אור הישר (ירושלמי) ה

שם רב ושמואל ח"א אלו ואלו כהלכה היו עושין וח"א אילו כהילכתן ואילו כהילכתן. ע' בת' משיב דבר ח"א סי' י"ז

שם באיכן יצאת בת קול רב ביבי בשם ר' יוחנן אמר ביבנה יצאת בת קול, ע' דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"ח. פרק שני

ה"א ואין לו זיקה בה א"ר חגיי קיימתה כההוא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו, ע' עמק יהושע סי' כ"ג

, ה"ב ר' יוחנן בעי אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה ר"ש מפני שמצאה בהיתר מותרת כו', ע' בת' אחיעזר ח"א ס"ס י"א. שם מה אמר ר"ש בבעלת מאמר נישמעינה מן הדא רש"א ביאתה וחליצה של אחת מהן פוטרת צרתה כו', ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' כ"ח

ה"ג ובא עליה ר' יוסה אמר איתפלגון ר' לעזר ורבי יוחנן לא נפטרה צרתה ר' שמי מחליף שמועה כו', ע' עונג יו"ט סי' מ"ג בהגה"ה ובאור שמח קונטרס זיקה אות כ"א

ה"ד קדוש הוא א"ר יונה קדוש הוא ואין תלמידו קדוש כו' מהו להדפה א"ר יוסי בן חנינה כו'. עמש"כ בספרי על נ"ך מלכים ב' ד' ט'

שם בר קפרא אמר כולהון יש להן הפסק דבר קפרא מוסיף אם אבי אמו ואם אבי אביו, ע' אור שמח פ"א ה"ו מה' אישות וע"ע באו"ז ח"א סי' תקצ"ה

שם ר' זריקן בשם ר' חנינה אשת חמיו אסורה מפני מראית העין אי תימר תורה הרי דוד שנשא רצפה בת איה שנאמר ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקיך, ע' בת' חיים שאל ח"א סי' פ"ט ובח"ס אה"ע ח"א סי' ל"ח ל"ט ובת' שדה יצחק סי' ע"א

ה"ה מי שיש לו אח מ"מ זוקק את אשת אחיו ליבום כו'. הנה בבבלי כ"ב ע"א קאמר דהאי מ"מ לאתויי ממזר ופריך פשיטא אחיו הוא ומשני מהו דתימא לילף אחוה אחוה מבני יעקב מה התם כשרין ולא פסולין אף כאן כשרין ולא פסולין קמ"ל ואימא ה"נ כו', וקשה איך נימא דנילף אחוה אחוה מבני יעקב הלא אין אדם דן גז"ש מעצמו כדאמרינן בפסחים ס"ו ע"א, ורש"י כתב בקידושין י"ז ע"א דהקבלה צריכה להיות מסיני איזו תיבה נכתבה לגז"ש כו' ע"ש, וכיון דגז"ש זו לא היתה מקובלת להם מהיכי תיתי למילפה וצ"ע כעת

ה"ו מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אביו מן הייבום כו' ובנו לו לכל דבר כו' ר' אבין בעי ובנו לכל דבר אפילו לפריה ורביה כו', ע' בת' ברית יעקב סי' כ"ט ובמנחת חינוך מצוה א' ובת' שדה יצחק סי' א'

שם מהו מיגזר בריה דארמייתא בשובתה וסבר מישרי לון מן הדא ויתילדו על משפחותם לבית אבותם שמע ר' חגיי אמר ייתי אייתוניה דילקי א"ל מאיכן אתה מלקיני כו', ע' ירושלמי קידושין פ"ג סוף הי"ב ובפסיקתא רבתי פי"ד סי' ט'

ה"ז בכל אתר את אמר בכל מקום שאומרים לו ייבם אין אומרים לו חלץ והכא את אמר הכין כאן בודאי כאן בספק, ע' עמק יהושע סי' ג'. ה"ח תני אחד ישראל ואחד כהנים כסדר הזה, ע' בתוס' כ"ד ע"א ד"ה וספק חלוצה ובמגיד משנה פ"ח ה"ב מה' יבום

שם הדא דאת אמר בשחלץ ואח"כ ייבם אבל אם ייבם בתחילה אסור שמא ימות אחיו ונמצא בא על אחות יבמתו, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ז ובת' ח"צ סי' ק"ח ובאור שמח קונטרס זיקה סי' כ"ד

שם כאן בודאי כאן בספק, ע' בתוס' כ"ג ריש ע"ב. ה"ט קדמו וכנסו אין מוציאין מידן. ע' בתוס' כ"ג ע"ב ד"ה מ"ש ובבית שמואל ר"ס קע"ו ובביאור הגר"א שם סק"ב

שם הדא דאת אמר בישראל אבל בכהנים אסור, אכן הרמב"ם בפ"ח ה"ב מיבום אינו מחלק הכא מן ההלכה הקודמת, ופסק דאין נ"מ בין ישראלים לכהנים, וסמך אהא דתני שילא כ"ד ע"א

ה"י קידש כמי שכנס אמר שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו, בת' הריב"ש סי' רמ"ב גריס בשם הרמב"ן ז"ל קדש אין אומרים לו שיכנוס אלא שלא יכנוס כנס אין מוציאין מידו וע"ש עוד בסי' שע"ט ובת' חוט השני סי' י"ב

שם גירש מהו שיחזיר אם אומר את כן לא נמצאת מוציא ליזה על בניה, ע' אור שמח ספ"ב מה' יבום ובפי"ד הי"ג מאסו"ב

הי"א מהו נאמן שמואל אמר נאמן ליתן גט אסי אמר נאמן לכנוס כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרע"ב

שם אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה ובא אחד ואמר אני הוא שלקחתיה לא כל הימנו כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' וי"ו

הי"ב רשב"ג אומר ימכור בפני ב"ד כו' תני בית דין לא יקחו כו' הכא את אמר מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד והכא את אמר הכין א"ר יוסי תמן המקח דרכו להשתלש ברם הכא אין שנים מצויין לחטוא מפני אחד, והנה בב"מ ל"ח ע"א תניא המפקיר פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ כו' ה"ז לא יגע בהן דר"מ וחכ"א עושה להם תקנה ומוכרן בב"ד וכשהוא מוכרן מוכרן לאחרים