אור הישר (ירושלמי) יב

שם עד כדון ביודעת שהיא אשת איש לא היתה יודעת שהיא אשת איש כו', ע' בת' משיב דבר ח"ג סי' ע"ד

שם ניחא דוולד ממזר מן השני הוולד ממזר מן הראשון כו' דר"ע אמר הבא על סוטתו הולד ממזר כו', ע' אור שמח פ"י ה"ז מגירושין

שם כהן שבא על גרושה והוליד בן ומת האב בתוך שלשים הבן חייב לפדות א"ע לאחר שלשים יום חזקה שפדייו אביו, ע' נועם ירושלמי פאה פ"ד ובדמאי פ"ו

שם צרת סוטה למה היא אסורה ר' יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות, ע' עמק יהושע סי' ד' ובנחל יצחק סי' ס"ט ובאחיעזר חאה"ע סי' ב' וע"ע במל"מ פ"ו הי"ט מה' יבום ובפתח השער לת' עין יצחק ח"א

ה"ב הדא אמרה על דר' שמעון ביאה פסולה פוטרת, ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' כ"ח

שם ולא עקירת גוף הוא בשהורו עד חמש שנים אסורה מיכן ואילך מותרת כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ה משגגות

ה"ג שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה רבי יונה מדמי לה לחלבין אילו שנים אומרים פלוני אכל חלב ושנים אומרים לא אכל חלב שמא אינו מביא אשם תלוי מספק כו', ע' ש"ך יו"ד סי' קכ"ז סקי"ד ובפתח השער לת' חמדת שלמה ושם האה"ע סי' כ"ג

שם א"ל ר' יוסי לא תדמינה לחלבין שכן אפילו אמר לבי נוקרני מביא אשם תלוי. ע' חזקה רבה חי"ד סי' קי"ח

ה"ד לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם והוא יבמה שנשאת בלא חליצה ר' ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים כו', ע' בנועם ירושלמי ובת' אחיעזר חאה"ע סי' ב'

ה"ה ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש ר' אימי בשם ר' ינאי ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כשתצא מביתו יהא לה הויה אצל אחר ומניין שאין תופסין בכל העריות ר' תנחומא בשם ר"ה ויצאה מביתו כו', וקשה הלא אשת איש בכלל כל העריות היא ומדוע הפריד בין הדבקים ללמוד בפ"ע ומכש"כ דשניהם מקרא אחד נדרשים. וע' קידושין ס"ז ע"ב ובשאלתות פ' אחרי סי' צ"ה ובהעמק שאלה שם אות ד'

ה"ו כתיב ושכב איש אותה כו' א"ר מתניה גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי כו', ע' אור שמח פ"י ה"ח מגירושין

שם תני א"ר יודה מודין ב"ש וב"ה בבא על חמותו שפסל את אשתו ועל מה נחלקו בבא על אחות אשתו שב"ש אומרים פסל וב"ה אמרו לא פסל כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' קמ"ח

שם באש ישרפו אותו ואתהן מה אנן קיימין אם לענין שריפה אין נשרפת אלא אחת אלא אם אינו ענין לשריפה תנהו ענין לאיסור עד כדון כר"ע כו'. ע' אור שמח פ"ב ה"ח מאסו"ב

שם אתא עובדא קומי ר' מנא ואפיק לה לא דהוא סבר כר' יהודא אלא שהיתה מתרגלת לבוא אצלו, כ"ה הגרסא באור שמח פ"ב הי"ב מאסו"ב

ה"ז ר' יוסה בעי עמדו בו בשעת סימנין למפריעו נעשה איש או מיכן ולבא ר' אבין פשיטא ליה למפריעו הוא נעשה איש כל שכן לבא, ע' בס' אור גדול סי' ז' דף נ"ג ע"ב

ה"ח וכמה דאת אמר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ודכוותה נעשה חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קע"ט ובת' שאילת דוד חאה"ע סי' כ"ז

שם מתניתא פליגא בין על דין בין על דין הסריס אינו נעשה בן סו"מ שאין בו הקפת זקן כו', ע' עמק יהושע סי' י"ט וסי' כ"ב וע"ע ח"ס אה"ע ח"א סי' י"ד. פרק אחד עשר

ה"א א"ר לעזר סומכוס ור' יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד כו' ר' יודה בן פזי בשם ר' יוחנן מודה סומכוס בראשונה אשכח תני עוד היא מחלוקת, ע' אור שמח פ"ב ה"ח מאסו"ב

שם עד כדון לאזהרה לעונש מנין א"ר שמואל בר רב יצחק הנה מהנה זימה מזימה כו', ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ב

שם מודה ר' יהודה במכות מודה ר"י בקרבן מודה ר"י בשאר כל הספקות שהוא פטור, ע' אור שמח פ"ו ה"ג מאיסורי מזבח

שם מודה ר' יהודא שאם קידשה שתפסו בה קידושין. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות ד'

ה"ב והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי ריה"ג רע"א אביו ואמו קלל כו' מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה כו'. ע' אור שמח פ"א ה"י מה' בכורים

שם גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה או אשה ואחותה כונס אחת ומוציא אחת בד"א שלא הכיר אחת מהן משנתגייר כו', ע' אור שמח פי"ד הט"ו מאסו"ב

שם מתיבין לר' מאיר הכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי כו', ע' ראב"ן סי' ל"ו

ה"ג בכל אתר את אמר בכל מקום שאין אמר ייבם אין אומר חלוץ והכא את אמר אכין כאן בודאי כאן בספק, ע' עמק יהושע סי' ג'

ה"ד זאת אומרת שמותר אדם לישא את אשת בן אחיו, וכ' המפרשים ולא חיישינן משום ביטול מצות יבמין דשמא ימות ותפול לפני אחיו ותהיה