אור הישר (ירושלמי) נג

שאילת דוד חאה"ע סי' ד' וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרע"ב ובת' חוט המשולש בת' הגר"ח סי' יו"ד

שם וחכמים מטמאין שדרך תינוק לטפח בעיסה, ע' תוס' חולין פ"ו ע"א ד"ה רוב תינוקות ובמלאכת שלמה לטהרות פ"ג מ"ח

שם כל עמא מודיי שהורגין על החזקות מה פליגין בשריפה כו', ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ה

שם ומניין שהורגין על החזקות ר' שמואל בריה דר' יוסי בי ר' בון אמר כתיב ומכה אביו ואמו מות יומת וכי דבר בריא הוא שזה הוא אביו והלא חזקה היא כו', ע' נזיר מ"ט ע"א ובספרא ר"פ אמור ובת' חוט השני סי' י"ז, ועל מה שהקשה כאן בש"ק עמש"כ בחידושי לחולין י"א ע"ב ד"ה רב מרי ובחידושי עה"ת פ' דברים בפסוק כי ירושה לעשו וע"ע בח"ס אה"ע ח"א סי' ע"ו

הי"א רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשרין רוב ספנים חסידים רוב ממזירין פקחין רוב עבדים גאים כו', ע' אור זרוע ח"א סי' קכ"ה

שם תני רשב"י אומר הכשר שבעכו"ם הרוג הטוב שבנחשים רוץ את מוחו כו'. כ"ה הגרסא באור זרוע שם, ועמש"כ לזה ביאור נכון בחידושי עה"ת פ' בשלח

הי"ב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכל בהון מכל מילה חדא בשתא, ע' בס' האשכול ח"א ס"ס כ"ג ובנחל אשכול שם וביד המלך פ"ג מה' דעות. מסכת סוטה פרק ראשון

ה"א כתיב ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו וגו' שלא יקנא לה לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה כו', ע' ברכי יוסף חא"ח סי' א' סקי"א ובת' משיב דבר ח"ג סי' י"ז

שם אתיא דר' ליעזר כב"ש ודר' יהושע כב"ה דבש"א לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ד אות ח'

שם מה מקיים ר' ליעזר דבר דבר שהוא מרגיל לבא לידי ערוה כו', ע' תוס' סוטה ד"ב ע"ב ד"ה מ"ט ובת' מהרי"ל דיסקין סי' מ"ב

שם השיבו על דברי ר' יוסי בן יודה א"כ אין לדבר סוף כו', ע' אור שמח פכ"ד הכ"ה מה' אישות

שם עידי קינוי שנמצאו זוממין לוקין כו' ע' במה"פ ובנחל יצחק סי' ל"א דף מ"ט ע"א ושם סי' ל"ד דף נ"ט ע"א ובאור שמח פ"א מה' סוטה ושם פכ"א ה"ה מה' עדות

שם נסתרה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים ייבה כהדא נתייחדה עמו בפני שנים צריכה הימנו גט שני כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובאור שמח פ"ט הט"ז מה' אישות ובס' תשובות לשואל סי' כ"ה

ה"ב מהו שיקנא לה משני בני אדם כאחת כו', ע' בת' בית דוד סי' כ"ה ובת' חיים שאל ח"ב סי' ג'

שם ר' אבין אמר אפילו זה אחר זה כו', ע' בת' משיב דבר ח"ג סי' י"ז

שם שאלו את בן זומא מפני מה ספק רח"י טמא כו', ע' תוס' סוטה כ"ח ריש ע"ב ובעונג יו"ט סי' קע"א

שם מפני מה ספק רשות הרבים טהור אמר לון מצינו שהצבור עושין פסחיהן בטומאה בשעה שרובן טמאין כו', ע' בתפארת ישראל בועז לטהרות פ"ד ס' י"ח

שם תני רבי אומר שלש טומאות אמורות בפרשה אחת לבעל ואחת לבועל ואחת לתרומה בתוס' סוטה כ"ט ריש ע"א הגרסא בירושלמי תני ר"מ אומר כו', וע' עמק יהושע סי' ד'

שם יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו של בעל כך אסורה לאחיו של בועל כו', ע' מל"מ פ"ו הי"ט מה' יבום

שם צרת סוטה למה היא אסורה ר' יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות, ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"א

ה"ג מתניתין לא כמשנה הראשונה דתנינן תמן בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך כו', ע' עונג יו"ט סי' קס"ט

שם א"ר אבין ואפילו תאמר כמשנה האחרונה מ"ט יש רגלים לדבר, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ע'

שם והא תנינן כו' כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו ר' אבין בשם ר' הילא כאן ביודע כאן בשאין יודע, ע' בת' חיים שאל ח"ב סי' ג'

ה"ד ר"מ הוה יליף דריש בכנישתא דחמתא כל לילי שובא כו', ע' בעתים לבינה על ספר העתים סי' קל"ז ובת' ברית יעקב סי' ח'

ה"ה קרייא אמר מקרין ואח"כ מבזין ומתניתא אמר מבזין ואח"כ מקרין. באור שמח רפ"ג מה' סוטה כתב דהך מקרין ט"ס הוא וצ"ל מערבין ע"ש

ה"ו משל מי הן באין (החבל והכפיפה מצרית) ייבא כיי דאמר רבי דרבי אמר אמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלישכה והכא כן, הנה אהא דמשל מי הן באין פי'