אור הישר (ירושלמי) צב

שם והא תנינן ראש ב"ד אומר מקודש מהו מקודש מקוים, ע' בת' שאילת דוד קונטרס השביעית

שם והוא שיהו הכל מודין מצד אחד כיון דאילן מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ז' ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' מ"ג

שם מעשה כעשרים וארבע קריות של בית רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד ונכנסו בהן עין רע ומתו כולם בפרק אחד מאותה ש שעה עקרוה מיהודא וקבעוה בגליל, ע' מה שהאריך בזה בדורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ז

שם גולגולת ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח, ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' ל"ו ובת' ושב הכהן סי' ע"ה וע"ע ח"ס חי"ד סי' של"ז

שם ירמיה עיבר בחו"ל יחזקאל עיבר בחו"ל ברוך בן נריה עיבר בחו"ל כו', ע' מנחת חינוך מצוה ד' ובמש"כ בחידושי לנביאים יחזקאל ל"ו

שם א"ר אבין אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו ב"ד לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין, ע' אשכול ח"א סי' ל"ו ובברכי יוסף חא"ח סי' נ"ה סק"ח

שם מה בין הקדש מה בין מע"ש א"ר לא הקדש יש לו תובעין מע"ש אין לו תובעין. ע' עמק יהושע סי' י"ח ובת' ר"ב אשכנזי סי' ב'

ה"ג אין דנין לא את השבט כו' איתא חמי שנים אין דנים לא כש"כ שבט, נראה דקושית הש"ס היא עפ"מ דתנן בפ' נגמר הדין שאין דנין שנים ביום אחד ע"ש, ולפ"ז איך משכחת שיהיו דנים שבט שלם בבת אחת א"ר מתניה בנשיא שבטים היא מתניתא. והיא אוקימתא דרב מתנה בבבלי ט"ז ע"א

שם אשר נראה אלו אורים ותומים, פי' לפ"מ דבין לר' יוחנן דאמר ביומא ס"פ בא לו דבולטות כן לר"ל דאמר מצטרפות, עכ"פ הוראת האורים ותומים הן ע"פ הראייה ולכן סמכו לה על התיבות אשר נראה

ה"ד נשאלה הלכה אם שמעו אמרו להן ואי לא עומדין על המניין כו'. ע' בהקדמה לחובת הלבבות

שם משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו רביהן כצורכן רבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות, מה נמלצו בזה דברי רב סעדיה גאון ז"ל שהוסיף על דברים אלו בהקדמתו לס' האמונות והדעות וכתב ולמדנו מזה כי התלמידים כשהם משלימים הלימוד לא תהיה ביניהם מחלוקת ולא עירבוב ע"ש

שם מ"ט דרבי והוא שיהא שם שנים עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים, כ"ה הגרסא באור שמח פ"א ה"י מה' סנהדרין וע"ש. פרק שני

ה"א ניחא דן דנין אותו וימנה ליה אנטלר הגע עצמך שנפלה לו שבועה ואנטלר בשבועה, ע' תמים דעים להראב"ד סי' רט"ו ובת' הריב"ש סי' רל"ה וסי' שצ"ב ובברכי יוסף חח"מ סי' י"ז סי"ג ובשערי תשובה למהר"ם ב"ר ברוך שער א' סי' תקי"ט

שם דיני ממונות שלו בכמה בשלשה ועשרים, ע' אור שמח פ"ב ה"ד מה' סנהדרין

שם א"ר לעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו. ע' משך חכמה פ' אמור בפסוק ומן המקדש לא יצא

שם כהן גדול שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה אין תימר בב"ד של כ"ג נמצא עלייתו ירידה לו רשב"ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה כו', ע' בס' האשכול ח"ב ס"ס מ"ו

שם דמר ר' שמואל בר רב יצחק אל בני כי לא טובה השמועה, ע' ח"ס חח"מ סי' כ"ב

שם כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל דר"מ רי"א כל אותו היום רש"א גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו כו', ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש ה'

ה"ב הדא אמרה ספסל אין בו משום כפיית המטה כהן גדול חייב בכפיית המטה, ע' נחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' מ"ה אות כ"ב

ה"ג אין נושאין לא אלמנותו ולא גרושתו של מלך על שם ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות, ע' אור שמח ר"ה אישות ד"ה ואחרי העיון

שם מלמד שהיה דוד מקלעתן ומקשטתן ומכניסן לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע תאבת דבר האסור לך חייך שאני מתאיבך דבר המותר לך כו', ע' משך חכמה פ' נצבים בפסוק ושבת עד ה"א ובת' חיים שאל ח"א סי' צ'

שם ומה כלי הדיוט שנשתמש בהן הדיוט אסור למלך להשתמש בו כלי המלך שנשתמש בהן הדיוט אינו דין שיהא המלך אסור לשמש בהן. ע' בפירוש הח"ס כאן ובתשובותיו חא"ח סי' מ"ם ובת' חיים שאל ח"א סי' פ"ח פ"ט

שם ר' יודן אומר נושא המלך אלמנת המלך שמצינו בדוד שנשא אלמנת שאול כו' ע' אור שמח פ"ב ה"א מה' מלכים

שם אמר לה וכי רואין כתמים בלילה א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר כתמין אין רואין בלילה ודיני נפשות דנין בלילה, אמר לה כבר נגמר דינו מבעוד יום, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ז'

ה"ד מאן דמר הנשים תחילה שהן גרמו מיתה לעולם מאן דמר האנשים תחילה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים, ע' בתוס'