אור הישר (ירושלמי) מ

שם נזיר שנטמא בספק רשות היחיד ר' הושעיא רבה אמר הנזיר מגלח ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח כו', ע' בת' אחיעזר חאה"ע סי' א' וע"ע באו"ש פי"א ה"ו משגגות

ה"ב כיצד יעשה יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני נמצא עשיר מביא חטאת העוף כו', ע' נדה ד"ע ע"א ובדורש לציון דרושים ג' ד'

שם דתנינן תמן אשם שנתערב בשלמים רש"א שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחומר שבהן אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול, עמש"כ בחידושי לזבחים ע"ה ע"ב ולשילהי בכורות

שם שר"ש אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמין הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים כו', הנה ע"פ שיטתו זו ס"ל לעיל פ"ד ה"ה נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר. וכאוקימתא דר"א שם דהוא דעת ר"ש. והטעם דס"ל לר"ש דהזריקה היא גבולו, משא"כ לר"ע שם הרי הוא משנשחטה ועמש"כ בחידושי שם. פרק תשיעי

ה"א ישראל בבל יחל ואין העכו"ם בכל יחל א"ר יונה ישראל יש להן היתר חכם עכו"ם אין להן היתר חכם כו', ע' מל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים ובמשך חכמה לפ' יתרו בפסוק כי לא ינקה ובת' שאילת דוד חי"ד סי' י"ח ובאור שמח פ"ה הט"ז מה' מעילה

שם פשיטא דא מילתא ניטמא ואח"כ יצא לחירות מביא קרבן טומאה מהו בשכפפו רבו או בשלא כפפו רבו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ב. ה"ב א"ר יוחנן מאן תנא אם גילח ואם לא גילח ר"א ברם כרבנין עד שלא נזרק הדם עליו, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ד ה"ו מביאת מקדש

ה"ג אי זהו מושכב כדרכו רגליו מפושטות וידיו על לבו אבל אם מצאו קמצוץ אני אומר גל נפל עליו והרגו, ע' תורת האדם להרמב"ן ענין הקבורה

שם אמרו לו לר"ע והלא קברי בני דוד מתפנין וקברי בני חולדה היו בירושלים ולא נגע אדם בהן לפנותן מעולם כו', ע' עמק יהושע ח"ב דרוש י"ד

שם תמן תנינן ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלא המטה והכא הוא אמר הכין תמן מלא המטה עומדת ברם הכא מלוא מטה חוזרת עד איכן עד כדי נושאי המטה. ע' באליהו רבא לאהלות פט"ז מ"ג

ה"ד וטמא אותו את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק, הנה דרשה זו איתא נמי בחו"כ, ומפרש הרמב"ם בפיה"מ לנגעים פ"ה מ"ד דהאי אותו קאי על הנגע ולא אגברא, וע' במשנה אחרונה לנגעים שם, וע"ע טהרות ספ"ד ובמפרשים שם ובאור שמח פ"ז ה"י מה' תרומות

שם מה נדה מטמא מאונסים אף זהב מטמא מאונסים מעתה אפילו מראיה הראשונה אר"ז לכשיעשה כנדה, ע' אור שמח פ"ב ה"ה ממחו"כ

ה"ה מ"ט דר' נחמיה אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה וכי עלת על דעתך שיהא זה מהלך בשוק והלה נהרג על ידיו אלא אפילו מת מחמת עמדה ראשונה פטור כו', ע' סנהדרין ע"ח ע"א תוד"ה בגוסס ובת' דברי נחמיה סי' א' ובס' עולת שמואל סי' נ"ט

ה"ו מה הדין ביזרא דחיל מן הדין פרזלא אף הדין סערה דחיל מן הדין פרזלא, הנה בזה הביא ראיה לר' נהוראי דמורה האמור בשמואל נזיר, אכן בתרגום מפרש כר' יוסי דקאמר ומרות אנש לא תהא עלוהי וכן פירש"י וע"ש ברלב"ג ורד"ק. מסכת גיטין פרק ראשון

ה"א וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין א"ר אבון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בב"ד הוא חשוד לקלקלה כו', ע' בת' הר"ן סי' מ"ג ובאור שמח פ"ז הכ"ד מגירושין

שם כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה ר' אילא בשם ר' אמי אתפלגון ר"י ור"ל ח"א מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וחרנא אמר כשרין לזה ופסולין לזה ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ט"ז וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל סמ"ך ובנחל יצחק סי' ל"ה

שם היא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' קי"ד ובס' אור גדול דף צ"ב ע"ב

שם נתן לה גיטה אשכחוניה גם בפסול כפוניה ויהב לה חורין אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון כו', ע' אור שמח פ"ז הכ"ג מה' אישות

ה"ב ר' יעקב בר אדא בר עתליי בשם ר' לעזר הלכה כר"מ בגיטין והוה ר' זעירא מסתכל ביה כו' והכא אפילו יחיד אצל חכמים. ע' אור זרוע ח"א סי' ת"ש

ה"ג דתני המביא גט ממדה"י ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו הרי מחזירו למקומו ועושה עליו ב"ד ומקיימו בחותמיו וא"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני, ע' בס' אור גדול סי' י"ג דף פ"ד ע"ב.