אור הישר (ירושלמי) פז

שם לא אם אמרת בשבועת העדות שנוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות תאמר בשבועת הפקדון כו', ע' בהקדמת נועם ירושלמי לסדר זרעים

שם ואית דבעי נישמעינה מהדא חמור או שור או שה מה אלו מיוחדין שיש בהן שבר ושבויה ומתה יצאו קרקעות שאין בה שבר כו', ע' נחל יצחק סי' כ"ה דף כ"ג ע"ב

שם ודמיו קצובין פרט לעבדים, ע' נחל יצחק סי' ע"ד ענף א'

ה"ז א"ר חנינה זה אומר מנורה גדולה וזה אומר מנורה קטנה חייב כו' תיפתר במנורה של חליות, בטור ושו"ע סי' פ"ח סכ"ה הוזכר דין מנורה של פרקים והרמב"ם השמיטו, וע' מה שהאריך בזה בלח"מ פ"ג ה"ט מה' טוען

ה"ח חד בר נש קם עם חבריה בשוקא וארים סבינתיה אמר לית הדין סדינא נפיק מן ידי עד דתתן לי מה דאית לי בידך אתא לקמיה שמואל א"ל הב ליה סבינתיה וזיל דון עימיה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשמ"ו ובהגה"ה שם

שם תמן יש חילול שבועה הכא לית חילול שבועה. ע' בת' הריב"ש סי' שפ"א ובאור שמח פ"א ה"ט מה' טוען. פרק שביעי

ה"א א"ר חנינה הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש יו"ד

שם היה המשכון בידו בדא נוטל בלא שבועה, ע' נחל יצחק ריש סי' נ"ה

שם פשיטא מת בעה"ב השכיר נשבע ליורשיו ואפילו מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בעה"ב כו', ע' נחל יצחק סי' ס"ט ענף ה'

, שם אר"א כשתבעו בעדים כו', בת' שאילת דוד קונטרס השמטות כ' דצ"ל אר"א כששכרו שלא בעדים יכול לאמר שכרתיך ונתתי לך שכרך ובאור שמח פ"ז הי"ג מה' חובל גריס כששכרו בעדים אבל שלא בעדים יכיל מימר ליה נתתי לך שכרך

שם ר"ה אמר אם בנשבע הביא עדים היתה עומדת באבוס כבר גזלתו שבועה, ע' נועם ירושלמי שילהי מס' שביעית

שם מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"ב ובאו"ש פ"א הי"ב מה' טוען

ה"ב למשכנו לא משום דבר אחר, בזה מיושב השגת הראב"ד פ"ד ה"ה מה' גזלה ועמש"כ שם הה"מ

שם ייבא כדא"ר יוחנן בר נש עתיר גו שוקא ומסכן גו ביתא עתיר גו ביתא ומסכן גו שוקא יש מתעשר ואין כל מתרושש והין רב, נ"ב ע' מנחות פ"ה סוף ע"ב וברש"י שם

שם ר' בא משתעי עובדא הוה באריסיה דבר זיזא כו'. ע' ש"ך סי' צ' ס"ק י"ד ובביאור הגר"א שם ס"ק כ"ד

ה"ג היה נשוך במקום שאינו יכול לישוך עצמו נוטל בלא שבועה, וכ"ה בבבלי דתני ר"ח שעלתה לו נשיכה בגבו כו', וכן ברמב"ם פ"ה ה"ה מחובל שהיתה נשיכה בין כתיפיו ע"ש, אבל בשו"ע ס"ס צ' הלשון כגון שהיתה החבלה במקום שא"א לחבול בעצמו כגון שהיתה בין כתיפיו, וכ' הגר"א וז"ל דל"ד נשיכה ע"כ, ובלתי מוכרעת דעתו ז"ל אם כוונתו בשביל שלשון השו"ע הוא שלא כלשון הבבלי וירושלמי ורמב"ם לכן ביאר הוא דעת המחבר, או דגם דעת הגר"א ז"ל ג"כ דלאו דוקא נשיכה, ואע"ג דהסברא נותנת דרק נשיכה משום שהיא בלתי אפשרות משא"כ שאר חבלה וצ"ע

ה"ד אי זו תגר שביעית ישב לו כל שני שביעית ובשביעית התחיל נושא ונותן בפירות שביעית כו', ע' בביאור הגר"א לחו"מ סי' ל"ד סק"ל

שם החשוד בשבועה מאימתי מקבלין אותו כשיבוא ויאמר חשוד אני כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תמ"ט

ה"ה רבי אומר אומר אני שיהא אלו נשבעין בפני אלו מפני הבושה, ע' נחל יצחק סי' כ"ח סט"ו ענף ד'

ה"ו רבי חנינא אמר במחלוקת כו' עוד היא במחלוקת הדא דתימר באכסנאי אבל בבן עיר כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"ב וע"ע מה שהאריכו בש"ך חו"מ סי' צ"א ס"ק ל"ג בפירושו החמישי ובט"ז שם

ה"ז תני הפוגמת אבל לא הפוחתת, ע' תומים סי' פ"ב ריש קונטרס קיצור כללי מגו ובקצות סי' ק"צ סק"ז

ה"ח כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת ש שבועתו, ע' בחידושי הגר"ח פ"ט ה"ו מה' שמיטה. פרק שמיני

ה"א א"ר יוחנן ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קניין. ע' נחל יצחק סי' ע"ד דף קס"ח ע"ב ובמחנה אפרים ה' שומרים סי' ז'

שם אף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קניין. ע' אור שמח ס"ב סוף ה"א מה' גניבה

שם תני וגונב מבית האיש לא מראש גגו א"ר לעזר הדא דתימר בגג שאינו מבוצר אבל בגג מבוצר כבית היא כו', ע' קצוה"ח סי' שמ"ט

שם ולא דמייא שמירה שנאמר בש"ח לשמירה שנאמר בש"ש שמירה שנאמר בש"ח כיון ששימר כל צורכו פטור שמירה שנאמר בש"ש אין