אור הישר (ירושלמי) מז

אתא עובדא קומי ר' יוחנן כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ט"ו

ה"ה והא תנינן שנים ששלחו שני גיטין כו' תמן זו כרות לשמה וזו כרות לשמה תערובות היא שגרמה ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"כ

ה"ו חייליה דר' יוחנן מן הדא שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחת ואחת, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ג'

ה"ז רבי בא בשם רב יהודא שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקוים בכתב ידי הדיינין מקויים אני אומר אפילו בעד אחד מדיין אחד מקוים כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתנ"ג ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' מ"ח

ה"ח כתב חניכתו וחניכתה כשר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפילו כתב אינו כשר כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע ס"ס י"ג ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב ס"ס כ"ב

ה"ט ר' ירמיה בעא קומי ר' אבהו וכופין א"ל ואדיין אית ליי אם מפני ריח רע כופין לא כש"כ מפני חיי נפש, ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' צ'

ה"י רבי יסא בשם ר' יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם רב אמר לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד. ע' בת' הריב"ש סי' תק"ד

הי"א א"ר שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דב"ש לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא אסורה לו אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בל"ת, ע' תוס' גיטין ד"צ ע"א ד"ה מה להלן ובדורש לציון דרוש וי"ו ודרוש יו"ד ובת' פמ"א ח"א סי' ק"ד ובת' שיבת ציון סי' פ"ח פ"ט ובת' חיים שאל ח"ב סי' ו' ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ג

שם זקנים הראשונים היו אומרים תהא בנדתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבא במים כו'. ע' דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה סוף פ"ו. מסכת קידושין פרק ראשון

ה"א בא על ארוסת ישראל חייב על ארוסת גויים פטור כו' במה הוא מתחייב בדיניהן בדיני ישראל כו'. ע' כת' ברית יעקב סי' כ'

שם בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה נהרג כו', באור זרוע ח"א סי' תשכ"ה הגרסא שבא על אשת איש שלא כדרכה נהרג

שם הרי למדנו גוים אין להם קידושין מהו שיהא להם גירושין ר' יודה בן פזי ור' חנין בשם ר' חונה רובה דצפורין או שאין להן גירושין או ששניהן מגרשין זה את זה, ע' משך חכמה פ' לך בפסוק ותתן לאברם אישה ובפ' וירא בפסוק ועתה השב אשת האיש ובת' ברית יעקב סי' מ"ו

שם תני ר"ח כן לא סוף דבר בשטר שהיא יפה ש"פ והלא מתקדשת היא האשה בכל דבר שהיא יפה ש"ס אלא אפילו כתבו על החרס או על נייר ונתנו לה ה"ז מקודשת כתבו על דבר שהוא איסור הנאה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תר"ג ובעמק יהושע סי' וי"ו

שם א"ר זעירא בימי ר' סימאי ורבותנו עשו אותם אחד מכ"ד למעה, ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ב

שם מהו שתקנה עצמה במיתת רבה ובהשלים שש מה צריכה ליה כר"ע דר"ע אמר בשחציה שפחה וחציה ב"ח במאורסת לבן חורין הכתוב מדבר כו', ע' עונג יו"ט סי' קמ"ב

ה"ב ובשטר ניחא בכסף דכתיב ויצאה חנם אין כסף בשטר מנלן עברייה למידה מבת חורין ועברי למד מעברייה נמצא למד מלמד כו', ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ב

שם והיה כסף ממכרו בכסף הוא נגאל ואינו נגאל לא בתבואה ולא בכלים כו', ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ג ובאור שמח פ"ב ה"ח מה' עבדים. שם סדר קידושין כך הוא אני פלוני קידשתי בתי לפלוני, ע' אור שמח פ"ט ה"כ מה' אישות

שם ברם כמ"ד היובל עולה ממניין שני שבוע פעמים שהוא בא באמצע שני שבוע, ע' משך חכמה פ' בהר בפסוק וקדשתם את שנת החמשים שנה ובאור שמח רפ"י מה' שמיטה

שם ניחא חלה ואח"כ ברח ברח ואח"כ חלה א"ר חייה בר אדא נישמעיניה מן הדא המורדת על בעלה כו', ע' בת' אור גדול סי' ד'

שם אשר לא יעדה והפדה מלמד שאינו מיעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה ובמעשה ידיה ש"פ ובגירועיה ש"פ ד"ר יוסי בר"י וחכ"א מיעד והולך עד דימדומי חמה, ע' אור שמח פ"ג ה"ג מה' עבדים

שם ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו ואם לבנו ייעדנה ואינו מייעדה לבן בנו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקכ"ח

שם בן תשע שנים ויום אחד עושה אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו'. ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות.