אור לישרים על תלמוד ירושלמי פאה ו:ה

משנה העומר שיש בו סאתים – שתי סאים גרגרי תבואה, ושכחו – בעל השדה בשדה, - אינו שכחה. שני עמרים ובהם סאתים – שיש בשניהם יחד סאתיים גרגרים, ונשכחו בשדה, - רבן גמליאל (ראש בית הדין ביבנה ותנא בדור השני) אומר: לבעל הבית – הם של בעל השדה, שאינם שכחה, כדין עומר אחד שיש בו סאתיים ; וחכמים אומרים: לעניים – הם של העניים, שיש להם דין שכחה . אמר רבן גמליאל: וכי מרוב העמרים יופי כח – יפה כוחו, של בעל הבית או הורע כח? – האם ריבוי עומרים בשכחה הוא לטובת בעל השדה או לרעתו? אמרו לו – חכמים לרבן גמליאל : יופי כח – שהרי שני עומרים - שכחה, שלושה - אינם שכחה (לעיל משנה ה) . אמר להם – רבן גמליאל לחכמים : מה אם בזמן שהוא עומר אחד ובו סאתים ושכחו - אינו שכחה, שני עמרים ובהן סאתים - אינו דין – כלום אינו קול וחומר, שלא יהו שכחה?! אמרו לו – חכמים לרבן גמליאל : לא – אין זה קול וחומר , אם אמרת בעומר אחד – שיש בו סאתיים, שאינו שכחה, שהוא כגדיש – ודין שכחה אינו בגדיש אלא בעומר , תאמר בשני עמרים – רוצה אתה לומר שגם בשני עומרים שיש בשניהם יחד סאתיים אין דין שכחה, שהן ככריכות (אגודות שיבולים) – כשני עומרים קטנים שיש בהם שכחה ?! • • • משנה קמה שיש בה סאתים ושכחה – ששכח בשעת הקצירה קמה שיש בה סאתיים ולא קצר אותה, - אינה שכחה; אין בה סאתים – אם בקמה ששכח מלקצור אין סאתיים, שהשיבולים שדופות הן , אבל ראויה היא לעשות סאתים – לגדל סאתיים בשנה כתיקנה , אפילו היא של טוֹפַח (מין קטנית שאינו מאכל אדם, או מין מדגני הבר הדומה לשעורה) – אפילו הקמה ששכח היא של טופח, שהוא סוג גידול שיבולו נמוך, - רואין אותה כאלו היא ענבה (יבול) של שעורים – שיבולם גדול יותר, ואם לפי אומדן זה יש בה סאתיים - אינה שכחה (הפירוש לסופה של המשנה הוא על פי "החקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד", עמוד 225, הערה 15) . • • •

תלמוד העומר שיש בו סאתיים ושכחו במשנה שנינו: "העומר שיש בו סאתים ושכחו - אינו שכחה". מציעים שתי אפשרויות למקור בכתוב לדינו של עומר שיש בו סאתיים. אמר רבי לעזר (אמורא בדור השני) : כתוב – בעניין שכחה : "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה , לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ " (דברים כד,יט) – אם אחרי קצירת התבואה תשכח אגודת שיבולים בשדה ולא תביא אותה אל הגורן - אסור לחזור ולקחתה; ויש לדרוש את הכתוב: - עומר שאת (שאתה) יכול לפשוט (להושיט) ידך – בשעת העימור מהמקום שאתה עומד בו, וליטלו – אם עברת עליו ושכחת ולא אספת אותו - הרי הוא ב'בל תשוב' והוא שכחה . [יצא (הוּצָא מחוץ לכלל) זה – עומר שיש בו סאתיים, שאין את (אתה) יכול לפשוט ידך וליטלו – בשל גודלו, ולכן אינו בכלל 'בל תשוב' ואינו שכחה .] (במסירה שלפנינו נשמט משפט זה מחמת הדומות, והושלם על פי כתב יד רומי, וכן הוא בקונטרס אחרון של "ילקוט שמעוני" ובנוסח רש"ס ובהבאת הירושלמי בר"ש משנץ) ומציעים מקור חלופי עלום שֵׁם: אית תניי תני: – יש תנא [ש]שונה: "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר" (דברים כד,יט) - ולא גדיש (ציבור אלומות שנערמו יחד) – יש לדייק מהכתוב שרק עומר שנשכח יש בו שכחה אבל לא גדיש שנשכח, ולכן עומר שיש בו סאתיים אינו שכחה, כיוון שאינו נחשב עומר אלא כגדיש (מקור זה הוא ברייתא של מדרש הלכה) .

ומציעים שני מקרי נפקות בין שתי האפשרויות שהועלו: היך עבידא? – איך עשוי [הדבר]? (באיזה אופן ובאילו נסיבות קיימת מחלוקת בין שני המקורות?) - מקרה נפקות אחד: שכח עומר אחד – קטן, בצידו – של העומר הגדול שיש בו סאתיים שנשכח . אִין תעבדינֵהּ – אם תעשה אותו עומר – אם תגדיר את העומר שיש בו סאתיים: עומר (כמו המקור הראשון שאמר רבי אלעזר לעיל) , דברי הכל שכחה – העומר הקטן שכחה, כדין שכחת עומר בצד עומר, שלפי כל החכמים, בית שמי ובית הלל החולקים במשנה לעיל ו,ה, שני עומרים שכחה . ואִין תעבדינֵהּ – ואם תעשה אותו גדיש – אם תגדיר את העומר שיש בו סאתיים: גדיש (כמו המקור השני לעיל) , מחלוקת בית שמי ובית הלל – דינו של העומר הקטן נתון במחלוקת בית שמי ובית הלל במשנה לעיל ו,ב בדין שכחת עומר הסמוך לגדיש, שלפי בית שמי אינו שכחה, ולפי בית הלל שכחה . מקרה נפקות שני: שכח שני עומרין – קטנים, בצדו – של העומר הגדול שיש בו סאתיים שנשכח . אִין תעבדינֵהּ – אם תעשה אותו עומר – אם תגדיר את העומר שיש בו סאתיים: עומר , מחלוקת בית שמי ובית הלל – דינם של שני העומרים נתון במחלוקת בית שמי ובית הלל במשנה לעיל ו,ה בדין שכחת שלושה עומרים, שלפי בית שמי שכחה, ולפי בית הלל אינם שכחה, שכיוון שהעומר הגדול נחשב עומר, הוא מצטרף עם שני העומרים לעשות אותם כשלושה (במסירה שלפנינו נשמט מ-'שמי והלל' לעיל עד 'שמי והלל' כאן ומגיה השלים) . אִין תעבדינֵיהּ – [ו]אם תעשה אותו גדיש – אם תגדיר את העומר שיש בו סאתיים: גדיש , אינו נידון כשורה – העומר הגדול אינו נחשב עם שני העומרים הקטנים כשורה בפני עצמה של שלושה עומרים שאין להם דין שכחה, כיוון שהעומר הגדול אינו נחשב עומר אלא כגדיש, ואין כאן שלושה עומרים אלא שניים, ולכן שני העומרים שכחה . ב בבלי בבא בתרא עב,ב אמרו: אמר רבי אמי: עומר שיש בו סאתיים - תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו (לעניין דיני שכחה). תורת עומר עליו, דשני עומרים - שכחה, שלושה - אינם שכחה (ולכן, אם שכח עומר רגיל ועומר בן סאתים - שכחה, ואם שכח שני עומרים רגילים ועומר בן סאתים - אינם שכחה); תורת גדיש עליו, דתנן: עומר שיש בו סאתיים ושכחו - אינו שכחה. לפי הירושלמי, עומר שיש בו סאתיים - תורת עומר עליו או תורת גדיש עליו. ולפי הבבלי, תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו. • • •

תלמוד קמה שיש בה סאתיים ששכחה מניין למדים שקמה שיש בה סאתיים ושכחה - אינה שכחה? - אמר רבי יונה (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי) : כתוב בעניין שכחה : "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה , לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ " (דברים כד,יט) – הכתוב מדבר בשתי שכחות, שכחת קמה (-"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ") ושכחת עומר (-"וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה"), ובשל סמיכות הדברים למדים שכחת קמה משכחת עומר, - עומר שיש בו סאתים ושכחו - אינו שכחה, קמה שיש בה סאתים ושכחה - אינה שכחה – מה עומר שיש בו סאתיים - אין לו דין שכחה, כמו שלמדנו בהלכה הקודמת, אף קמה שיש בה סאתיים - אין לה דין שכחה . • • • במשנה שנינו: "אין בה סאתים, אבל ראויה היא לעשות סאתים, אפילו היא של טופח - רואין אותה כאלו היא ענבה של שעורים". אמר רבי יוסי (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי) : ובלבד ש י ב ו לין (ראשי קני הדגן שטורי הגרגרים ערוכים בהם) – כשאומדים האם קמה של תבואה הנושאת גרגרים בשיבולים שאין בה סאתיים ראויה לעשות סאתיים, אומדים את שיעור השיבולים שראויה היא לעשות בלי הקשים (קני השיבולים), ולא אומדים את שיעור השיבולים עם הקשים, משום שבקמה משערים סאתיים בשיבולים בלבד (הגר"א בביאורו הארוך למשנתנו כתב, שבעומר משערים סאתיים עם התבן והקש, מה שאין כן בקמה שמשערים סאתיים בתבואה (בשיבולים) בלבד. וב"תוספתא כפשוטה", זרעים א, עמוד 168, הערה 47, הוכיח שאף בעומר צריך סאתיים תבואה) . היו – השיבולים, דקות – קצרות, - רואין אותן כאִילּוּ הן ארוכות, שדופות – ריקות מגרגרים, או שהגרגרים הצטמקו, - רואין אותן כילו (כאילו) הן מליאות – ואם לפי אומדן זה יש בקמה סאתיים - אינה שכחה . • • •