אור הישר (ירושלמי) צט

על פירש"י ע"ש. הלא רש"י פי' ממש כמבואר בירושלמי כאן, כן להיפוך תקשה על הירושלמי קושית התוס' אם תחב לו בוושט אפילו קוץ נמי ממית, וע' בת' הריב"ש סי' רנ"א וסי' של"ח וצ"ע כעת

ה"ג אי בשאמדוהו למיתה בדא כתיב רק שבתו יתן ורפא ירפא ר' הילא בשם רשב"ל חידוש מקרא הוא שיתן ר' אבהו בשם ריב"ח אומר של טעות הוא ע' עמק יהושע ח"ב דרוש א'

ה"ד חזקיה שאל זרק את האבן ולא היה בה כדי להמית המית את זה ושיבר את כליו של זה בזה חידש הכתוב ובזה לא חידש, ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ו ע"א

ה"ה א"ר יוחנן ברוצח שנתערב בכשרין היא מתניתא. וכ' בק"ע דקמ"ל דאפילו נתערבו שנים ואחד מהן חסיד שהכל יודעין שלא הרג אדם אפ"ה לא מחייבינן לאידך משום הך חזקה כו' ע"ש, וקשה א"כ בבבלי דקאמר מאן אחרים אילימא אחרים כשרים פשיטא ע"ש. והשתא לפמש"כ בק"ע בדעת ר' יוחנן, מאי פשיטותיה היא הלא טובא קמ"ל דחזקת צדקת הצדיק אינה פועלת בתערובתו לחייב לאידך הרשע אלא שניהם פטורים וצ"ע כעת

שם רשב"ל אומר ברוצח שלא נגמר דינו ונתערב ברוצח שנגמר דינו היא מתניתא שמואל אמר בשור בשוורים היא מתניתא כו', ע' פלתי סי' ק"י ס"ק כ"א

ה"ו תמן תנינן תני ר' יוסי אומר ידון בזיקה הראשונה שבאת עליו כיצד חמותו ונעשית אשת איש ה"ז בשריפה אשת איש ואח"כ נעשית חמותו בחניקה, ע' ריב"ן למכות כ"ב ע"א ד"ה מיגו דחיילא עליה שבועה ובגבורת ארי שם ובנובי"ת חא"ח סי' קי"ז

ה"ז ראה את המעשה ונזכר להלכה הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן, ע' בס' האשכול ח"ג ס"ס מ"ז ובאבני מלואים סי' ט"ז סק"ד. פרק עשירי

ה"א אין כל דבר עומד בפני כל בעלי תשובה, הנה זהו מתאים עם מה שאמרו בבבלי קידושין ספ"ק דאפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו כו' ע"ש, הענין מובן כי אם התשובה היא גמורה בתשובת המשקל עד שהיודע תעלומות יודע ועד כי באותו כח האנושי שעשה החטא בכח זה גופיה מחקו מקרב לבבו בחרטה גמורה שלא ישוב לכסלה עוד, איך לא תועיל לו תשובה כזאת, ומה לו עוד לעשות, הלא השי"ת בעצמו אמר על הנפש החוטאת יעשה תשובה ויתכפר לו כאמרם בירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ועמש"כ בחידושי שם ובספרי על תנ"ך וחמש מגילות בקהלת פסוק מעוות לא יוכל לתקון

שם ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון ספרי בן סירא וספרי בן לענה אבל ספרי המירם וכל ספרים שנכתבו מיכן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת כו', ע' מה שהאריך בזה הבאר שבע בסוגיין

שם דברי חכמים כדרבונות א"ר חונה כדרור נאות תמן קריין למרגליתא דירה כו', ע' פסיקתא רבתי פ"ג

ה"ב תני רשב"י שלש עגלים עשו ישראל ואחד דימוסיא לכולן ומה טעמא ויאמרו אלה אלהיך ישראל הרי לשנים עשר שבטים זה אלהיך הרי דימוסיא אחת לכולן, ע' פסיקתא רבתי סוף פרשה יוד

שם כד דקם מנשה הוה פרי חורי ישעיה בעי מיקטליניה ודוא ערק מן קדמוי ערק לארזא ובלעיה ארזא כו', בבבלי יבמות ס"פ החולץ הלשון אמר שם איבלע בארזא, וע' בת' הרשב"א ח"א סי' ר"כ וע"ע פסיקתא רבתי פ"ד סי' ג'

שם א"ר יונה הוא קדוש ואין תלמידו קדוש כו' מהו להדפה א"ר יוסי ב"ר חנינה כו', עמש"כ בחידושי לנביאים מלכים ב' ד'

ה"ג א"ר יוחנן כל טיפה וטיפה שהיה הקב"ה מוריד עליהן היה מרתיחה בתוך גיהנם ומורידה עליהן הדא הוא דכתיב בחומו נדעכו ממקומה, ע' אברבנאל פ' נח בפסוק ויהי המבול ארבעים יום

ה"ד דור המדבר אין להן חלק לעוה"ב כו' וכה"א אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי ר"ע, ע' תוס' חגיגה ד"י ע"א ד"ה באפי נשבעתי ובטו"א שם ובהקדמת עונג יו"ט אות כ'

ה"ה אנטולינוס אתא גבי רבי א"ל צלי עלי א"ל ישיזבינך מן הדא צינתא דכתיב לפני קרתו מי יעמוד א"ל רבי לית הדא צלו יתיר כסיתך תכסה והא צינתא אזלא כו', ע' תוס' כתובות ד"ל ע"א ד"ה הכל ובב"ב קמ"ד ע"ב ד"ה חוץ ובע"ז ד"ג ע"ב ד"ה שומר ובסוף ספר משך חכמה

ה"ו עיר לא כפר עיר לא כרך והוא שתהא מחמשה עד עשרה דברי ר"מ רי"א ממאה עד רובו של שבט, ע' בת' ברית יעקב סי' ח'

שם היו שם גרים ותושבים מהו שישלימו לרוב, ע' אור שמח פ"ד ה"ב מה' עכו"ם

ה"ז קדשי עיר הנדחת ר' יוחנן אמר אין מועלין בהן ורשב"ל אמר מועלין בהן כו', ע' אור שמח פ"ג הט"ז מגירושין

שם שור שהוא יוצא ליסקל ונמצאו עדיו זוממין ר' יוחנן אמר כל הקודם בו זכה רשב"ל אומר ייאוש של טעות הוה, הארכתי בזה בחידושי לכריתות כ"ד ע"א ולזבחים ע"א ע"א

שם וכן העבד היוצא ליהרג ונמצאו עדיו זוממין ר' יוחנן אמר זכה לעצמו רשב"ל אמר ייאוש של טעות היה. הארכתי בזה בחידושי לבבלי ב"ק ע"ה ע"א

ה"ח וכן הוא אומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה אין את חוזר חוזר את לסחורה ולכבוש את הארץ, ע' משך חכמה פ' ראה בפסוק לא תבנה עוד ובת' חיים שאל ח"א סי' צ"א.