אור הישר (ירושלמי) כד

תמכור, ואי בשאין עושין כן מה שייך בהו לאמר דלא תמכור הרי ליתנייהו בתורת מכירה כלל וצע"ק

ה"ז כרמא אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים ה"ז מכור שלא מכר לו אלא שמו פרדיסא אני מוכר לך כו', ע' תוס' ב"ב ד"ז ע"א ד"ה והוא דקרו ובמש"כ בחידושי שם ולב"מ ק"ד ע"א

ה"ח רבי בא בשם ר"ח בר אשי אפילו לא אכל אלא מלא חותלה. הנה הכא לא מחלק בין אכלה דרך כבוד או לא כדמחלק בבבלי, מפני דזהו שיעור גדול בכאיסר או כדינר ובשיעור כזה ליכא לפלוגי

שם אסי אמר והוא שתהא הוצאה יתירה על השבח יתר על ההוצאה נותן לו את השבח, ע' אור שמח פ"ט ה"ז מה' גזילה

שם מאן דמר אסי בבנין. ע' הגהות מיימונית פכ"ג ה"ח מה' אישות אות ג'

ה"ט אשה אע"פ שאין לה כתובתה יש לה קבורה ברם הכא אם יש לה כתובה יש לה קבורה ואם אין לה כתובה אין לה קבורה, ע' אור שמח פ"ב הי"ז מה' יבום

ה"י הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה נכסים הללו כו', ע' נועם ירושלמי פאה פ"ז

הי"א בראשונה היתה מונחת כתובתה אצל אבותיה והיתה קלה בעיניו לגרשה כו' וחזרו והתקינו שיהא אדם לוקח בכתובת אשתו כוסות וקערות כו', ע' דורות הראשונים בתקנות דרבנן פרק מ'. פרק תשיעי

ה"א ר' ירמיה בשם רב הלכה כרשב"ג אבל לא לענין דברים הלכה כרשב"ג כו', ע' בת' הריב"ש סי' ק"ב ובס' המכריע חאה"ע סי' ג' דפוס לובלין ובמחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' יו"ד

שם ר' ירמיה בעא קומי ר"ז האחין שחלקו אלמנה ניזונית משלהן שלא תאמר כו', ע' אור שמח פי"ח הי"ג מאישות

שם ואילין דכתבין אין מיתת דלא בנין יהא מדלה חזר לבית אביה תנאי ממון הוא ותנאו קיים, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שי"ט ובת' הריב"ש סי' ר"ז ר"ח ובאור שמח פכ"ב ה"א מה' אישות

ה"ב ר' יוחנן אמר לכושל בגופו הגע עצמך הוה עתיר כגון אילין דבר אנדראי א"ר אחא לכושל בגופו ועני כו', ויל"ד הלא בבבלי פ"ד ע"א מפרש ר' יוחנן גופיה האי לכושל דכתובת אשה משום חינא, ומאי שייך להקשות בזה מאילין דבר אנדראי שהיה עשיר וע"ע בתוס' שם ובת' הרמ"א סי' ק"ח וצע"ק

, שם ר' יוחנן כדעתיה ורשב"ל כדעתיה דאיתפלגון הכל מודין שאם טעו בשיקול הדעת שאין מחזרין מדברי תורה מחזרין מה פליגין בטעות משנה שר' יוחנן אפר טעות משנה שיקול הדעת רשב"ל אמר טעות משנה דבר תורה כו', והנה בחידושי הרי"מ לחו"מ סי' כ"ה בסוף הספר הקשה, אהא דאמרינן בכריתות כ"ד ע"א שוה"נ שהוזמו עדיו כל המחזיק בו זכה בו הרי לאחר גמ"ד יאושי מייאש מיניה ואף דנתגלה אח"כ דהיאוש חיה בטעות אפ"ה כל המחזיק בו זכה וא"כ מדוע אמרינן בטועה בדבר משנה דלעולם חוזר הדין ואף ששילם החייב צריך להחזיר וכן בזיכה את החייב הא כיון שנגמר הדין שפטור ולא ידע שטעה א"כ יאושי מייאש מיניה, וכן הקשה בשער משפט סי' כ"ה סק"ב ובת' ברית יעקב סי' ק"ח ועמש"כ בחידושי לכריתות שם ולבכורות כ"ח ע"ב, אולם לפ"מ דבכריתות ר' יוחנן הוא מרי דשמעתא גבי שוה"נ וא"כ אזיל בזה לדעתיה הכא, דגם בטעה בד"מ אינו חוזר הדין, וטפי היה להם להקשות מדין הזמה דאיירי התם והוא דבר תורה, ובזה ס"ל לר"י גופיה הכא דחוזר הדין ומדוע כל הקודם זכה בו וצ"ע כעת

ה"ג ואפילו צבורין לתוך ביתו לא זכה לו ביתו דהוה סבר דאינון דידיה ולית אינון דידיה כו', נ"ב דדמיא להא דיבמות נ"ב ע"ב דעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קני, וע' תוס' ב"ב נ"ד ע"א ד"ה אדעתא ובמש"כ בחידושי לשני המקומות שם

שם כהדא אילין בני שמי דדמך אבוהון שבק להון אבוהון עז אתא מרי חובה ונסתה כו', ע' אור שמח פ"ב הי"ח מה' זכיה

ה"ד שיברה את הכלים מה את עבד לה כשומרת חנם או כשומרת שכר כו', ע' במפרשי הרמב"ם פכ"א מה' אישות ובת' באר יצחק חח"מ סי' ד' ובמה שהארכתי בחידושי לב"ק ד"ג ע"ב וע"ע בס' עולת שמואל סי' ס"ה

ה"ה תריי כל קבל תריי אינון רבי לעזר תלמידיה דר' חייה רובה ר' יוחנן תלמידיה דר' ינאי, ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ג ע"א

ה"ו משעת מיתה עד שעת קבורה אין היורשין משביעין אותה תני בר קפרא שלא תהא מניחתו והולכת לבית אביה, ע' בתוס' פ"ז ע"א ד"ה אפילו ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך סי' ל"ג דף קנ"ז ע"ב

, ה"ז תני יורש שפגם אביו שטר חובו הבן גובה שלא בשבועה כו' בו תקנו בבנו לא תקנו כיון שמת העמדתה את בנו על דין תורה כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"א

ה"ח ונפרעין מאדם שלא בפניו א"ר ירמיה תיפתר בשטר שהריבית אוכלת בו כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ט

ה"ט ר' חייה בשם ר' יוחנן הקורא ערר על מעשה ב"ד לא הכל הימינו כו', ע' בתוס' דמכילתין ט"ז ע"א ד"ה דאי ר"ג פ"ח ע"ב ד"ה הוציאה גט צ"ו ע"א ד"ה יתומים.