אור הישר (ירושלמי) נח

רגלי הכהנים ואיסטליות שנתן להן משה א"ר חנינן כו', בתוס' סוטה ל"ה ריש ע"ב הגרסא א"ר יצחק כו'

שם בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש וי"ו

ה"ו בכל אתר את אמר הולכין אצל התורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן, ע' מרדכי ספ"ק דר"ה רמז תש"י ובאור זרוע ח"א סי' ט' וסי' קט"ו

שם רבי יוסי מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי כו', ע' אור זרוע ה' שבת סי' מ"ח

ה"ז לא כן תני ר"ח לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כו', הנה הכא משמע דר' חייא גילה ברייתא זו ואילו בבבלי סנהדרין ק"א ע"ב הביאו דירבעם אמר גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודא בלבד ופירש"י גמירי הלמ"מ, שוב מצאתי שכבר העיר כן בבאר שבע לחלק שם, וע' מה שהארכתי בזה בחידושי לזבחים ט"ז ע"א ולתמיד כ"ז ע"א

ה"ח וקורא מתחילת אלה הדברים ועד שמע כו', צ"ע מדוע השמיט מסדר המשנה דעת ר' יהודא ממשנתנו דס"ל בתוספתא דמכילתין פ"ז דלא היה צריך להתחיל מראש הספר אלא מן שמע כו'. וע"ע ברמב"ם פ"ג ה"ג מה' חגיגה ובלח"מ שם. פרק שמיני

ה"א משוח מלחמה למה בגין דכתיב ודיבר (ופירשו המפרשים דפריך למה בלשון הקדש ומשני דכתיב ודיבר אל העם ונאמר להלן משה ידבר מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלה"ק), והרי ק"ש הרי כתיב בה ודברת בם והיא נאמרת בכל לשון, וקשה הלא אין אדם דן גז"ש מעצמו רק נאמרה מסיני איזו תיבה נכתבה לגז"ש כדפירש"י בקידושין י"ז ע"א, ולפ"ז מאי קא קשיא להו כיון דהאי ודיבר עם ידבר דכתיב גבי משה ניתנו לגז"ש זו, אי אפשר להקשות מקרא דודברת בם, דעל דיבור זה לא היה להם הקבלה לדרשו בגז"ש זו וצע"ק, וע"ע באור שמח פ"ז ה"ג מה' מלכים

שם עד כדון כר"ע דו אמר לשונות ריבויים הם כר' ישמעאל דו אמר לשונות כפולים הן, ויל"ד הרי עד כאן ל"פ תנאי בהא דדברה תורה כלשון ב"א אלא בשתי תיבות ביחד, כמו איש איש המול ימול הוכיח תוכיח וכהנה וע' תוס' מנחות י"ז ע"ב ד"ה מאי האכל יאכל, משא"כ הכא דכתיב ודיבר אל העם ואמר אליהם שההפסק בין דיבור לאמירה מורה לשני עניינים וצע"ק

ה"ב כשם שמצוה לאמר על דבר שהיא נעשה כך מצוה שלא לאמר על דבר שאינו נעשה, וכה"נ בירושלמי תרומות ספ"ה ובחגיגה ספ"א וע' בהגהות מיימונית פ"ו מה' דעות ובתוס' שבת נ"ה ע"א ובמש"כ בחידושי שם ובחידושי על תנ"ך משלי ט'

ה"ג משנגנז הארון נגנז עמו צנצנת המן כו' ומי גנזו יאשיהו כו' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף כו', הנה על זמן הגניזה ע' בת' חו"י סי' קצ"ב אות ס"ו וע"ע ברמב"ן על סה"מ שרש שלישי

ה"ד ואין עושין אותו חיבור לעיר, ע' אור זרוע ה' עירובין סי' קס"ב

שם יכול הבונה בית בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצוה לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו, ע' בת' דבר אברהם סי' ח' וע"ע בת' באר שבע סי' ע'

שם הקדים לו שכרו כמי שחנכו, ע' בת' שאילת דוד חי"ד סי' ח'

ה"ה יכול הנוטע כרם בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חללו את שמצוה לחללו יצא זה שאין מצוה לחללו, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' קדשים סי' ק' אות ו'

שם תני ראב"י אומר אין משמע אלא כרם ודכוותה אין משמע אלא נטע תני ולא חללו פרט למבריך ומרכיב, ע' בת' שאילת דוד סי' י"א בהגה"ה

ה"ו אפילו שומרת יבם לחמשה אחים ודכוותה אפילו בית אחד לחמשה אחין תמן אין כל אחד ואחד ראוי לישב בו ברם הכא כאו"א ראוי לייבם, ע' עמק יהושע ס"ס י"א

ה"ז תני ר' יודה אומר אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו אינו חוזר סדו בסיד ופתח בה חלונות לא היה חוזר כו', ע' בת' שאילת דוד חא"ח סוף סי' ג' בהגה"ה

ה"ח ואלו שאינן זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחיללו והנושא את ארוסתו כו', ע' בס' יראים סי' ק"צ ובת' הרדב"ז ח"א סי' רל"ח

שם בנה בית וחנכו ולא שהא בתוכו יב"ח נטע כרם וחיללו ולא שהא בתוכו יב"ח וכולהון למידין מן האשה כו', ע' בת' כנסת יחזקאל סי' ס"ב

ה"ט לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן שלא לפרסם את החטאים כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ג'

ה"י ופקדו שרי צבאות בראש העם אין לי אלא בראש העם בסוף העם מניין ת"ל פקדו ופקדו עד כדון כר"ע כר' ישמעאל כו', ופירשו המפרשים דר"ע דריש כפל לשון ע"ש, ולא ידענא הלא כפל לשון שייך בתיבות כמו הוכח תוכיח העבט תעביטנו וכה"ג וע' תוס' מנחות י"ז ע"ב ד"ה מאי האכל יאכל ומה ענין זה לפקדו ופקדו, לכן נלע"ד דקושיתם הכא שייך לפלוגתא