אור הישר (ירושלמי) נא

פ"ג ה"ג מה' אישות ושם פ"ח ה"ט מגירושין ובנועם ירושלמי בכורים פ"ב

שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום ה"ז מכורה והקדשה הקדש כו', ע' בס' אור גדול סי' מ"א וס"ס נ"ד ובת' משיב דבר ח"ב סי' צ"ד ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובאור שמח פ"ז הי"א מה' אישות ובקובץ הערות סי' נ"ט אות י"ד

שם אשכחן הקדש יוצא בלא פדיון כר"ש דר"ש אמר נכנסין ולא נותנין. עמש"כ בחידושי לערכין כ"ו ע"א

שם מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה ה"ז מכורה, ע' מחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' כ"ה

שם הילך כסף זה שיקנה לי עבדך לאחר שלשים יום כו', ע' באו"ש ס"ה זכיה

שם אפילו קידושי מאה תופסין בה א"ר לעזר לכן צריכה אפילו קידשה השני קידושין גמורין כו', ע' עמק יהושע סי' ט"ו ובאור שמח קונטרס זיקה סי י"ב

ה"ב אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד כו', ע' ש"ך חו"מ סי' כ"א סק"ב ובקצוה"ח ונה"מ שם

שם מכיון שהוא מבקש להוציא סמפון מיד האשה עליו להביא ראייה כו', ע' עמק יהושע סי' י"ט

שם אתא עובדא קומי ר' אבהו א"ל זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזל הב כו', ע' עמק יהושע סי' י"א

ה"ג תמן תנינן מתנה אדם על עירובו כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו א"ר אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו ר"ם היידין ר"מ חברייא אמרין ר"מ דקידושין כו', ע' בת' הרא"ש כלל מ"ו סי' א' ובבני אהובה פ"ו הי"ז מה' אישות

ה"ד חד בר נש קם עם חבריה בשוקא א"ל הב לי קיתונא דאית לי גבך אל הב לי דינרא דאית לי גבך א"ל הב לי קיתונא וסב דינרא אתא עובדא קומי ר' מנא א"ל את אודית ליה בדינרא והוא לא הודי לך בקיטונא איזיל והב ליה דינרא, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' נ"ב וסי' ר"נ ובאור שמח פ"ז הי"ג מה' חובל

ה"ה הגע עצמך שהיתה שפחתו א"ר בא בר ממל כשתשתחרר נתלית בדעת אחרת כו', ע' עמק יהושע סי' י"א

שם חזקיה אמר פדיין חזרו לקדושתן ר' יוחנן אמר פדיין פדויין מתניתא פליגא על ר' יוחנן כו', ע' ר"ן נדרים כ"ט ע"א ובנועם ירושלמי מע"ש פ"ה

שם א"ר יוסי בר רבי בון מתניתא לאחר שיחלוץ לך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך הרי זו מקודשת, ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סוף סי' נ"ד

שם חד פרסאה מי דמך אמר לון הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא אמרון ליה ולמה בגין ההוא אחוך עליבא כו', ע' ח"ס אה"ע סי' קי"ט ובעונג יו"ט סי' ק"ס

שם רב אמר המקדש בעד אחד לא עשה כלום התיב רב ששת והא מתניתא פליגא קידשתני והוא אומר לא קידשתיך כו', ע' בס' אור גדול דף ס"ב ע"א

ה"ו רב אמר והוא שנתן לה ש"פ אנן קיימין כו', עמש"כ בזה בחידושי לבבלי ס"ג ע"א

שם ע"מ שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת סתמו אינו רוצה מת האב ה"ז מקודשת סתמו רוצה כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ג

ה"ז ר' יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למדין ממנו דבר אחר מהו אין למדין ממנו דבר אחר אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה כו', ע' בת' ושב הכהן סי' ס"א

ה"ח מאחר שיש בידו לגרש נאמן כו' הגע עצמך שהיה כהן, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"ב

ה"ט מתניתא בשיש לו שתי כתי בנות משתי נשים אבל אין לו אלא כת אחת אם אמר גדולה לא קידש אלא גדולה ואם אמר קטנה לא קידש אלא קטנה, בבבלי מסיק אמצעית בשמה קרי לה ע' בת' כנסת יחזקאל סי' ע"ב מה שהאריך בזה

שם א"ל אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכן אר"ז לשון ניוותי הוא עד לפני פיסחא. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תת"ר

ה"י האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ד' ובל"מ פ"ט הט"ו מה' אישות

הי"א רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גם וכופין אותו ליתן קנס כו', ע' בת' הרשב"א סי' תק"נ ושם ח"ד סי' ד"ש ובנובי"ת חאה"ע סי' נ"ג ובאור שמח פ"ט הט"ו מה' אישות

הי"ב ויתיביניה הרי חלל שנשא לבת ישראל הרי קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ז ה"ב מא"ב

שם דאמר ר' יודה בר פזי אלהים מושיב יחידים ביתה אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה, בב"ר פס"ה סי' ב' הובא מאמר זה בשם ר' יהודא סתם, וע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שמ"ה

שם ר' ינאי בשם רבי עכו"ם ועבד שבאו על בת ישראל הולד ממזר כו', ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פ"א ופי"א

שם הרי יבמה שזינתה הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין והוולד כשר, ע' אור שמח ר"ה יבום.