אור הישר (ירושלמי) קה

הפתוחות בכל מקום שהם, ואם כוונתו דוקא כל החביות הפתוחות שבחנויות ולא במקום אחר, קשה מנא ליה לחדש כן, וגם בשו"ע שהמחבר רגיל להעתיק לשון הרמב"ם הכא העתיק לשון המשנה חביות פתוחות וצ"ע כעת

ה"ט ואין אסור משום יי"נ תני בר קפרא במשלח בבתים, וכ' בפ"מ דקושית הירושלמי קאי ארישא דמותר לאמר תן לנו את דמיה וע"ז משני במשלח בבתים היינו בכלים בלא פיסוק דמים והלכך עד שלא נכנסה לרשותן מותרין לאמר תן לנו דמיה כו' ע"ש, ולע"ד נראה להיפוך דקושית הש"ס היא אסיפא דאם משנכנס לרשותן אסור, דעלה התפלא הירושלמי איך יוכל כניסת רשותו לאסור עליו, הרי יין נסך הוא ואיסורא לא ניחא ליה דליקני כדאמרינן בב"מ צ"ו ע"ב ואיך קני ליה רשותא. ומשני דמשלח בבתים היינו בכלים מדודים הידועים בפיסוק דמיהם, והאומן קבלם בשכרן כמבואר בטושו"ע סי' קל"ב ס"ג, וע"ש בב"י ובש"ך ס"ק כ"ז, ולהכי אסורין כנלע"ד

ה"י המוכר יינו לנכרי פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין. ע' תשב"ץ ח"א סי' י"ד ובת' פמ"א ח"ב סי' נ"ב

שם מהו עקבת יין בההוא דמלכלך כמה דתימר עקובה מדם, יל"ד מה המריצם לגרוס עקבת בקו"ף, ולחפש ביאור ומקור ללשון זה, אמאי סאני להו לגרוס כמו בבלי ובמשניות עכבת יין בכ"ף, ועפ"ז יש להם פשטות הלשון וביאורו על אתר וצע"ק

הי"א חזקיה אמר הדא דאת מר במקום שהמים נמכרין במדה אבל במקום שאין המים נמכרין במידה כיין ביין הן, ע' אור שמח פט"ז הכ"ט ממאכא"ס ובנועם ירושלמי למס' ערלה פ"ג

שם תני רש"א אף כשאמרו של נחתומין בכפרים אחר שלשה תנורין אסור עד שלשה ימים שמשחרית בורר לו שאור לכל אותו היום כו', ע' אור שמח פ"ד סוף ה"א מה' חמץ

הי"ב ולאו ר' ישמעאל אמר למדין מק"ו ואין עונשין מק"ו כו', ע' אור שמח פ"ב ה"ז מאסו"ב

שם ולמה לא תנינן נבילה עמהן א"ר יוסי בי ר' בון לא מתני אלא דבר שאסור בהנייה כו', ע' בנועם ירושלמי ערלה פ"ה

שם ר' יוסי בשם ר' חנינה בעי איסורי הנייה מהו שיבטלו בצירוף והתנינן שור הנסקל תפתר בחתיכות כו', ע' עמק יהושע סי' י"ח ובאור שמח פט"ו הי"ד ממאכלות אסורות ובנועם ירושלמי ערלה רפ"ג

הי"ג איתפלגון ר' יוחנן ור"ל ח"א הלכה כרשב"ג וח"א אין הלכה כרשב"ג כו', לכאורה יל"ד טובא מאי שייך בזה ח"א וח"א הלא ר' יוחנן כללא אמר בב"ב קע"ד ע"א ובכ"מ כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו כו' ע"ש, וא"כ ודאי מ"ד הלכה כרשב"ג ר' יוחנן קאמר הכי, וע' בת' הרשב"א סי' מ"ם ובמש"כ בחידושי לכתובות ע"ז ע"א

הי"ד דתני. הגת והמחץ והמשפך של נכרי רבי מתיר וחכמים אוסרין מודה רבי בקנקנים שאסורות כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' צ"ג ובת' הרא"ש כלל י"ט

שם תני ארשב"ג אם רצה לטהרן מיד נותן בצנור שמימיו מקלחין או בנהר שמימיו מהלכין כדי עונה כו', ע' במיוחסות סי' קנ"ח ובת' הריב"ש סי' תל"ג. הט"ו צריך להטביל לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל, ע' בס' המנהיג ה' פסח סי' ובח"ס חי"ד סי' קי"ד

שם סכין תוחבה בארץ שלשה פעמים ודייו רבי בא בשם רב יהודא הדא דאת מר בסכין קטנה אבל בסכין גדולה צריכה ליבון כו', ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' מ"ג. מסכת הוריות פרק ראשון

ה"א על דעתיה דר' ישמעאל דו אמר ונעלם ממנו מכלל שהיה יודע והוא ידע הרי שתי ידיעות כו', ע' ש"ק לירושלמי שבועות רפ"ב

שם שמואל אמר והן שהורו מותר אבל אם הורו פטור לא בדא, ע' עמק יהושע סי' יו"ד

שם א"ר מנא בר תנחום נכנסו מאה עד שיורו כולן תמן א"ר זעירא עד שיורו מצד אחד כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"א ע"ב

שם חברייא בשם שמואל יחיד משלים לרוב הצבור היא מתניתא אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפ"ע פטור, ע' נועם ירושלמי תרומות פ"ח

ה"ב הפריש חטאתו נתחרש או נשטה או נשתמד או שהורו ב"ד מותר לאכול חלב ר' יוחנן אמר נדחית חטאתו רשב"ל אמר לא נדחית חטאתו כו', ע' אור שמח פכ"ג הי"ב מה' שבת ובמה שהארכתי בחידושי לזבחים י"ב ע"א ושם ע"ב וע"ע בנועם ירושלמי חלה פ"ג ובאור שמח פ"ט הי"ט מה' שחיטה

, שם הורייה בהורייה מה הן שיצטרפו היך עבידא הורו ב"ד חלב כולייא של ימין מותר כו'. ע' אור שמח פי"ג ה"ד משגגות

שם ריב"ל לראייה הילכו מלבוא חמת עד נחל מצרים כו'. הנה באור שמח פ"ד ה"ו מה' סנהדרין גריס הכא להוראה ע"ש, ולא ידענא מדוע נשבש לשון הירושלמי ואמאי לא נימא דכוונתו דוקא על ראיית פנים בעזרה מהיכן עד היכן מחוייבים יושביה

ה"ג ולא נמצאת עוקר כל שם השתחוייה בשאמרו מותר להשתחוות ואסור לשוח, בפ"מ מהפך הגרסא וע' בציון ירושלים, וע"ע בת' הרמב"ם דפוס