אור הישר (ירושלמי) ק

פרק אחד עשר

ה"א באי זו חבורה כחבורת שבת כחבורת נזקין אין תימר כחבורת שבת אפילו לא חיסר ואין תימר כחבורת נזקין עד שעה שיחסר, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' סמך אות ח'

ה"ב היידינו גנב היידינו גזלן כו' בשם ר' אבהו עד שיגזול בפני עשרה ב"א בנין אב שבכולן ויגזול את החנית מיד המצרי, ע' ב"ק ע"ט ע"ב ובראב"ן סי' כ"ז

ה"ג כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט מגיד ש במופלא שבב"ד הכתוב מדבר, ע' בתוס' דף פ"ז ריש ע"א

שם מאן רבי הוא ר' יהודא. הנשיא א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא הוא רבינו, ע' תוס' ע"ז ל"ו ע"א ד"ה אשר ובתשב"ץ ח"א סי' קל"ו ובנובי"ק חי"ד סי' מ"ב

ה"ד ר' בא ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרן מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים כגון הנבילה כגון השרץ כו', ע' עמק יהושע סוף סי' ד' ובנועם ירושלמי פאה פ"א

ה"ה אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם ואתה מתנבא לטובה כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ה'

ה"ו א"ר יוסי בן חנינה הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר יצא לידון בין באות בין במופת בין בע"ז בין בשאר כל המצות כו', ע' רמב"ם ה' ע"ז פ"ה ה"ז ובאור שמח שם. מסכת עבודה זרה פרק ראשון

ה"א רבי חמא בר עוקבה שמע כולהון מכא והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרותיכם, ע' אור שמח פ"ד הי"ז מה' שחיטה

שם כיון שמלך ירבעם על ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן בואו ונעבוד ע"ז ע"ז וותרנית היא כו', ע' משך חכמה לפ' בראשית בפסוק ויבא קין מפרי האדמה ובפ' משפטים בפסוק את חג המצות

שם ולמה לא אמר בעשרים ושלשה משום בריה דמועדא כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' מ"ג

שם א"ר יוחנן בר מדייא אנא חשב יתה ולא הוה בשובתא, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תבא סי' קנ"ח אות א'

ה"ב וכתיב בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים וגו' כיני מתניתא כל מיתה שיש בה עישון ושריפה יש בהן ע"ז ושאין בה עישון ושריפה אין בה ע"ז, הנה מסוגיא זו מוכח דס"ל דיש בזה משום ובחוקותיהם לא תלכו עכ"פ במקום שיש בה עישון ושריפה, אולם בבבלי י"א ע"א מסיק דכו"ע שריפה לאו חוקה היא אלא חשיבותא, וע' בת' הריב"ש סי' קנ"ח

ה"ג תני לא ישלח לו חביות מכורות לחנווני מפני שהוא כטוענו טענת חנם לא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שאינו רוצה כו', ע' תוספתא ב"ק פ"ז ובמכילתא משפטים פי"ג בפסוק אם המצא תמצא ובתוס' גיטין ספ"ה ובת' באר שבע סי' נ"ט ובמפרשי הרמב"ם פ"ב ה"ו מה' דעות

שם ומפרנסין עניי נכרים ועניי ישראל, בבבלי גיטין ס"א ע"א הגרסא עם עניי ישראל ועמש"כ בחידושי שם

ה"ד החליף בהמה בע"ז אסורה רב חסדא בעי אילו השתחוה לה לא אסרה מפני שהחליף בהמה בע"ז אסרה כו', ע' אור שמח פי"ג הט"ו ממאכא"ס

שם במה מעוטרות ר' יוחנן אמר בהדס רשב"ל אמר בשאר כל המינין על דעתיה דר' יוחנן הכל אסור על דעתיה דר"ל אינו אסור אלא התוספות, הנה הכא מחלפא שיטתייהו דר"י ור"ל מכפי שהוא בבבלי, אכן מפסק הרמב"ם פ"ט הי"ב מה' עכו"ם דאסור ליהנות בהן בכל מה ש שבתוכן מפני שחזקתן שבגלל עבודת כוכבים נתעטרו, מזה מוכח שאחז בגרסת הבבלי נגד הירושלמי ופסק כר"י לגבי ר"ל, ואין להקשות הלא ריח אין בה משום מעילה כפסחים כ"ו ואמאי נאסר בהדס, די"ל שאני הכא דגלי קרא ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

ה"ה אנן תנן תרנגול לבן תני ר' חייה תרנגול סתם מתניתין צריכה למתניתא דר"ח ומתניתא דר"ח צריכה למתניתין כו', ע' יד המלך פ"ט ה"ז מה' עכו"ם. ה"ו מעתה חיטין אל ימכור לו מפני שמוציאו מן החלה יין ושמן אל ימכור לו מפני שמוציאו מן הברכה כו', עמש"כ בחידושי ריש בכורות

שם ר' אמי בבליא בשם רבנין דתמן פעמים שמוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לאחר שלשה ימים ונמצא עובד עבודה בבהמתו של ישראל כו', ע' בת' שאילת דוד חא"ח סי' ד' בהגה"ה

שם עבר ומכר קונסין לו כשם שקונסין אותו להלכה כך קונסין לו למנהג, ע' כפתור ופרח פ"ה

ה"ז עבר ובנה ר' לעזר אמר מותר א"ר מנא לא מסתברא כאהין סוברה דלא אסור דהוא חייד כל הדא כיפתא, ע' ש"ך יו"ד סי' קמ"ג סק"ד ובשעה"מ פ"ה ה"כ מה' אישות

ה"ח ר' יהודא אומר מוכר הוא לו ע"מ לקוץ כו' אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת ר' יודה