אור הישר (ירושלמי) ז

שם א"ר יצחק בן אלעזר משום ייאוש. ע' בת' ברית יעקב ס"ס ק"ט ובאור שמח פ"ב הי"ח מה' זכיה

ה"ב כוי ר"א אומר חייבין על חלבו אשם תלוי מה עבד רב פתר לה חלוקין על דברי ר' לעזר כו', ע' נועם ירושלמי בכורים פ"ב

שם מניין שתי יצירות ר' זעירא בשם ר' הונא וייצר יצירה לשבעה ויצירה לתשעה כו', ע' בהקדמה לת' בית דוד ובחוט המשולש להגר"ח סי' י"ח

שם מתה אמו של ספק הרי יש כאן בן בודאי ובעל בספק, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ר"ה

ה"ג א"ר יוסה אילולי דתניתה ר' הושעיה הוות צריכה לן מאחר שאין לה כתובה אין לה קבורה כו', ע' כתובות ד"פ ע"ב ושם בתוד"ה או דלמא

ה"ד ד' זעירא בשם רב המנונא כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה כתובתה על נכסיו ואם לאו כתובתה על נכסי בעלה הראשון ר' יוסי אומר בשם רב חסדא מתניתא אמרה כן שהמגרש את האשה והחזירה ע"מ כתובה הראשונה החזירה כו' אפילו כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה כו', וקשה איך מדמה רב חסדא להא דתנן בכתובות פ"ט ע"ב שהמגרש אשה והחזירה כו', הלא התם איירי בבעל שהוא עצמו כתב לה כתובתה והיא גופה נתרצית אז להנשא לו ע"פ תנאי כתובה זו, ולהכי יש מקום לאמר גם בפעם השנייה כשמחזירה אחר הגירושין דמסתמא נתרצית ג"כ עתה בתנאי כתובה זו, משא"כ הכא ביבמה שכנסה בביאה וגירשה, ואח"כ חזר וכנסה סתם בלא כתובה, מדוע יופקע כחה מלדרוש כתובה חדשה על שם היבם, ולאמר כמו שהגירושין הפקיע ממנה איסור אישות מכש"כ שתפקע ממנה דין ממון, היינו שיעבוד כתובתה שהיה לה קודם על בעלה הראשון, להצריכו לחדש לה כתובה כמו שכנסה מחדש, וגם מאיזה טעם קאמר רב המנונא דאם כנסה וגירשה והחזירה ולא חידש לה כתובה אז כתובתה על נכסי בעלה הראשון, הלא שני מתירין היו לה בתוך כך מזמן כתיבת כתובתה מבעלה הראשון מיתה וגירושין, ובאיזה אופן חוזר וניעור שיעבוד הכתובה לה השתא, ונ"מ ג"כ אם הזבוריות של היבם עדיף מזבוריות של בעלה הראשון מדוע לא תוכל לאמר שתרצה דוקא שכתובתה תהיה מן היבם ולא מבעלה, ובע"כ כדאמר בבבלי ל"ט ע"א ובכתובות פ"ב ע"ב טעמא דכתובתה על נכסי בעלה הראשון משום דאשה הקנו לו מן השמים, וכדהסביר בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרנ"ח שהרי יכול ליבמה בע"כ ע"ש, והתינח על כניסה הראשונה אבל כניסה השנייה שאחר הגירושין הרי לא הקנו לו מן השמים שתנשא לו בעל כרחה, מדוע תהיה אגודה בכתובתה לנכסי בעלה הראשון וצ"ע כעת

ה"ה מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכים על כל האחין כו', ע' בתוס' דמכילתין כ"ד סוף ע"א ובת' הרשב"א סי' אלף קס"ה ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקמ"ו

ה"ו תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבא ממדה"י או חרש או שוטה אין שומעין לו כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ו

ה"ז שלא תאמר חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ודכוותה החולץ ליבמתו זכה בנכסי אחיו כו', ע' בת' שאילת דוד חאה"ע סי' כ"ט ובאור שמח פ"א הי"ז מה' יבום ובהגה"ה שם

שם טעמא ד' יהודא והיה הבכור אשר תלד מקישו לבכור מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרמ"ב

ה"ח מפני שחלץ לה הא לא חלץ לה ומתה מותר באמה א"ר אבינא הדא היא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג

ה"ט מה את סבור חליצה קנין אינה אלא פטור, ע' עונג יו"ט סי' צ"ה

ה"י א"ר יוחנן דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור ודברי ר' לעזר אע"פ שבטל הגורם האיסור במקומו, ע' אור זרוע ח"א סי' תר"י

הי"א שמואל אמר הן עיבוריהן אתא עובדא קומי רבנן דתמן דלא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון כו', ע' בת' שאילת דוד חאה"ע סי' ג' ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' וירא סי' י"ב אות ה'

שם דייה חדשה כו' זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין דלכן ניתני שלשים יום, ע' בת' הריב"ש סי' תמ"ז

שם אמר רבי נראין דברי ר' יודה בדמים ודברי ר' יוסי בוולד כו', ע' בס' תשובות לשואל סי' י"א

שם א"ר יוחנן כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן עד שיפרש לו רבו רשב"ל אומר כל סתם משניות דר"מ עד שיפרש לו רבו כו', ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פכ"ו

שם והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה, ע' בת' שדה יצחק סי' נ"ד

שם אבל באנשים שלשה רגלים בשיש לו בנים אבל אם אין לו בנים מיד בשיש לו מי שישמשנו אבל אם אין לו מי שישמשנו מיד כו', ע' ח"ס חי"ד סי' שמ"ט וע"ע בס' האשכול ח"ב סי' מ"ט ובתשובות מיימוניות לספר שופטים סי' כ' ובאור זרוע ח"ב סי' תמ"ח

הי"ב דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיין בעיון מתיבמה קומי רבי א"ל רבי איזיל ייבם א"ל לית בחיילי והן אומרות