אור הישר (ירושלמי) ו

ואינו מוכרן לעצמן ע"ש, ומסוגיא זו נולד לנו חידוש, דלאו דוקא לעצמו אלא גם אף לאחד מאותן הב"ד שעשה למכירה לא יוכל למכור, אלא רק לאחרים זולתו וזולת חברי הב"ד. פרק שלישי

ה"א מעתה לא יהו צריכות הימנו חליצה א"ר מתניה ע"י זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות, ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' ל'

שם אשכח תני בשם ר"ש אם קדמו וכנסו יקיימו והן שבעלו שניהן כאחת כו', ע' קונטרס זיקה שם אות י"ט

שם רב אמר חליצה קנין שמואל אמר חליצה פטור ר"ז אמר חליצה קנין רבי הילא אמר חליצה פטור כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ט' ובנחל יצחק סי' ט' ס"א ובת' אחיעזר ח"א סי' י"א ובאור שמח פ"ב ה"ח מאסו"ב

שם מתניתא פליגא על רב כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם הדא מסייע למ"ד חליצה פטור כו', ע' אור שמח פ"ד הט"ז מה' יבום

ה"ב היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה, ע' אור זרוע הקצר ליבמות סי' ל'

ה"ג היה לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה היה לשנייה צרה כונס צרה ומקיים את אשתו ואסור בשנייה כו', ע' בת' שאילת דוד חאה"ע ס"ס כ"ח

שם א"ר זעירא עד אנן תמן שמעית טעמא תמן זיקת שני יבמין אינה זיקה וזיקה נופלת למקום זיקה ברם הכא זיקת יבם אחד ואין זיקה נופלת למקום זיקה, ע' אור שמח קונטרס זיקה אות י"ט

ה"ד ב"ש אומרים כר"א בן ערך דראב"ע אמר המאמר קונה קנין גמור ביבמה כו', בביאור הלכה זו האריכו הרבה בנועם ירושלמי ובאור שמח קונטרס זיקה אות י"ב

ה"ה שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת שנייה יוציא משום אחות אשה וראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתביימת, הנה בבבלי ד"ל ע"א דייק ר"נ ממשנתנו דאין זיקה ואפילו בחד אחא, וע' בת' הרשב"א ח"ד סי' שי"ן ובאור שמח קונטרס זיקה סי' ז'

ה"ו בין רבנין בין ר"ש מודיי בה, והנה דבריהם כאן הם כמו אהא דמשנה הקודמת שמפרשים שם ביתר ביאור, וכן משמע דעת הבבלי ד"ל ע"א דהא פריך שם הא תו ל"ל היינו הך כו' ע"ש, אולם בבית הבחירה כתב דזהו רק אליבא דר"ג דסבר אין זיקה אבל לרב אשי דסבר יש זיקה לאו שוות נינהו ע"ש

ה"ז א"ר אבינא הדא דא"ר יוסי בשם ר' יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות. סי' דהוא נתינת טעם על משנתנו דקתני הרי זו אסורה עליו עולמית כו', דלא תקשה הלא אחות אשה לאחר מיתת אשתו מותרת ומדוע הכא אסורה, וע"ז משני דזהו רק באחיות שאינן יבמות, אבל באחיות יבמות אם נאסרה עליו שעה אחת הרי לא קרינן בשעת נפילה יבמה יבא עליה, ומשו"ה היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם

ה"ח א"ר יוסי ויאות אילו מי שהיו לו בנים ומתו ואח"כ מת הוא שמא אין אשתו זקוקה ליבום תמן והוא שהיו לו בנים בשעת מיתה והכא והוא שתהא צרה לאחר מיתה, ע' מה שהאריך בזה באור שמח קונטרס זיקה אות ח'

ה"ט לית כאן ספק גירושין ממש כיצד ספק קידושין זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין והכא זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו כו', ע' בת' מיימוני סי' א' מה' אישות ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתע"ח וסי' תתקצ"ג. ה"י שנייה למה אינה מתייבמת א"ר לעזר דר"מ היא דאמר ר"מ כל שאין אתה מייבמני אין את מייבם צרתי, ע' בקובץ הערות ס"ס ב'

שם א"ר יוחנן אם אמרה ר' לעזר מני שמעה ואמרה. הנה מה שאר"י הכי היתה דרך קפידא על שלא אמר משמו, כדאשכחן בבבלי לקמן צ"ו ע"ב ועמש"כ בחידושי שם

הי"א א"ר אבינא הדא היא דאמר ר' הילא ר' יסא בשם ר' יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות, נלע"ד בכוונתם לפ"מ דבמשנתנו לא תני אלא הרי זו אסורה כו', ועתה יש להסתפק איך אם בא עליה אם חייב עליה במזיד שתי מלקיות ובשוגג שתי חטאות, ע"ז מפרש ר' אבינא דלפ"ד ר' יוחנן בע"כ אינו חייב אלא על איסור יבמה, משום דאיהי נאסרה עליו שעה אחת ולהכי אסורה עליו עולמית, אבל איסור אחות אשה ליכא הכא, דלאחר מיתת אשתו מותר באחותה, וזהו מאי דקאמר דשתי אלו אין להן דמיון

הי"ב אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים כו', וכ' בבית הבחירה דביאת שגגה הרי היא כביאת אונס בכ"מ כו', ע' זבחים ק"ח ריש ע"ב ובתוס' שם ד"ה שוגג אנוס ומוטעה ובמה שהארכתי בחידושי שם. פרק רביעי

ה"א בשעבר הא בתחילה לא די מתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ח

שם חלץ בתוך שלשה חדשים מהו שתהא צריכה חליצה לאחר שלשה חדשים כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג.