אור הישר (ירושלמי) מט

שם א"ל ר"ש אין אתם מודים לי שהיא מ"ע שהז"ג שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א"ר הילא טעמון דרבנן שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית ע' אור זרוע ח"א סי' ל"ט ובס' עמק הלכה סי' וי"ו ובעונג יו"ט סי' א'

ה"ח והביאך ה"א אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת הקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך מדבר תורה אף ירושתך מדבר תורה כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש י"ד

שם מה מקיימין רבנן בכל מושבותיכם בחדש שבו שיצא לחו"ל, ע' אור שמח פ"י ה"ב ממאכא"ס

שם רבי יונה בעא ולמה לא תנינן אף החלה א"ל ר' יוסי לא תנינן אלא דברים שנוהגין בישראל ונוהגין בגוים כו', ע' בת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' ל"ד וע"ע באור זרוע ח"א סי' רי"ג ובעמק יהושע סי' ט"ו ובכפתור ופרח ספ"א

שם ראשית עריסותיכם ולא של גוים, ע' חולין קל"ה ע"ב ובמש"כ בחידושי שם

ה"ט א"ר יוסי בי ר' בון מי שייחד לו מצוה ולא עבר עליה מימיו מה אית לך א"ר מר עוקבן כגון כבוד אב ואם, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ו אות ט"ו

שם א"ר יוחנן אם שמעת דבר מר"א בנו של ריה"ג נקב אזנך כאפרכס הזו ושמע כו', ע' פסיקתא רבתי פ"י ס"ט. פרק שני

ה"א ויקחו להם איש שה לבית אבות כו' ששלוחו ש"א כמותו א"ר יוסי שנייא היא שאדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו כו', ע' במכילתא בא פרשה ג' ובמשך חכמה שם בפסוק ויקחו להם ובאור שמח פי"א הי"א מה' ברכות ובנועם ירושלמי דמאי פ"ה ובאו"ז ח"א סי' תשס"ד

שם היך עבידא שילח שנים כו', באור שמח פ"א הט"ז מה' אישות גריס שלשה

שם נראין דברים בשקידשה בשטר אבל אם קדשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו, ע' בתוס' קידושין מ"ג ריש ע"ב ובשעה"מ פ"ב הט"ז מה' אישות. שם אתא עובדא קומי ר' ירמיה ועשה שליח עד וחייבו שבועה ע"י הכתף, ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ב

שם ואם המר ימירנו יפר יפרנו הוינן סברין מימר שלוחו של אדם כמותו כו', עמש"כ בחידושי ריש תמורה

שם מודה ר"ל בנישואין שלא כל הימנה להשיא עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה, כ"ה גרסת האור שמח פ"י ה"ב מה' אישות ופ"א ה"ח מה' נערה

שם קידשה שלא לדעת וכנסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה ועקר קידושיה, ע' בס' המנהיג סוף סי' קנ"ב ובת' הריב"ש סי' קצ"ג

שם אית תניי תני מקדשין בגזילה ואית תניי תני אין מקדשין בגזילה כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט

שם תניהו לעני ה"ז מקודשת כו' רוצה היא מקודשת ותראה עושה טובה לעני, ע' יד המלך פ"ד ה"ד מה' אישות ובמחנה אפרים ה' שלוחין סי' כ"ד

שם א"ר הילא העני זכה לאשה משל בעלה וחוזר וזוכה לעצמו, ע' אור שמח פ"ה הכ"ב מה' אישות

שם א"ר יוסי אילו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' נ"ט ובת' משיב דבר ח"ג סי' ל"א

שם ר' יוחנן אמר לכשישלים אמרין חזר ביה ר' יוחנן חד בר נש ערבונא יהיב לחבריה וכפר ביה חבריה כו', ע' עמק יהושע סי' י"א

ה"ב רש"א אם הטעה לשבח מקודשת א"ר יוחנן מודה ר"ש שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת, פי' דר"ש לא פליג אלא בשבח ממון כמו בדינר של כסף ונמצא של זהב וכהנה, בזה ס"ל דמקודשת דלא היה אלא מראה מקום אבל בשבח יוחסין ס"ל ג"כ דאינה מקודשת, ובבבלי חילוק זה הוא משמיה דעולא וביאר הטעם משום דמסאנא דרב מכרעאי לא בעינא ומסיק בזה תניא נמי הכי ע"ש, והנה בבבלי אמר אביי ר"ש ורשב"ג ור"א כולהו ס"ל מראה מקום הוא לו כו' ע"ש, והשתא קשה כיון דר"ש ס"ל הכי רק בחד גוונא דממון ולא ביוחסין, א"כ אי אפשר להניח כלל מונח דס"ל מראה מקום כיון דיש נמי מקומות דס"ל קפידא, וצ"ע

ה"ג מתניתא דלא כר' לעזר ברם כר"ל לעולם הרי היא מקודשת עד שיאמר לו אל תקדשינה לי אלא במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר כו', והנה לדברי אביי בבבלי דר"ש ורשב"ג ור"א כולהו ס"ל מראה מקום הוא לו ועמש"כ בהלכה הקודמת, א"כ גם לרשב"ג אם אמר ל לשלוחו לקדשה במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר מקודשת דהא לדידיה היה בדבריו רק כמראה מקום, וקשה חלא בכתובות ק"י ע"ב תנן נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בא"י נותן לה ממעות א"י רשב"ג אומר נותן לה ממעות קפוטקיא, ואמרינן שם בגמרא משום דס"ל כתובה דאורייתא. והלכיך בתר שיעבוד אזלינן כדין כל שטרי חוב כדפירש"י, א"כ לרשב"ג משכחת קפידא לענין כתובה במה שאמר לו לקדשה במקום פלוני. ששם המטבעות אינן כבדות כ"כ כמו במקום האחר שהלך וקדשה. ששם המטבעות טבין ותקילין יותר, ואינו חפץ להכניס א"ע בשיעבוד כבד כזה