אור הישר (ירושלמי) טז

שם מה בין שלום לעולם לבין מלחמה בעולם מלחמה בעולם סבורה בו שמת ולא מת, ע' בת' פני יהושע ח"ב האה"ע סי' ס"ח

ה"ב סכות לראשי ביום נשק כו', ביום ששני עולמות נושקין זה את זה העוה"ז יוציא והעוה"ב נכנס, והנה זהו דאמרינן שילהי מו"ק קשה יציאת נשמה מן הגוף, וביומא ד"כ ע"ב קול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף, וע' בפרקי דר"א פל"ד ובמק"א הארכתי בזה ואכ"מ

ה"ג בנות מהו שיכנסו למזונות על פיה כו', ע' אור שמח פי"ט הי"ב מה' אישות

שם תני בשם ר' יודה מביא הוא אדם ע"י אשתו כל קרבן שהיא חייבת אפילו אכלה חלב אפילו חיללה את השבת וכן היה ר"י אומר פטרה אינו חייב בה כו', כ"ה הגרסא בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתמ"ט וע"ש בהגה"ה

ה"ד דא"ר בון אינו חשוד לקללה בידי שמים בבית דין חשוד לקללה כו', ע' בס' אור גדול ס"ס ט"ז ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' סמ"ך

שם אתא עובדא קומי ר' אימי א"ל אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמיא כו', ע' אור שמח פי"ב ה"ז מה' גירושין

ה"ה א"ר לעזר מודה ר' יודה ור"ש בעדים מה בין עדים מה בין צרה לא עשו דברי צרה אצל חברתה כלום א"ר יוחנן אילו אמרה ר' לעזר מני שמעה ואמרה, ע' נובי"ק חאה"ע ס' מ"ו מ"ז ובעונג יו"ט סי' קל"ג ובחזקה רבה חאה"ע סי' כ'

שם רב אמר בכולל נחלקו אבל בפורט כל עמה מודיי שיש בכלל חמש שתים כו', כ"ה הגרסא בת' שאילת דוד חאה"ע סי' י"ט

שם א"ר אבון ואפילו תימר כת בכת שניא היא בדיני נפשות צדק צדק תרדוף, ע' בת' שאילת דוד בקונטרס השמטות בסופו

ה"ו גידל בר בנימין בשם רב בכל מקום שהכשירו עדות אשה באיש האיש מכחיש את האשה כו', ע' כ"מ וחידושי הגר"ח הלוי פי"ב הכ"א מה' גירושין

ה"ז חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה כו', עמש"כ הרב המגיד בפ"ז ה"ב מה' גרושין ובמפרשים שם פי"ב הט"ז

ה"ח ותהא נאמנת לומר מת חמי לא כן סברינן מימר כשם שאינן נאמנות עליה כך היא אינה נאמנת עליהן א"ר חנינה תיפתר שהיה חמיה כאן וסיימה, ע' מה שהאריך בזה בח"ס אה"ע ח"א סי' מ"ב

ה"ט קידש אחת מחמש נשים ואין ידוע איזו קידש כו', וכ' בפ"מ בבבלי מסיק דקידש בביאה מיירי כו', ע' בשו"ע סי' מ"ט ובב"ש שם סק"ב ובמה שהארכתי בחידושי לבבלי קי"ח ע"ב

ה"י ניתן לי בן במדה"י אמרה מת בני ואח"כ בעלי נאמנת מת בעלי ואח"כ מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת, ע' מה שהאריך בזה בת' הרשב"א סי' אלף רנ"ב. פרק ששה עשר

ה"א ותמתין שלשה ותחלוץ מיד כו' שלא תהא צריכה כרוז לכהונה, ע' בת' הריב"ש סי' תק"ט

ה"ב שתי יבמות כו' לזו בנים ולזו אין בנים את שיש לה בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה, ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ז

ה"ג כתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד א"ר אבא בר כהנא שהעביר הכרת פניהם של ישראל כו', ע' בת' כנסת יחזקאל סי' נ"ג ובעונג יו"ט סי' ק"ל ובת' שאילת דוד אה"ע קונטרס העגונות סי' ז' דף ט"ו ע"ב ובת' שדה יצחק סי' כ"ו ובח"ס אה"ע ח"א סי' נ"ג וסי' נ"ו

שם ר' אמי אמר שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן, ע' ח"ס סוף חא"ח ובת' שדה יצחק סי' מ"ט ובכנסת יחזקאל סי' מ"ט

שם כל תלתא יומין נפשא טייסא על גופה סברה דהיא חזרה לגווה כו', ע' בת' שאילת דוד חאה"ע סי' י"ח בהגה"ה

שם אפילו ראוהו מגוייד אני אומר בחרב מלובנת נכווה וחיה. ע' בת' הריב"ש סי' שע"ז שע"ח ובאו"ז ח"א סי' תשד"ם

שם על הצלוב אומר אני מטרונא עברה עליו ופדאתו, ע' בס' תשובות לשואל סי' כ"ג

שם רבי זעירא רבי חננאל בשם רב הלכה כר' יהודא בן בבא מיליהון דרבנן פליגין כו', ע' בס' תשובות לשואל סי' ט'

שם מעשה באחד שנפל לירדן ועלה לאחר שבעה עשר יום והכירו שצרפתו הצינה והשיאו את אשתו, ע' בת' כנסת יחזקאל סי' ט"ו

ה"ד א"ר אבהו אם הים גליני והביט לארבע רוחותיו וראה שאין שם ברייה משיאין את אשתו, ע' בת' ושב הכהן סי' כ"ו ובת' עין יצחק אה"ע סי' מ"ה ובת' חמדת שלמה חאה"ע סי' מ"ב

שם נותנין לו שהות כדי טריפה כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' כ"ב ובת' שאילת דוד חאה"ע קונטרס העגונות סי' ז' ובחזקה רבה חי"ד ס"ס מ"ז

ה"ה מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה, ע' בת' עין יצחק אה"ע סי' מ"ה ובס' תשובות ל לשואל סי' כ"ד

שם איזו היא מתכוין ר' יוחנן אמר כל שמזכירין לו אשה רשב"ל אמר כל ששואלין שואלין אותו והוא משיב, ע' בת' פני יהושע ח"ב חאה"ע סי' מ"ו ובת' ר"ב אשכנזי סי' כ' וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרצ"ג ותרצ"ה.