אור הישר (ירושלמי) נה

שאינו בא קלקנתום. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קכ"ו ובפרדס הגדול לרש"י סי' רפ"ג

ה"ה שומרת יבם שזינתה רבי לעזר אמר מותרת לביתה ריב"ל אמר אסורה לביתה כו', ע' בתוס' דמכילתין י"ח ע"ב ד"ה אמרי במערבא ובכתונת פסים לנמו"י יבמות פ"י דף כ"ד ע"ב

שם א"ר ינאי שומרת יבם שזינתה מותרת לביתה כו' א"ר יוסי בר ר' בון אף לא מכות אין בה, ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות י"ג

שם ונעלם מעיני אישה פרט לסומא שאין לו עינים הוא סומה היא סומה מתניתא דר' יודן פוטרו מכל מצות האמורות בתורה, ע' אור שמח פ"ב ה"נ מה' סוטה

ה"ו א"ר ינאי פשיטא שאדם מוחל על קינויו גירש כמי שמחל היך עבידא קינא לה ונתגרשה והחזירה ונסתרה כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובאור שמח פ"א ה"ז מה' סוטה. פרק שלישי

ה"א ואין הדבר כאור מביא מפה ואינו חוצץ ומביא כהן זקן אפילו תימר ילד שאין יצר הרע מצוי לשעה, ע' תוס' מנחות ס"א ע"ב תור"ה כהן מניח ובמה שהארכתי בזה בחידושי שם

שם תני ר"ח סוטה גידמית שני כהנים מניפין את ידיה, ע' אור שמח פ"ד ה"ח מה' יבום

ה"ב מה מקיים ר"ש טעמא דרבנין ובאו בה כולהון ולא מקצתן מה מקיימין רבנין טעמא דר"ש ואחר ישקה את האשה את המים על כורחה שלא בטובתה כו', ע' תוס' סוטה י"ט ע"א ד"ה ואחר ישקה ובת' חיים שאל ח"ב סי' ה'

שם ומודין חכמים לר"ש שאם הקריב מנחתה ואח"כ השקה שהיא כשרה כו', ע' בס' המאיר לעולם סי' וא"ו

שם כל עמא מודיי שמחיקה סמוכה להשקיה כו', ע' אור שמח רפ"ג מה' סוטה

ה"ג תני מגילתה נגנזת תחת צירו של היכל למה בשביל לשוחקה, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ה'

שם כמה ימחוק תני ר' חנין ב"ש אומרים אחת ובה"א שתים כו', ע' אור שמח פ"ו ה"ג מיסה"ת ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"א

ה"ד א"ל רשב"ל א"כ ילכו כל הנשים ויתקלקלו בשביל שיפקדו ולית ליה לר"ש ונקתה ונזרעה זרע כו', הנה במקום רשב"ל צ"ל ר' שמעון כמש"כ בת' חיים שאל ח"ב סי' ד' וע"ש מה שהאריך בזה וע"ע בבבלי ברכות ל"א ע"ב

שם חד תלמיד מדרבי היה לו מאתים זוז חסר דינר כו', ע' כפתור ופרח רפמ"ד

ה"ה רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת סוף שהיא מתה באותה מיתה, והנה בגמרא תניא רשב"א אומר אפילו טהורה ששתת סופה שהיא מתה בתחלואים רעים מפני שהכניסה עצמה למספק הזה המרובה. והנה לפ"ז איכא למידק טובא בברכות ל"א ע"א דדריש ר' אלעזר אהא דאמרה חנה אם ראה תראה אם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי ומשקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר ונקתה ונזרעה זרע כו' ע"ש, הלא חנה בודאי היה לה זכות ובאופן זה אינה יולדת רק מתנוונה כו', ואף אם נימא דר"א ס"ל כר"ש דאין הזכות תולה במים המאררים, אבל עכ"פ איך תעשה היא טצדקי כזו ואיך יניח לה בעלה בידעו שטהורה היא באמת, להמחה שם המפורש במים לבטלה ולהוציא לעז על מי סוטה וע' ברמב"ם פ"ג הי"ח מה' סוטה, ובכלל מה דחקו לר"א לדרוש כזאת במקום דתנאי פליגי בזה. וגם תנאי אחריני פליגי דאיכא דס"ל דברה תורה כלשון ב"א. וא"כ אין מקום כלל לדרוש שום דרשה על הלשון דראה תראה וצ"ע כעת

ה"ו אילין שירים משם מה הן באין כו' אין תימר משום קומץ אינו נותנן בלילה ואינו נותנן לאחר מיתה ואינו מחשב להן כו'. ע' עמק יהושע סי' כ'

ה"ז והא כתיב כהן כי יקנה נפש קנין כספו מעתה כהן ולא כהנת מאי כדון והכהן המשיח תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו יצאת זו שאין בנה עומד תחתיה, ע' תוס' סוטה כ"ג ריש ע"ב ובח"פ חי"ד סי' ש"א

ה"ח ר' ירמיה בעי גנב משל שותפות מה את עביד לה כגניבה אחת כשתי גניבות, וקשה בשלמא הא דאיבעיא לן בב"מ צ"ו ע"א לענין שאילה בבעלים שאל משותפין ונשאל לו אחד מהן או שותפין ששאלו ונשאל לאחד מהן ע"ש, משום דהתם כתיב בעליו עמו, ומבע"ל אי כולו בעליו בעינן או כולו שואל בעינן כמבואר שם. וזה שפיר נופל לאמר משום דקאי אגברא, ולפ"ז ממילא ממועט שותפות. משא"כ הכא דכתיב ונמכר בגניבתו. ופעולת הגניבה היא חדא, ומה לי אם גנב מאחד או ממאה כאחד הלא גניבה היא, ואיך נוציא שותפות ממשמעותא דקרא וצע"ק

שם היה גונב ומוציא בלילה נימר אם ידעו בו הבעלים בינתים שתי גניבות הן ואם לאו גניבה אחת היא, לכאורה דמיא ליאוש שלא מדעת דפליגי אביי ורבא בב"מ רפ"ב, ואי אמרינן דהוי יאוש על כל חדא הוויין שתי גניבות, ואי לא הוי יאוש ממילא היא רק גניבה אחת וצע"ק. פרק רביעי

ה"א וישקינה גזה"כ הוא והביא האיש את אשתו אל הכהן ולא יקנא לה התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו, ע' לקמן בפרקין ה"ה ובת' באר יצחק סי' א' ובאור שמח פ"ב ה"ב מה' סוטה.