אור הישר (ירושלמי) קב

שם תני אין לוקחין מעי דגים וקירבי דגים אלא ע"פ מומחה אין לוקחין תכלת אלא ע"פ מומחה כו'. ע' פרי תואר סי' קי"ט סק"א. פרק שלישי

ה"א ר' אבהו מי דמך עברין קומי י"ג נהרין דאפרסמון אמר לון כל אילין למאן אמרו ליה דידך אמר לון וכל אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי, ע' משך חכמה פ' תשא בפסוק ואיש לא יעלה עמך

שם א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כן ציירין לה בכדורא בידה כו', ע' משך חכמה לפ' יתרו בפסוק כי ששת ימים ובפ' אמור בפסוק ושור או שה ובפ' ראה בפסוק אשר יבחר

ה"ב ע"ז שנשברה ר' יוחנן אמר אסורה רשב"ל אמר מותרת כו', ע' בתוס' מ"א ע"א ד"ה אמר שמואל ובמל"מ פ"ז ה"ז מה' עכו"ם ובביאור הגר"א ז"ל יו"ד סי' קמ"א ס"ק י"ז י"ח

ה"ג ר' בא בשם רב שברי דרקון הרי אלו מותרין דרקון שלם ונשבר הרי אלו אסורין כו', ע' אור שמח פ"ח הי"א מה' עכו"ם

ה"ד שמואל שאל לרב מהו לענות אמן במקום מטונף א"ל אסור ואסור דאמרית לך אסור, עמש"כ בחידושי לזבחים ק"ב ע"ב בד"ה והיכי עביד

ה"ה הנעבד אית תניי תני בין שלו בין של חבירו אסור ואית תניי תני שלו אסור ושל חבירו מותר כו', עמש"כ בחידושי לזבחים קי"ד ע"א ברש"י ד"ה בשלמא וע"ע באור שמח פ"ד ה"ז מאיסורי מזבח

שם וקשיא על דעתיה דחזקיה היך אפשר לביצת ע"ז שתיעשה אפרוח כו', ע' אור שמח פ"ח ה"ב מה' עכו"ם ובנועם ירושלמי ערלה ספ"א

שם בית הבחירה איכן נבנה ע"פ נביא ויעל דוד כדבר גד אשר דיבר ביד ה', ע' ח"ס חא"ח סי' ר"ח ובמשך חכמה פ' ראה בפסוק אבד תאבדון

ה"ו דא"ר בא ר"ה בשם רב המשתחוה לבית אסרו ר' זעירא ר' אבהו בשם ר' יוחנן המקדיש את הבית אין מועלין בו כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"א

ה"ז על דעתיה דרב דאמר המשתחוה לבית אסרו כו' על דעתיה דר' יוחנן דו אמר המקדיש את הבית אין מועלין בו כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ג ובשעה"מ פ"ג ה"ג מה' מעילה ובמש"כ בחידושי לחולין ט"ז ע"א ולערכין כ"א ע"א

ה"ח פתר לה כהדין תנייא דתנינן תמן ע"ז של נכרי אסורה מיד ושל ישראל משתעבד כלום פליגין לה בע"ז דילמא במשמשיו ר"ש בשם ר' לעזר אף במשמשי ע"ז במחלוקת, הנה הא דקאמר כהדין תנייא משום דבבבלי בברייתא נ"א ע"ב פליגי בזה ר' ישמעאל ור"ע, והא דפריך דילמא במשמשיו, ע"ש נ"ב ע"א ושם י"ט ע"ב ובת' הגרע"א סי' ג' ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות י"ח

ה"ט הרכיב נוטל מה שהרכיב א"ר ינאי והוא שהרכיב בה לע"ז כו', פי' דוקא אז אמרינן דנוטל מה שהרכיב, אבל אם לא הרכיב מתחילה לע"ז אינו נאסר כלל, דלא חמיר מע"ז גופה דאינו נאסר במחובר, וע' בר"ן ובש"ך שמביאו בסי' קמ"ה ס"ק י"ט ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ט

ה"י וקשיא ר"ש חלוק על החכמים ועושה מעשה כיוצא בו, ע' בת' שאילת דוד ח"א בקונטרס מקור בית אב להלכה ודרכי ההוראה בהגה"ה שם

הי"א הרי היכל הרי הוא אסור בהנאה ור' יוחנן בן זכאי יושב ושונה בצלו של היכל, נפלאתי בזה על המה"פ שהקשה מהא דהיכל לתוכו עשוי ולא הזכיר לדברי התוס' מ"ח ריש ע"ב, וע"ד התוס' שם שלא הזכירו לדברי הירושלמי דהכא

הי"ב א"ר חסדאי בסתם חלוקין מה נן קיימין אם להיסק דברי הכל מותר, ופי' הפ"מ דהיסק התנור בעצי איסור גופייהו לא הוי אלא זה וזה גורם ע"כ, וקשה דזה וזה גורם מותר הוא דוקא בדיעבד כדכתבו התוס' בפסחים כ"ו ע"ב ד"ה בין חדש ע"ש, והכא קתני דברי הכל מותר משמע לכתחילה

שם אם לעשן דברי הכל אסור, פי' דנשאר שבח עצים בכלים המוגמרים, וע' חולין פ"א סי' ט'

הי"ג ר' יעקב בר אחא יתיב מקשי נטל הימנה כרכר אסור בהנייה ארג בו את הבגד אסור בהנייה ותנינן ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יי"נ שבו כו', וקשה הלא זהו רק דעת רשב"ג גבי יין. אבל ת"ק סבר התם דכולו אסור בהנאה, א"כ חזינן דת"ק דמשנתנו ס"ל כת"ק דהתם דאין פדיון ליי"נ כמו דאין פדיון לע"ז, וע' ברש"י מ"ט ע"ב ד"ה ונשתרי לך ובתוד"ה ארג בו, והטעם משום דת"ק דהכא ודהתם אזלו בתר עצם האיסור המונח בו ושאין לו פדיון. וכמו דכאן מונח שבח הכרכור בבגד, כמ"כ אי אפשר להפריש תערובות חבית היי"נ מכלל היין של הבור, דלח המתערב בלח מתערב בכולן דאין לך טיפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת כדכ' התוס' בזבחים ד"פ ריש ע"א, משא"כ ר"א דהכא ורשב"ג דהתם אזלו בתר ההנאה מן הכרכור או מן היי"נ, ומשו"ה לא חשו רק להפטר שלא ליהנות מהן, וא"כ מאי הקשו לכתחילה הרי י"ל דרבנן דהכא ודהתם קאי בחד שיטה של עצם האיסור, ור"א ורשב"ג קמו בשיטת דאיסור הנאה, ורק במה דר"א נאיד כאן משיטת רשב"ג שימכור לנכרי חוץ מדמי ע"ז, בהא שפיר משני בירושלמי דבגד אפשר דאתי בתר הכי ליד ישראל משא"כ ביי"נ, אבל בעצם קושית ר' יעקב לכתחילה הרי י"ל כנ"ל, וצ"ע כעת

הי"ד רב אמר לצורכו בין היא בין שפייה מותרין לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין ושמואל אמר לצורכו כו', הנה כל מחלקותם נוסדה ע"פ הכלל דמשנתנו דלצורכה אסורה ושלא לצורכה מותרת, ומעתה יש להסתפק איך הדין אם הוא לצורכו ולצורכה,