אור הישר (ירושלמי) מו

ה"ח ואפילו כמאן דאמר כל שלשים שלאחר החג כלאחר החג הן כל שלשים שלפני הפסח אינו כלפני הפסח. הנה הא דקאמר ואפילו כמ"ד הוא משום דבבבלי שילהי פרקין אמרו דלאו כו"ע מודו להא דקאמר רבי ע"ש, אכן איכא למידק קצת דלכאורה במה שאמרו אחר החג, כוונתם בין שהוא עומד קודם הפסח או קודם הסוכות, וכ"מ בבבלי דגרסי לאחר הרגל הרי כולל שני הרגלים, ולפ"ז יל"ד בלפני דקאמרי לפני הפסח, ולא קבעו שאלתם ותשובתם בלפני החג, שיהיה ג"כ כולל שני הרגלים יחד וצע"ק. פרק שמיני

ה"א וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות ר' יוחנן בשם ר' ינאי (כ"ה הגרסא בתוס' ב"ב נ"א ע"ב ד"ה במתנה ובגיטין ע"ז ע"ב ד"ה מהו וע' בציון ירושלים) עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך, ע' בת' הגרע"א סי' קל"ג ובת' אחיעזר ח"א סי' ל"א וע"ע באבני מלואים ר"ס קל"ט

ה"ב המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה כו' קרוב לה מלו מגורשת לו מלה אינה מגורשת כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"ה ובקצוה"ח ר"ס רס"ח

ה"ג א"ר אבין כל אילין מתיבתא דהוה ר"ז משיב קומי ר' יסא ור"ל משיב קומי ר' יוחנן כו', ע' נועם ירושלמי פאה רפ"ד

ה"ד רב יהודא בשם שמואל וכולן אם נשאו לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה. הנה הכא הוא כמו בבבלי בלישנא קמא, אבל איכא דאמרי א"ר אבא אמר שמואל אם נתגרשה תנשא לכתחילה, וע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ק"ו ק"ז

ה"ה שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ח ורי"ג ובת' מהר"מ ב"ר ברוך סי' רפ"ג

שם רב הונא בשם רב כל הדא פירקא דר"מ חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' י"ב

ה"ו לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם וזו היא יבמה שניסת בלא חליצה ר' ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים ר' יהודה בן פזי בשם ר' יוחנן תצא כו', ע' בת' הריב"ש סי' תפ"ב ובתרומת הדשן סי' רכ"ב וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ע ובב"ש ר"ס קנ"ט

ה"ז כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש כו', ע' תוס' גיטין י"ט ע"ב ד"ה צריכי ובספר התרומה סי' קכ"א

ה"ח שתי נשים שהיו מסלדות זו את זו ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין, והנה כמ"כ הובאה ברייתא זו בבבלי סנהדרין ס"ט ע"ב ע"ש, ועפ"ז קשה איך חידש רב הונא האי דינא בשבת ס"ה ע"א ופסיק נמי כב"ש, ומדוע צריך רבא למימר ביבמות ע"ו ע"א דלית הלכתא כר"ה ע"ש, פשיטא דב"ש במקום ב"ה אינה משנה כדאמרו בברכות ל"ו ע"ב ובש"מ, וע' בתוס' יבמות שם וצע"ק

ה"ט ב"ש דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא מלפניו ואינו חשוד עליה לפיכך אינה צריכה ממנו גם שני ב"ה דאינון אמרין כו', ע' תוס' גיטין ע"ט ע"ב ד"ה ב"ש ובת' שיבה ציון סי' פ"ב ובהשמטות שס

שם אם היתה חצר של אשה איש מפנה ושל איש אשה מפנה של שניהן מי מפנה מפני מי אשה מפני איש כו' ע' אור זרוע ח"א סי' תרי"ח. ה"י וחש לומר שמא כתב דברים אחדים וחזר ומחק וזייף סבר ר"ה מחק פסול אפילו קיים, ע' במיוחסות סי' צ"ה

שם ר' מנא בעי עד כדון ברצופין היו מסורגין כיי דמר נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא בהכשרו של גט וכא כאן. ע' בת' הרא"ש כלל ששים סי' ד'. פרק תשיעי

ה"א מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה א"ר יוסי בי ר' בון סברא טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו, ע' תוס' יבמות צ"ט סוף ע"א ובעמק יהושע סי' ב'

שם התיב ר' חנניה בשם ר' פנחס ניתני שש עשרה נשים כר' אליעזר א"ר מנא כבר איתמר טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו, ע' תוס' יבמות ד"י ע"א ד"ה לעולם ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"נ ובכנסת יחזקאל סי' ע"א ובעמק יהושע סי' י"ד ובשעה"מ פ"ח הי"ב מגירושין וע"ע באו"ז ה' יבום סי' תקצ"ו

שם למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתיבעלי לאיש פלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' כ'

ה"ב רבי אחא אומר כריתות לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה, ע' עמק יהושע סי' י"ד

ה"ג תני שלשה שטרות הללו גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין, ע' בת' הריב"ש סי' תי"ד

שם א"ר המנונא הללו חוביהון על גרמיהון דאינון שקבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, ע' אור שמח פ"א סוף הכ"ה מגירושין

ה"ד רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כר' אלעזר ר' יוחנן בשם ר' ינאי דברי חכמים פסול