אור הישר (ירושלמי) מא

ה"ד מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול א"ר אבין תיפתר שחתם ישראל בסוף א"ר יוסי אתיא כמ"ד עדים חותמין זה שלא כנגד זה כו', ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ה סקכ"ג ובקצוה"ח שם סק"ג ובנה"מ שם

שם שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר כו', ע' בת' הריב"ש סי' תט"ו

שם ויעשה כהרחק עדים ויהא פסול לית יכיל דקאמר ר' יסא בשם ר' ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט. ע' ראב"ן סי' ל'

שם שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים ר' יוסי אומר איתפלגון ר' יוחנן ור"ל ח"א פסול וח"א כשר כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תש"ה וסי' תשמ"ה

ה"ה כל אתר את אמר תן כהולך והכא את אמר תן כזכה כיני מתניתא זכה גט זה לאשתי, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"ו

שם הגע עצמך שהיה עבדו של קצין הרי חובה הוא לעבד, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש י"א ובס' תשובות לשואל סי' כ"ח ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' הלל ז"ל סי' א'. פרק שני

ה"א היה מחותם בארבעה ואמר בפ"נ ובפני נתחתם בשני עדים אילין תרין חורנא לינא ידע מה עסקהון תפלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תש"י

ה"ב א"ר יוחנן פסול מפני אכילת פירות כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' מ"ב מ"ג

ה"ג מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע, ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ב

שם ר' ירמיה בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי כו', ע' שעה"מ פ"ד הי"ז מגירושין

שם א"ר זעירא תנא בונה בר שילא אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר כו', ע' משך חכמה פ' תצא בפסוק וכתב לה ספר כריתות ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' י"א ובאור שמח פ"א ה"א מגירושין

שם מסר לה במוסירה מהו מדת הדין את אמר נקנה המקח והכא את אמר הכין כו', ע' אור שמח פ"א ה"ד מה' מכירה

שם מ"ט דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש, ע' בס' המאיר לעולם ח"א סי' ה'

ה"ד שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה ר' יודה כו', ע' שעה"מ פ"ג ה"ג מה' אישות ובאור שמח פ"א ה"ו מה' גירושין

ה"ה רב הונא אמר והוא שהיה פיקח עומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב וכתב לה לשמה שמואל אמר צריך שיניח תרפו של גט עמו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג

ה"ו הא אם עבר וקיבל כשר ר' יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול. ע' אור זרוע ח"א סי' תשכ"ו

ה"ז הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת א"ר יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני, ע' בס' אור גדול סי' ט"ז דף צ' ע"ב. פרק שלישי

ה"א תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה ברם הכא לא זו כרות לשמה ולא זו כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה, ע' עמק יהושע סי' ז' ובאור שמח פ"ג ה"ד מגירושין

שם אמר לאומן עשה לי שני זוגין אחד לקרקע ואחד לבהמה כו' הרי אלו טמאין עד שיפרישה בטהרה ר"ש מטהר עד שיפרישם בטומאה, ע' בת' עונג יו"ט סי' ה' ובעמק יהושע ס"ס ז'

שם כמה דהוא אמר תמן עד שיהא כלי משעה ראשונה כך הוא אמר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה, ע' אור שמח פ"ז ה"ג ממעה"ק. ה"ב ר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר ר"ל אמר כתב תרפו בטופס פסול כו', ופירשו המפרשים דהאי תרפו היינו הרי את מותרת לכל אדם ע"ש, וטעמא דפליגי בזה דהוא גופו של גט כדתנן בפ' המגרש. והא דלא פליגי נמי על ודן די יהוי לכי מנאי משום דאפילו לר' יהודא במשנה שם הוא רק להיות ידים מוכיחות כדכ' הרא"ש בתשובה כלל ל"ה סי' ה', אבל הרי את מותרת לכל אדם זהו גופו של גט אליבא דכו"ע, וע' בתוס' כ"ו ע"א ד"ה וצריך ובס' התרומה ה' גיטין סי' קט"ז

והנה בת' הרשב"א סי' אלף רמ"ה הוא כמסתפק אם הרי את מותרת לכל אדם הוא תורף הגט וכבר האריך בדבריו הפר"ח בסי' קכ"ה סקל"ט ע"ש, ושניהם לא הביאו לדברי הירושלמי דהכא דקרי ליה תורף לפ"ד כל המפרשים

, שם ר' ירמיה בשם ר' זעירה מפסולו את למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תשמ"ה

ה"ג איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אידי ר"ש בר אבא בשם ריב"ל כל שלא עברו שם שלשה בני אדם כו'. ע' עונג יו"ט סי' קמ"ד וסי' קנ"ט וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשל"ב.