אור הישר (ירושלמי) מח

שם אילו האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום שמא אינה מקודשת לשניהם, ע' עמק יהושע סי' י"ז

שם לאמה בלבד מלמד שהוא מוכרה לו ומתנה עמו ע"מ שלא יהו עליה ייעודין דר"מ וחכ"א לא עשה כלום שהתנה עמש"כ בתורה כו', ע' עמק יהושע ס"ס כ"ג ובנועם ירושלמי דמאי פ"ו

שם והא תני נושא הוא אדם אשה ומתנה עמה ע"מ שלא יהא לה עליו לא שאר ולא כסות ולא עונה ניחא שאר וכסות ועונה לא תניי גוף הוא כו', ע' עמק יהושע ס"ס י"ב

ה"ג אית מתניתין אמר עבדים כקרקעות אית מתניתין אמר כמטלטלין אית מתניתין אמר לא כקרקעות ולא כמטלטלין כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג

שם ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא הילך כסף זה שתצא שדך לחירות א"ל יצאת שתצא שדך להבקר א"ל לא יצאת כו', ע' בס' אור גדול סי' מ"א וסי' מ"ו ובעמק יהושע סי' כ"א ובאור שמח ספ"ב מה' שקלים וברפ"ז מערכין

שם א"ר אבון אתייא כרבי דרבי אמר אדם משחרר חצי עבדו כו', ע' בת' בריח יעקב סי' ע"ב ובאו"ש פ"ד ה"א משלוחין

שם ולמה לא תנינן בראשי אברים שאינן חוזרין כו', ע' או"ש פ"ה ה"ה מעבדים

שם פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר כו', ע' בס' אור גדול סי' נ"ג

שם דתני אשתו אינה פודה לו מע"ש רשב"א אומר משום ר"מ אשתו פודה לו מע"ש כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ט

שם הרי את בת חורין וולדך עבד וולדה כיוצא בה דריה"ג וחכ"א לא עשה כלום כו', ע' אור שמח פ"ז ה"ה מה' עבדים

ה"ד דתנינן תמן המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח תני ר"ש מטמא וכ' בפ"מ אלמא לרבנן מסירת המפתח לאו כלום היא כו' ולר"ש מסירת המפתח מילתא היא וכן לענין קניית הבית ע"כ, וקשה דבב"ק נ"א ע"ב אריב"ל המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה ומפרש התם דכיון שמסר לו מפתח כמ"ד לך חזק וקני דמי ע"ש. ולפי המבואר כאן הלא פלוגתא דר"ש ורבנן חיא אי מסירת מפתח מילתא היא, וגם התוס' האריכו שם ובב"ב נ"ג ריש ע"א ובפסחים ד"ד סוף ע"א לענין קנין במסירת מפתח ולא הביאו מהך דהכא וצ"ע כעת

שם רב יהודא שאל לר' אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים א"ל כמה שמת ופטור מחמש סלעים של בן. ע' אור זרוע ח"א סי' תק"כ

שם העושה קטלא לבתו אין מביאין לאמצע וחולקין בראויה להשתמש בחול אבל בראויה להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין כו', ע' בת' הריב"ש סי' ש"א ובתשובות מיימונית לספר משפטים סי' ח'

שם רב יהודא שלח שאל לר' לעזר האחין שחלקו א"ל חולקין מה שעליהן ואין חולקין לא מה שעל בניהן ולא מה שעל בנותיהן כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"י

ה"ה בראשונה היו קונין בשליפת המנעל הדא היא דכתיב וזאת לפנים בישראל כו' חזרו להיות קונים בקצצה כו' חזרו להיות קונים בכסף בשטר ובחזקה, ע' בת' דבר אברהם סי' א'

שם בכסף רבי בא סבר מימר בכסף על מנת שלא יכתוב אוני אבל בכסף ע"מ לכתוב לו אוני לא קנה עד שעה שיכתוב אוני כו', ע' בת' חיים שאל סי' ע"ו

שם כתב מתנה בלשון קנין א"ל ארכביה אתרי ריכשי כו', ע' אור שמח פ"ח הי"ז מה' זכיה. שם ינתנו כל נכסי לפלוני חזר ואמר כתבו ותנו כו', ע' באו"ש פ"י ה"ג מה' גזילה

שם שמואל אמר לא קנה אלא אותו קלח בלבד כו', ע' באו"ש פ"ב ה"ב מה' זכיה

ה"ו תמן תנינן זה הכלל כל המטלטלין קונין זה את זה ר' בא רב חונה בשם רב אפילו צבור בציבורין כו', ע' בס' לבוש מרדכי לב"מ סי' כ"ג

שם מכר לו פרה בדמים דחקיה א"ל הב לי אינון פריטיא א"ל מה את בעי מיניהון א"ל מיזבין ליה חמור משך בעל הפרה את החמור כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ג מה' מכירה

שם לקח פרה מן ההקדש במאתים לא הספיק להביא מאתים עד שעמד במנה מביא מאתים הדא היא אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. ע' בס' משכנות הרועים מערכת אות ה' סי' ע"ז ובאו"ש פ"ג ה"ג ממכירה

שם שור זה עולה ובית זה קרבן קנה הקדש בכל מקום שהוא דכתיב לה' הארץ ומלואה, ע' בס' שאלת הכהנים תורה לתמורה בסוף הספר ובאו"ש פ"י ה"ט מה' זכיה

ה"ז למוהלו ביום השמיני ימול בשר ערלתו. בבבלי כ"ט ע"א יליף מוימל אברהם את יצחק בנו, ועמש"כ בחידושי עה"ת פ' לך בפסוק וערל זכר

שם דאר"ז לית אנן חשין על שמועתה דרב ששת דהוא גברא מפתחא, ע' מש"כ בחידושי עה"ת פ' ויקרא בפסוק והוא עד

שם אמו של ר' ישמעאל באת ואמרה וקבלה עליו לרבותנו אמרה גערו בישמעאל בני כו', ע' פסיקתא רבתי פכ"ד

שם א"ר יוסי הלואי הויין כל שמועתי בריין לי כהדא שכופין את הבן לזון את האב, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשנ"ה ובת' שבות יעקב חי"ד ח"א סי' ע"ה וע"ע בשאילתות פ' יתרו סי' נ"ו ובמפרשים שם ובכפתור ופרח פמ"ד.