אור הישר (ירושלמי) יג

אסורה לו משום כלתו ע"כ, ולכאורה אשכחן כה"ג בגיטין פ"ג ע"א דהש"ס קרי לנושא בת אחיו גורם לעקור דבר מן התורה שמא ימות בלא בנים ע"ש, אמנם י"ל דהירושלמי לטעמיה בגיטין שם רפ"ט דדחו לסברא זו ואמרו תמן התורה אסרתה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו ע"ש

ה"ה מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות אחת כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ק"א ובנחל יצחק סי' ל"ה ענף ח'

ה"ו כיני מתניתא מותר לשחרר בתחילה אף ר' יוסי הגלילי אמר אסור לשחרר מודה הוא הכא שהוא מותר מפני תיקון הוולד, יל"ד טובא דבגיטין ל"ח ע"ב אמרינן א"ר יהודא אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו ע"ש, והכא חזינן דכבר הזכירו הכי בשם ריה"ג. ועוד הרי גם ר"ג ס"ל הכי דהא משו"ה לא שחרר לטבי עבדו עד ששמח על ההזדמנות שסימא אותו ולא יצטרך לעבור על עשה זו. כדאמרינן בב"ק ע"ד ע"ב וע"ש רש"י ד"ה והיה שמח וצ"ע כעת

שם היה זקן או חולה נותנו לכל משמר שירצה ועורן ובשרן שלו היה טמא ובעל מום נותנין לאנשי המשמר כו', עמש"כ בחידושי לב"ק ק"ט ע"ב

ה"ז תני ר"ח אוננין ומטמאין על הספק א"ר יוסי מתני' אמרה כן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אמור סי' ק"ג אות ט"ז

שם הכה את זה וחזר והכה את זה קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור כו', ע' בעתים לבינה על ס' העתים ה' ערבי שבתות סוף סי' ט"ו ובעמק יהושע סי' י"ט ובנועם ירושלמי ריש ברכות ובת' דבר אברהם סי' ל"ד

שם דאיתפלגון בשני י"ט של גליות ר' יוחנן אמר מקבלין התרייה על הספק רשב"ל אמר אין מקבלין התרייה על הספק כו' ע' ח"ס חי"ד ס"ס ט'. פרק שנים עשר

ה"א במה היה חולץ במנעל או בסנדל א"ל רבי וכי יש סנדל במקומו כו', ע' במש"כ בחידושי למנחות ל"ב ע"א

שם אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו', ע' רש"י שבת ק"ח ע"א ד"ה מאי אם ובעירובין מ"ה ע"א ד"ה הרי שמואל

שם והמנהג מבטל את ההלכה כו', ע' ירושלמי ב"מ רפ"ז

שם כיצד הוא עושה מתירתן בימין ותופסתן בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתן בימין כדי שתהא חליצה והתרה בימין, הנה התוס' בחולין ד"כ ע"א ד"ה לא למעוטי הביא לדברי הירושלמי לענין גידמת דחולצת בשיניה, ותמוה דזהו לקמן בפרקין ה"ו דאיירי באין לה ידים וחולצת בשיניה, והכא בדאית לה ידים קאמר דזהו סדר החליצה לבריאה, וע"ע מה שהארכתי בחידושי לחולין שם וע"ע או"ז ח"א סי' תרס"ז

שם אם רצה להחזיר לא יחזיר, ע' אור שמח פ"ד סוף הט"ז מה' יבום

שם אית תניי תני חליצתה כשרה אית תניי תני חליצתה פסולה מ"ד חליצתה כשרה כשהיתה באמפילייא של בגד ומנעל של עור כו', ע' בס' אור גדול סי' מ'

שם כיני מתניתא בקושר מן הארכובה ולמטן כשירא מן הארכובה ולמעלן פסולה כו', ע' בת' הגרע"ח סי' צ"ח וע"ע בס' המנהיג ה' חליצה סוף סי' קנ"ג ובס' המכריע חאה"ע סי' י"ב דפוס לובלין ובאו"ז ח"א סי' תרס"ה

ה"ב מה בין שופר מה בין לולב א"ר יוסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מ"מ א"ר לעזר תמן בגופו היה יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה. ע' מג"א סי' תרמ"ט סק"כ ובחמדת שלמה חא"ח סי' ל"ג ובמש"כ בחידושי לחולין פ"ט ע"א

ה"ג ר' בא בעא קומי ר' אימי הקדימה רקיקה לחליצה א"ל כמי שהן על סדר, הנה זהו כדאמרינן בבבלי ר"פ ארבע מיתות מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה תניא נמי הכי כו'. ועמש"כ בחידושי שם

שם מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות כו'. עמש"כ בחידושי לב"ב נ"ח ע"ב ושם נ"ט ע"א

ה"ד א"ר יונה הדא אמרה לית כללין דרבי כללין דתנינן תמן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום כו', ע' עונג יו"ט סי' קע"ג וסי' קע"ה וע"ע באור זרוע ה' חולין סי' שס"ז

ה"ה מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין חלצה בינו לבינה מהו אודיק ליה ר"ע מן כוותא א"ל אית לך כושין אית לך כשר, ויל"ד הלא בבבלי ק"ה ע"ב פריך בינו לבינה מי ידענא א"ר יהודא אמר שמואל ועדים רואין אותו מבחוץ ע"ש. ואילו ר"ע השיב סתם כשר בלא שום תנאי דעדים מבחוץ. וע"ע בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ט"ו ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ד הט"ז מה' יבום

ה"ו היו שניהם רוצין אתא עובדה קומי ד' יוסי אמר אפיק לבר, ע' בס' אור גדול סי' ה' דף נ"ו ע"א

שם אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת א"ל עד שלא נתחתם גז"ד רשום משנתחתם גז"ד אמת, ע' בכפתור ופרח פמ"ד ובאו"ז סי' תרע"א ובעמק יהושע ח"ב דרוש ה'.