("מקורות ומסורות", מועד ג, עמודים לה-לו). ומביאים ברייתא: אף על פי כן היו קורין עליו (בהבאת הירושלמי בר"ח ובתשב"ץ: 'לפניו') את הפסוק הזה: "אִם י'י לֹא יִבְנֶה בַיִת , שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם י'י לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר " (תהילים קכז,א) – אם אין הבית נבנה ברצון ה' ובעזרתו, עמל הבונים הוא לחינם, ואם אין העיר נשמרת ברצון ה' ובעזרתו, שקידת השומרים היא לחינם. - אף על פי שלא היו מניחים את הכוהן הגדול לאכול בערב יום הכיפורים עם חשיכה מאכלים שעלולים להביא אותו לידי קרי, היו קוראים את הפסוק הזה לפני הכוהן הגדול כשהיו מעסיקים אותו בליל יום הכיפורים עד שיגיע זמן השחיטה (להלן הלכה ז) כדי שלא יתנמנם ויבוא לידי קרי, לומר שאף על פי שהם משתדלים לשמור את הכוהן הגדול שלא יבוא לידי קרי, יש צורך שה' ישמור אותו . תוספתא יומא א,ט: מה היו אומרים: "שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית" וגו' (תהילים קכז,א). בבלי יומא יט,ב: תנא: אין מעסיקים אותו לא בנבל ולא בכינור, אלא בפה. ומה היו אומרים? "אם ה' לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו" (תהילים קכז,א). ותמהים: ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן?! (בתמיהה) – הרי אחד מעשרה ניסים שנעשו במקדש (משנה אבות ה,ה ומקבילות) היה שלא אירע קרי מעולם לכוהן הגדול ביום הכיפורים, ולמה היו צריכים לשמור את הכוהן הגדול שלא יבוא לידי קרי! ומתרצים את התמיהה: אמר רבי אבון (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור החמישי) : על שם "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם " (דברים ו,טז) – אסור לנסות את ה' האם יוכל לעזור לכם. ויש ללמוד מן הכתוב הזה שאין סומכים על הניסים שיעשה ה', ולכן לא סמכו על הנס שלא אירע קרי לכוהן הגדול ביום הכיפורים ונקטו באמצעי זהירות למנוע קרי מהכוהן הגדול ביום הכיפורים . ומתרצים עוד את התמיהה בהצעת הבחנה בין המקורות: אמר רבי יוסי בירבי בון (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור החמישי) : כאן – במשנה אבות ובמקבילות, - בראשון – בבית המקדש הראשון, שבו נעשו הניסים כיוון ששרתה בו השכינה , וכאן – במשנה יומא, - בשיני – בבית המקדש השני, שבו לא נעשו הניסים, ולכן שנינו כאן שהיו צריכים לשמור את הכוהן הגדול שלא יבוא לידי קרי (תירוץ זהה אמר רבי יוסי בירבי בון לעיל בהלכה ג) . • • •