אור הישר (ירושלמי) ח

כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי כו', ע' בס' אור גדול סי' ח' דף נ"ו ע"א וע"ע כפתור ופרח פמ"ד ובאור זרוע ה"א סי' תרל"ח ותרמ"ה

שם וכי ר"ט אביהן של כל ישראל לא הערים קידש שלש מאות נשים בימי רעבון על מנת להאכילן בתרומה, ע' תוספתא כתובות פ"ה

הי"ג המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשרה לכהונה ומאי טעמא כי תועבה היא היא תועבה ואין הוולד תועבה, ע' רש"י קידושין ע"ז ע"א ד"ה היא תועבה ובח"ס חי"ד סי' קמ"ז ובאור שמח פי"ח ח"ב מאסו"ב

הי"ד אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבים עליו כרת ביד"ש כו', ע' בתוס' מ"ד ע"ב ד"ה עשאה זונה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות ד'

הט"ו אע"ג דר' יהושע אמר הבא על אחותו הולד כשר מודה שאם היתה הולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"א ובת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ט"ז ובמנחת חינוך מצוה רס"ד ובת' דבר אברהם ס"ס כ"ו

הט"ז בגין דתנינן חלץ לה ומתה מותר באחותה הא באמה אסור לפום כן תנא אחותה. הנה בזה סרה קושית רב יוסף בשילהי פרקין דהיא משנה שאינה צריכה ע"ש. פרק חמישי

ה"א כתיב ולא תהיה לאיש זר מה אנן קיימין אם כשבא עליה אשתו היא אם בשחלץ לה תלך ותנשא לאיש זר כו', ע' משך חכמה פ' תצא בפסוק לא תהיה אשת המת

שם אלא כן אנן קיימין בבעילה שהיא לאחר הגט הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר, ע' אור שמח קונטרס זיקה אות כ"ח

ה"ב ולהידא מילה כו' בא אחר וקדשה מכיון שנעקרה ממנה זיקת המת תפשו בה קידושין או מאחר שהיא צריכה גס למאמרו לא תפשי בה קידושין, ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' ל"ז

ה"ג נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום, בבבלי נ"ב ע"ב אמרינן זו היא דעת ר"ע אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום, וע' מה שהאריך בזה באור זרוע ח"א סי' תרמ"ט

ה"ד הבא על חלוצתו פסולה מלאכול בתרומה אלא בשבאו אחיו עליה כו'. ע' אור שמח פי"ח ה"ד מאסו"ב

שם אילו המקדש חלוצתו שמא תפשו בה קידושין תיפתר אי כרבי שלא לדעת, ע' אור שמח פ"א הי"ב מה' יבום

שם ותני כן המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת דברי רבי וחכ"א אין קונין אלא לדעת כו', עי' בת' הריב"ש סי' קס"ב

שם וכמה דרבי אומר המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת כך הוא אומר הגט פוטר בין לדעת בין שלא לדעת ע' אור שמח ספ"ז מה' תרומות. שם ולמה רבי אומר המאמר קונה בין לדעת בין שלא לדעת שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת ובין שלא לדעת כו', ע' אור שמח רפ"ה מה' יבום

ה"ה באיזה צד עשה מאמר בזו ומאמר בזו שני גיטין וחליצה כו', פ' תוס' ד"נ ע"ב ד"ה צריכות

ה"ו שמואל אמר דברי ר"מ עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ודכוותה נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג

ה"ז או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום, הנה בבבלי נ"ג ע"א פריך וליתני נמי אין אחר ביאה כלום אביי ורבא דאמרי תרווייהו תני אין אחר ביאה כלום וע"ש ברש"י ובקרן אורה

ה"ח תמן אמרין דברי ר' נחמיה ביאה פסולה פוטרת כו', כה"ג אמרו לקמן פ"י ה"ב אהא דר"ש, וע' באור שמח קונטרס זיקה סי' כ"ז כ"ח פרק ששי

ה"א הוון בעיי מימר בפיקח שיש בו דעת שהוא קונה בין לדעת בין שלא לדעת וחרש שאין בו דעת לא יקנה אלא לדעת אשכח תני ר' חייה כו', ע' עונג יו"ט סי' קע"ט ובאור שמח פ"ב ה"ד מה' יבום

שם ויבמה אפילו מן הצד יבמה יבא עליה ביאה גמורה ולקחה לו לאשה ביאה שאינה גמורה ויבמה אפילו בהערייה אי זו היא הערייה כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' כ"ג ובאור שמח פי"ז הי"ג מאסו"ב

שם א"ר מתנייא מה פליגין בבא עליה עודה בבית אביה אבל בא עליה עודה בבית בעלה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים, ע' אור שמח פ"ב ה"ב מה' סוטה

שם בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פקח לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה, ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות

ה"ב וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכהן גדול כו', וכ' המפרשים דהאי וכן הבא כו' קאי על כל הביאות הגרועות השנויות ברישא ע"ש, והוא דלא כדאמרינן בבבלי נ"ו ע"ב דהאי וכן לא קאי אשוגג ואנוס אלא אהעראה ושלא כדרכה ע"ש, ופירושם מתאים לסוגיא דירושלמי לפ"מ דסמכו כן בגמרא קיחה דאנוסה לכהן גדול אהא דמשנתנו ע"ש

ה"ג מ"ט דרבנן נאמר כאן הוייה ונאמר להלן הוייה כי יהיה נערה מאורסה לאיש מה הוייה