אור הישר (ירושלמי) פד

בשני ונכנס למקדש חייב, ע' לקמן באותה הלכה בפלוגתא דר"ש ור"ש בן יהודא ובדוגמתן במשנה טהרות פ"ה מ"ג

שם ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל מודה ר"ל בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת שנאמר כחטאת כאשם כו', ע' בנועם ירושלמי ריש ברכות בד"ה והראיה דהא ובאו"ש פ"ב ה"ב משגגות

שם הראשונה עד שלא נתגייר והשניה משנתגייר כו', באור שמח פי"א ה"ד משגגות גריס הראשונה עד שלא נשתפה והשניה משנשתפה דאילו עד שלא נתגייר הלא לא מקבל טומאה וטהור הוא מן התורה ע"ש

שם נטמא במת וידע בשרץ ולא ידע אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה כו', ע' נועם ירושלמי לברכות פ"ג

ה"ב רב אמר בתחילה ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים אלו אורים ותומים כו', בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג יליף אורים ותומים מדכתיב בקרא דויחל שלמה אשר נראה ע"ש, ויל"ד מלבד הסתירה בילפותא דקראי אמאי נאיד מקרא דשמואל לקרא דדברי הימים, הלא באותו פסוק דויעל דוד כדבר גד מסיק כאשר צוה ה', ומדוע לא ניליף מזה גופיה אורים ותומים, וי"ל דלשון אשר צוה נופל על דברים שנצטוה בפירוש ככל המקראות בתורה דכתיב כאשר צוה ה' את משה, משא"כ אורים ותומים אף שהוראתן הן ג"כ ע"י השי"ת, אכן לא בפירוש רק אשר נראו ע"י האותיות הבולטות או מצטרפות כמבואר ביומא ע"ג ע"ב ע"ש, ומשו"ה סמכו דרשתם על התיבות אשר נראה, אכן טפי איכא למידק היכן מוכח אורים ותומים בתיבת ירושלים דיליף הכא וצ"ע

ה"ג ר' חזקיה ר' אמי בשם ר' לעזר כתוב אחד אומר את משכן ה' טמא וכתוב אחד אומר את מקדש ה' טמא הא כיצד כו' מיטמא בפנים עד שיכנס ראשו ורובו מיטמא בחוץ עד שישהא כדי השתחואה כו', ע' עמק יהושע ס"ס א'

ה"ד מאי כדון א"ר שמואל בר רב יצחק מצות מצות מה מצות שנאמר להלן בקבוע אף כאן בקבוע, והנה ארבעה פעמים כתיב בפ' ויקרא מכל מצות אשר לא תעשנה במשיח ובצבור ובנשיא וביחיד, וכולהו נדרשו בספרא דיבורא דחובה והאריכו בזה בראב"ד ובק"א ובהתוה"מ סי' קצ"ה קצ"ו ע"ש, ולפ"ז יל"ד איזו מהן מופנה לגז"ש לחטאת קבוע, ואולי כוונת הירושלמי לא לגז"ש רק לבנין אב וצע"ק

ה"ה ומה מקיים ר' ליעזר בה פרט למתעסק, ע' בתוס' סנהדרין ס"ב סוף ע"ב ובת' הגרע"א סי' ח' ובמה שהארכתי בחידושי לכריתות י"ט ע"ב. פרק שלישי

ה"א ניחא שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי כו' אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה כו', ע' נועם ירושלמי לתרומות רפ"ו ושם פ"ח

שם שלא אוכל ככר זה ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דר"ע פטור על דעתין דרבנין חייב, ע' עמק יהושע סי' יו"ד

ה"ב מה נן קיימין אם בדם שקרש התני דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה כו' מה עביד לה ר' יונה אינו אוכל ליטמא טו"א ולא משקה ליטמא טומאת משקין, ע' אור שמח פ"א הי"ט מה' טו"א

שם עד כדון כשאמר שלא אוכל ושתה אמר שלא אשתה ואכל שתייה בכלל אכילה ולא אכילה בכלל שתייה, ע' נועם ירושלמי מעשר שני פ"ב

ה"ג שבועה שלא אוכל פת וכרכה בעלי קנים ועלי גפנים ואכל אינו חייב אלא אחת, וקשה אמאי יהיה חייב אפילו אחת הלא כמו דאמרינן בחולין ד"ק ע"ב כל שהוא מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו ע"ש. מכש"כ הכא שאין בזה רק מין אחד של איסור הוא הפת, אמאי לא נימא דהשני מינין של עלי קנים ועלי גפנים ירבו עליו ויבטלוהו וצ"ע כעת

שם שבועה שלא אוכל פת וחרצנין וזגין וכרכה בחרצנין וזגין חייב על כל אחת ואחת ואם היה נזיר חייב שלש, וצ"ל דההיא סוגיא ס"ל כר' אלעזר בזבחים ע"ט ע"א דכשם שאין מצות מבטלות זו את זו כך אין איסורין מבטלין זא"ז, דאילו לר"ל שם ע"ח ע"א הלא ס"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור א"א שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו, משום דס"ל איסורין מבטלין זא"ז ונותן טעם ברוב לאו דאורייתא והתראת ספק ל"ש התראה ע"ש וצ"ע כעת

ה"ד ר' בא בר ממל בעי על דעת ר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלין על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל כו', ע' עמק יהושע סי' יו"ד

שם מה נן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"ב ובטעם המלך ה' אסו"ב דף ס"ד ע"א דפוס למברג

שם שבועה שלא אוכל מצה אסור לוכל מצה בלילי הפסח שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל מצה, ע' במה"פ וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' כ' ובת' מהר"ם מפדוואה סי' ע"ד וע"ע בת' הריב"ש סי' שצ"ה

ה"ה האדם בשבועה פרט לאנוס, ע' בת' הרא"ש כלל ח' סי' א' ובת' הרמ"א סי' נ"א ובתשב"ץ ח"א סי' א' וסי' צ"ג ושם ח"ד הטור השלישי סי' י"ז

ה"ו אזהרה לשבועת הרשות מניין א"ר יוסי בי ר' בון לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין. הנה בספרי ר"פ מטות ביארו דרשה זו הרי שהיה חכם לא יפר לו לעצמו והדין נותן אם מפר לאחרים לא יפר לעצמו ת"ל לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין. אמנם בתוספתא נדרים פ"ד מפרש לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין שלא יהא אדם נודר בהם ע"מ לבטלן כו', וע' נדרים פ"א ע"ב ובר"ן שם.