אור הישר (ירושלמי) נ

אם ירצה אח"כ לגרשה, וע"ש ד"י ע"א תוד"ה נותן לה ואע"ג שאין הכתובה עושה נישואין כדכ' הרמב"ם פ"י הי"א מה' אישות, מ"מ כתובה יש גם לארוסה ואם נתארמלה או נתגרשה גובה עיקר כתובה מבני חורין כדפסק הרמב"ם שם וזהו בין לת"ק בין לראב"ע במשנה ר"פ אע"פ. וע"ש ברש"י ותוס' מ"ז סוף ע"א ובדו"ח להגרע"א ז"ל מערכה י"ב

ה"ד מה בין זקן מה בין רופא זקן עוקר את הנדר מעיקרו רופא אינו מרפא אלא מיכן ולהבא וחילוק זה מבואר גם בבבלי כתובות ע"ד ע"ב וע' בת' הריב"ש סי' ר"ז

שם בעא נישמעינה מן הדא היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א' ובת' הרמ"א סי' כ' ובדו"ח להגרע"א מערכה י"ב

ה"ה בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד

ה"ו א"ר חייה בר בא את ש"מ חמש את ש"מ שחמש נשים מתקדשות כאחת כו', ולכאורה מהיכי תיתי דכל אחת תצטרך קידושין בפ"ע, ומש"כ הק"ע דס"ד רק ארבע כי היכא דלימטיא עונה בחודש לכל אחת הוא דוחק גדול, דהירושלמי קאמר חמש משום דמעשה דמשנתנו כך הוה, אבל עצם החידוש הוא דאפילו שתי נשים כאחת, ואין לאמר מפני ד דאין עושין מצות חבילות חבילות, דז"א משום דמצות קידושי אשה היא רק על הראשונה ואינך הויין רשות, דהא אהא דקאמר ר' אמי ביבמות ס"ה ע"א כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה קאמר רבא נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית ליה למיזיינינהו ע"ש. משמע דאפילו לרבא הוא רק בתורת היתר, ואפילו גבי מלך תנן בסנהדרין כ"א ע"א לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה וקאמר שם דיליף מדוד וקא"ל נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה הרי דעד י"ח הן אצלו רשות ומי"ח ואילך היה צריך היתר ע"ש. והשתא בשנייה אחרי הראשונה היא רשות. לא שייך עוד לאמר דאין עושין מצות חבילות חבילות

ונראה משום דהיה מקום לאמר לפי דקידושי אשה ילפינן ריש קידושין מכי יקח איש אשה, אפשר דכל אשה צריכה קידושין בפני עצמה, או כמו דגופין מחלקין לחטאות ומשו"ה תנן בכריתות ט"ו ע"א הבא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ומשום דגופין מחלקות לחטאות כדביאר הרמב"ם פ"ה ה"ג משגגות ע"ש, כמ"כ גם למצותן והתירן גופין מחלקין להצריך לכל אחת קידושין בפ"ע, ולהכי שפיר דייק ממשנתנו דקתני אין האחיות מקודשות מכלל דאי לא היו אחיות היו כולן מקודשות כאחת

ואכתי איכא למידק מדוע בבבלי נ"ב ע"א אמרו ש"מ ממתניתין ארבע, והך דחמש נשים מקודשות כאחת השמיטו ע"ש, ונלע"ד דלהבבלי לא משכחת ספק זה עד שיהיו צריכים לפשיטות ממשנתנו, דהא אדתנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות. קאמר ד"נ ע"ב מנה"מ אמר רמב"ח דא"ק אשה אל אחותה לא תקח לצרור התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם ע"ש, והשתא אם נימא דסתם נשים אינן מתקדשות כאחת ל"ל קרא על אחיות פשיטא כיון דאפילו בנכריות לא חלה הקידושין בשיתוף מכש"כ באחיות, ובע"כ דהוי פשיטא להבבלי דסתם נשים מתקדשות כאחת, ולהכי פריך אדתנן דאשה ובתה או אחותה אינן מקודשות כאחת מנא הני מילי, ופשיט רמב"ח מקרא דלצרור דקידושי שיתוף אין לה חלות כלל אף לאחת מהן

שם א"ר לעזר באחיות לא קידש בחטאות כיפר כו', ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ז

ה"ז תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה כו', ע' ברא"ש פ"ק דב"ק סי' ט"ו ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"ז ע"ב וד"ח ע"א

ה"ח פטר חמור רבי לעזר אמר מקדשין בו את האשה ר' יוחנן אמר אין מקדשין בו את האשה כו', ע' עמק יהושע סי' ה' וסי' ו' ובנועם ירושלמי דמאי פ"ה

שם כך משיבין חכמים לר"ש מצינו דבר טעון פדיון מותר בהנייה, ע' עמק יהושע סי' ט"ו

שם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר' חגיי בשם ר"ז בשאין דמיהן א"ר חנינה זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה, כ"ה גרסת הק"ע, ופ"מ גריס שמקדשין בגזילה, וע' בעונג יו"ט סי' פ"ו בהגה"ה וע"ע בת' פנים מאירות ח"ב סי' מ"ג ובמל"מ פ"ז ה"ט מה' עכו"ם ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט ובשעה"מ ס"א ה"ב מה' חמץ ובאור שמח פ"ח ה"ז מה' אישות וביד המלך שם פ"ה ה"ב

ה"ט ר' יוסי בן חנינה אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה מ"ט דריב"ח ואיש את קדשיו לו יהיו מה עבד לה ר' יוחנן כו', ע' בת' שאילת דוד סי' י"ז

שם פתר לה בתרומות שנפלה לו משל אבי אמו כהן. ע' נועם ירושלמי פאה פ"ד. פרק שלישי

ה"א לא הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קדשתי והיא אומרת לראשון כו'. ע' או"ז ח"א סי' תשס"ד

שם לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עליה קידושי ראשון כו', ע' אור שמח פכ"ב ה"י ממכירה ושם ספ"ט מה' זכיה

שם הרי זו עולה שלשים יום כל שלשים ה"ז עולה לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה, עמש"כ בחידושי לערכין ד"ל ע"א וע"ע בשעה"מ