אור הישר (ירושלמי) יח

שם תני טענת בתולים עד שלשים יום דר"מ וחכ"א מיד מה אנן קיימין אם בשבעל מיד אם בשלא בעל אפילו לאחר מיכן עד כמה אלא כן אנן קיימין בסתם ר"מ אומר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים שים יום ורבנן אמר אפילו יום אחד אין אדם מעמיד את עצמו, הנה עצם לשון הברייתא נשתנית הכא מכפי שהיא בבבלי יבמות קי"א ע"ב וע"ש בתוס', וממילא אינה מתאמת עם אוקימתא דהכא ועמש"כ בחידושי שם

ה"ה אע"פ שבטל השמד המנהג לא בטל, ע' תוס' ר"ה ל"ב ריש ע"ב ובעתים לבינה על ס' העתים סי' ק"מ

ה"ו ר' ירמיה בעי מעתה אין טענת בתולים לא כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ט

שם תמן תנינן היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה ר' לעזר שאל לר' יוחנן מתניתא דר"ג ור"א דלא כר' יהושע כו', וקשה הלא שני סוגים נפרדים הם דגבי מומין י"ל חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו והאי ראה וניפייס הוא וי"ל ג"כ דאין אדם מפייס במומין כדאמרינן בבבלי ע"ה ע"ב, משא"כ באומרת נאנסתי הלא מצא פתח פתוח ואסור לקיימה משום ספק סוטה כדאמר ר' לעזר גופיה בסוגיין, ועוד דהתם סמיא בידיה להתפייס אם ירצה משא"כ הכא דאיסרא רכיב עליה כנ"ל. ועוד אף אם נימא דנפייס במומין או לא, הוא רק לגבי דידן אצל הכלל, אבל בנוגע לפרט הלא השכל נמשך הרבה אחרי הרצון והיא לנפשה חשבה אפשר אם היה יודע לכתחילה במום זה לא היה נתרצה, אבל בדיעבד יתרצה שיחשוב הלא אנכי לא עשיתי בעצמי מום זה ומן השמים הוא והיא לא גרמה לזה, לא כן באומרת נאנסתי כמו שהוא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו כמ"כ הוא ספק באונס ספק ברצון, וספק זה היא שגרמה, עד דמשו"ה אוסרה ר' לעזר גופיה משום ספק סוטה, וא"כ ירא לנפשו על להבא אולי תזנה ג"כ כשישאנה בהחלט, אבל גבי מומין כל הספק הוא על שעבר, וממילא כל החילוקים נוגעים לטענת הכתובה וצ"ע כעת

ה"ז ר' הונא בשם ר"ז לא אמר כן אלא היא אומרת מוכת עץ אני כן אתניתי עמך והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את לא אתניתי עמך כלום, לכאורה קשה נהימנינן לה במגו דאי בעי אמרה מוכת עץ אני תחתיך כדלעיל י"ב ע"ב וע"ש רש"י ד"ה אלא דאיכא מגו, והיא טענה יותר טובה דלא יוכל להכחישה מטענת תנאי שיוכל להכחישה, ואפ"ל דמגו להוציא הוא כדכ' התוס' ד"ט ע"ב ד"ה לא, ועוד דלא אמרינן מגו דלא שכיח כדכ' התוס' י"ח ע"ב ד"ה מחמת, וע' בש"ך חו"מ סי' פ"ב ובתומים שם

ה"ח מהו מדברת נבעלה ולמה תנינן מדברת לשון נקי כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ס ובאבני מלואים סי' ז' סק"ו וסק"ז

ה"ט א"ר לעזר הכל מודין בוולד שהוא שתוקי ותני כן בד"א בעדות אשה גופה אבל בולד הכל מודין שהוא שתוקי א"ל ר' יוחנן שתוקי סתם מצינו שתוקי כהן גדול היך עבידא סיעה של כהנים עוברים ופירש אחד מהן ובעל הרי מצינו שתוקי כהן גדול כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ט רל"א ובת' הרמ"א סי' ס"ט

ה"י רב יהודא בשם רב כהן קרונה של ציפורן הוה עובדא כו' מודה ר' יהושע באנוסה, ע' בת' חמדת שלמה סוף חא"ח

שם קרונה של צפורן לאו רה"ר הוא א"ר יוסי מכיון ששניהן יכולין להתייחד כמאן דהוא רשות היחיד, עי' בת' אחיעזר ח"א סי' ז'. פרק שני

ה"א זאת אומרת שלא הילכו למידת הדין ולממון אחר הרוב כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ב ובאור שמח פ"ז הי"ג מה' חובל

שם וחש לומר שמא מוכת עץ היא אלא כר"מ דרמ"א מוכת עץ כתובתה מאתים וא"ר יוחנן לא חשו על דבר שאינו מצוי, ע' נחל יצחק סי' ס"ט ובפתחי תשובה חו"מ סי' ע"ח סק"ב

ה"ב א"ר יוסי מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביו מתוכה ושנים אומרים לא מת מתוכה שהשדה בחזקת ראובן א"ר יוחנן ותני כן שנים אומרים מת כו', ע' מה שהאריך בזה באור שמח פי"ב ה"ז מה' גירושין

שם א"ר יוסי מאחר שאלו אומרים טהורה ואלו אומרים טמאה כמי שאלו אומרים נשבית ואלו אומרים לא נשבית ואנן חיים מפיה, ע' נחל יצחק סי' ל"ח ענף ז'

שם שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה ר' יונה מדמי לה לחלבים כו', ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' כ"ג ובנועם ירושלמי בכורים פ"ב

ה"ג תני וכן העדים שהעידו בין לטמא בין לטהר בין לרחק בין לקרב בין לאסור בין להתיר בין לזכות בין לחובה עד שלא נחקרה עדותן בב"ד אמרו מבדין היינו הרי אלו נאמנין כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ע"ד ובת' הריב"ש סי' רס"ו ובאור זרוע ח"א סי' תשמ"ה ובת' הרמ"א סי' מ"ח

שם רב חנא אמר למידין מספר מוגה כגון אילין דאמרין ספרוי דאסי ובאילין איגראתא צריכין. ע' בת' הריב"ש ס' קל"ו

ה"ד אין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השני היך עבידא כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ה אות ט'

שם ר' זעירא בעי עד אחד בפה ועד אחד בשטר מהו שיצטרפו עד אחד בכתב כלום הוא כו'. עמש"כ עה"ג וע"ע בת' הריב"ש סי' רנ"ב וסי' שצ"ב ובבית יוסף חו"מ סי' ל'

שם רבי מנא בעי עד אחד בכתב מהו לזוקקו לשבועה עד אחד בכתב כלום הוא כו'. ע' בת' הריב"ש סי' תי"ג.