אור הישר (ירושלמי) כח

דה"ל כחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר ע"כ, וקשה מה ענין זה לחכם שאסר, הרי התם אסר בהדיא והכא רק ש שעדיין לא התירו ואפשר דבהסכמת אחרים עוד יתירנו ואהכי שלחו, וע' תוס' ע"ז ד"ז ע"א ד"ה הנשאל, ומכש"כ איך אפשר להניח כוונה זרה בדברי ר' יוסי במקום דר"י גופיה אמר להשואל בסיום דבריו, דכוונת ר"מ היתה לקיים דין משנתנו אם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן, וכן א"ל ר"מ בעצמו כשחזר אליו חמיתך מיקל וחמרית עלך כדמסיק בירושלמי. פרק שלישי

ה"א רב יהודא בשם שמואל לא יחל דברו הוא אינו מיחל דברו הא אחר עושה דברו חולין, ע' בת' הרא"ש כלל ה' סי' ד'

שם חנינה אחי ר' יהושע אומר נשבעתי ואקיימה פעמים שאינו מקיים, וקשה מניין לו לדייק מהאי קרא העדר הקיום ע"י התרה, הרי הכתוב יעיד על עצמו שהוא מדבר רק על הקיום דהא מסיק ל לשמור משפטי צדקך, ומינה יליף רב גידל בשם רב בבבלי ד"ח ע"א שנשבעין לקיים את המצוה, וע' מה שהארכתי בחידושי לתמורה ד"ג ע"ב וצ"ע כעת

, שם שאילו היה אומר זה בסלע וזה אומר ליתן לו בשלש כו', באור שמח פ"ד ה"ג מה' נדרים משבש גרסת הירושלמי

ה"ב תני רשב"ג אומר אין מרובע מששת ימי בראשית כו', ע' במלאכת שלמה למס' נגעים רפ"ו

שם ולמה תנינן מרובע ירבענה הוא, ע' מה"פ לירושלמי שבועות פ"ג ה"ח

שם עשרים וארבע בולייות היו ביהודא וכולן חרבו משום שבועת שוא שהיא של אמת דכתיב לשוא הכיתי את בניכם, ע' ירושלמי שבועות פ"ג סוף ה"ח ובפסיקתא רבתי פכ"ב

שם מה אם תמן נדר שהוא צריך חקירת חכם את אמר נדר שבטל מקצתו בטל כולו כאן שא"צ חקירת חכם לכש"כ, ע' בת' דבר אברהם סי' י"ב

ה"ג מה אנן קיימן אם בזה אומר מפני כבודי וזה אומר מפני כבודי דברי הכל אסור כו', ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ק"ד ובתרומת הדשן סי' שי"א

ה"ד להרגים בהרגה לחרמים בשעת החרם, עמש"כ בזה בתמים דעים להראב"ד סי' נ"ט

ה"ה ראה דליקה ממשמשת ובאה ואמר הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונקרעה למפריען קדשו או מיכן ולבא כו', ע' עמק יהושע סי' ז' וסי' י"ז

שם חזקיה אמר פדיין חזרו לקדושתן ר' יוחנן אמר פדיין פדויין כו', ע' נועם ירושלמי מעשר שני פ"ה

ה"ו נדר מיורדי הים לאחר שלשים יום נעשו בני יבשה תפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר"י אמר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר, ע' בר"ן נדרים ד"ל סוף ע"א ובס' חיל המלך פ"ג ה"א

ה"ז מ"ט דר"מ ועתה שני בניך הנולדים לך וכבר נולדו מ"ט דרבנין הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד, הנה בבבלי ד"ל ע"ב הקשו קראי אהדדי עד דמסיק דמשמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון ב"א וע"ש בר"ן, והשתא קשה לדעת הירושלמי דקרא דבראשית דוקא הוא על שנולדו כבר ודמלכים על אלו שעדיין לא נולדו, א"כ בשלמא תנאי מיתרצו דכל אחד הביא מקרא המתאים לפי שיטתו, אבל קראי קשו אהדדי כיון דכל חד לא משתמע הכי והכי אלא כל אחד בדוקא וצ"ע כעת

ה"ח ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם כי ביצחק יקרא לך זרע, עמש"כ בחידושי עה"ת פ' וירא בפסוק כי ביצחק ושם ר"פ דברים

שם דרך כוכב מיעקב ממי דרך כוכב ועתיד לעמוד מיעקב, ע' ברמב"ם ולח"מ פי"א ה"א מה' מלכים ובת' חיים שאל ח"א סי' צ"ז

ה"ט מצוות שבת מליא כו', והמילה דוחה אותה משל לשני מטרניות שהיו באות זו על גב זו ואין את יודע אי זו גדולה מחברתה זו שהיא יורדת מפני חברתה את יודע שחברתה גדולה ממנה, ע' מה שתירץ עפ"ז במשך חכמה לפ' בהעלותך בפסוק למה נגרע על מה שמקשין העולם

שם על דעתיה דר' יונה דאמר מ"ע דוחה את מל"ת אע"פ שאינה כתובה בצדה ניחא כו', ע' בת' דבר אברהם סי' כ"ב ובפאת השלחן דפוס ירושלים דף כ"ז ע"ב בהגה"ה. פרק רביעי

ה"א ר' אבינא אמר ר' ירמיה בעי אילון קוזמידייא דאית עליהון אסור מישאל לון, וכ' בפ"מ אכל הני בעיא דלא איפשטו ע"כ, ולכאורה הלא תנא דמשנתנו כללא כייל מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור, וא"כ נחזי אנן אם במקום זה משכירין כיוצא בהן אז לא מהני אף אם המדיר הפרטי מוחל לו דבתר מנהג המקום אזלינן, וע' בת' הרשב"א ח"ד סי קכ"ה, ואם במקום זה לא קפדי אינשי מותר וע' תוס' ב"ק נ"א סוף ע"ב ובב"ב נ"ז סוף ע"ב, ונראה לפרש בד"ז, לפי דשיעור שכירות בפרוטה ודין מודר הנאה אפילו בפחות מש"פ וע"ד זה באו כל השאלות הכא, דאי אתינן עלייהו מטעם הנאה המביאה לידי מאכל אסור אפילו בפחות מש"פ, אבל אם משום לתא דמקום שמשכירין כיוצא בהן שיעורו הוא דוקא בפרוטה, וע' תוס' מגילה ד"ח ריש ע"א

, ה"ב עד כדון בבעל חוב שאינו דוחק ואפילו בבע"ח שדוחק נישמעיניה מן הדא כו', ע' בת' מהר"ם