אור הישר (ירושלמי) קו

ירושלים סי' שס"ה ובת' עין יצחק חי"ד סימן ט"ו אות ז'

ה"ד ניחא גר ממזר ב"ד ממנין ממזרים רב הונא אמר בשעברו ומינו כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קס"ב בהגה"ה

ה"ה וכי יש זדון לשגגה ליחיד אצל הוריית ב"ד חברייא בשם רשב"ל בשלא קיבלו רוב הצבור עליהן כו', עמש"כ בזה בקרן אורה לריש מכילתין ד"ב ע"ב בד"ה ולפי שיטת

ה"ו קרייא מסייע למאן דמר כל שבט ושבט קרוי קהל דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך כו', ע' משך חכמה בפ' ראה בפסוק השמר לך

ה"ז תני רשב"א אומר משמו חטאו ששה והן רובו או שבעה אע"פ שאין רובו (כצ"ל) הרי אלו חייבין, והנה הכ"מ פי"ב ה"א משגגות כ' דהרמב"ם פסק כרשב"א דמסתבר טעמיה וע"ש בלח"מ ובהתוה"מ ויקרא סי' רמ"ח, אכן יל"ד ברמב"ם גופיה שם שכ' בין שעשו רוב ישראל אע"פ שהן מיעוט מנין השבטים בין שעשו רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט כל ישראל מביאין כמנין כל השבטים פר לכל שבט ושבט כו' ובתר הכי כ' אפילו עשה שבט אחד בלבד והוא רוב הקהל הרי כל הצבור מביאין שנים עשר פרים כו, ע"ש, והשתא קשה כיון דדי בשבט אחד אם הוא רוב הקהל א"כ לא היה צריך להזכיר או רוב ישראל. אלא כצ"ל אפילו בשבט אחד אם הוא רוב הקהל או רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט כל ישראל וצע"ק

שם ר' יוסי בי ר' בון אמר שאילתה דכהן משיח מן הדא הוריית ב"ד גדול הוריית ב"ד קטן, ע' אור שמח פט"ו ה"ד משגגות

ה"ח מתיבין לר' יודה והכתיב ויגשו את שעירי החטאת ר"ח בשם ר' יוחנן הוראת שעה היתה, ע' משך חכמה פ' בהעלותך בפסוק ולקחו פר ובפסוק וביום שמחתכם. פרק שני

ה"א נפש אם הכהן המשיח הרי משיח כיחיד מה יחיד אם אכל בהוריית ב"ד פטור אף זה אם אכל בהוריית ב"ד פטור, ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ח

ה"ב אכל משחזרו בהן ב"ד חייב א"ר יוסי ולא מתניתא היא הורה בפני עצמו מתכפר לו בפ"ע כו', בקרן אורה למכילתין ד"ז ע"א משבש כאן לשון הירושלמי

ה"ג אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, פי' משום דכתיב ישגו ונעלם דבר, וע' מה שפי' בזה בקרבן אהרן דבורא דחובה פרשה ד' ומה שדחה לפירושו במראה הפנים לעיל פ"א ה"א

ה"ד מצות ה' הייתי אומר אף אוכלי שקצים ורמשים במשמע נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה מעיני שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף מעיני שנאמר כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, הנה בספרא ד דבורא דחובה פרשה ד' איצטריך האי גז"ש דמעיני מעיני דמה להלן ב"ד אף כאן ב"ד ומה להלן העלם דבר עם שגגת המעשה אף מעיני האמור כאן העלם דבר עם שגגת המעשה ע"ש. והנה בסוגיין דירושלמי בתר הכי יליף רבי חיובא דזדונו כרת ושגגתו חטאת מגז"ש דעליה, ופריך למה לא דריש רבי מעיני מעיני ע"ש, ולכאורה י"ל דהכי קבל רבי מרבו הגז"ש ואי אפשר לשנותה דאין אדם דן גז"ש מעצמו וע' תוס' שבת צ"ז ע"א, אבל ביותר קשה הרי י"ל דרבי איצטריך ליה האי מעיני מעיני כדדריש בתו"כ שם וצ"ע כעת

שם אי מה מעיני שנאמר להלן דבר שי"ב מיתת ב"ד אף מעיני שנאמר כאן מיתת ב"ד כו', ע' תוס' יבמות ד"ט ע"א ד"ה מה ע"א ומובא בבאר שבע להוריות ד"ח ובשני המקומות לא הזכירו שהיא קושית הירושלמי הכא על אתר, וע"ע באור שמח רפט"ו משגגות

ה"ה אנא ואת צריכא לן נצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעון קליה דתנייא תני כהדא כו', ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פכ"ב

שם א"ר זעירא יהא רואה את החרב כולו מחתכת בבשרו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וארא סי' מ"ב אות ה'

ה"ו ר' יצחק שאל מעתה לא יטמא בצרעת שאינו ראוי לבא לידי דלות וכן דלי דלות, ע' משך חכמה לפ' אמור בפסוק איש איש מזרע אהרן. ה"ז כיני מתניתא אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת קול דברי ר"ש, ע' אור שמח פ"י ה"ז משגגות. פרק שלישי

ה"א רשב"ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה מה מחזרין ליה א"ר חגיי מוטב דינון מחזירין ליה דו קטלין ליה כו', ע' ח"ס חא"ח סי' מ"א וע"ע במפרשי הרמב"ם ה' ת"ת רפ"ז ובהעמק שאלה לשאילתות ס' מקץ סי' ל' אות א'

ה"ב אכל שלשה זיתים וסבור שהן שנים הפריש חטאת כדר"י דר' יוחנן אמר נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו רשב"ל אמר נתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו, ע' נועם ירושלמי לתרומות פ"ו ובאור שמח פ"ט ה"ו משגגות

שם אכל כזית כו' ספק עד שלא נתגייר ספק משנתגייר ספק עד שלא הביא ש"ש ספק משהביא ש"ש מביא אשם תלוי, ע' אור שמח פ"ח ה"ג משגגות

ה"ג דתני רבי אומר תדע לך שאין אנינות לילה תורה שהרי אמרו אונן טובל ואוכל פסחו לערב כו', בזבחים צ"ט ע"ב הוא דברי ר"ש וע' מה שהארכתי בחידושי שם

ה"ד ופר של ע"ז קודם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו במקרא כו', ע' בס' שאלת הכהנים תורה לזבחים פ"ט ע"א.