אור הישר (ירושלמי) קא

אומר מוכר לו ע"מ לשחוט, ע' בס' חזקה רבה חח"מ ס"ס כ"ה

ה"ט למדנו שאין מעבירין על האוכלין, ע' ירושלמי דמאי פ"ג ה"ג ובמד"ר ס"פ בחוקותי ובמפרשים שם

שם אמר לשואל טייל עמנו עד שנפיג את יינינו כיון שהגיע לסולמה של צור כו', הנה טיול זה היה ג' מילין כמובא בבבלי עירובין ס"ד ע"ב, וע' מה שהאריך בזה בת' חו"י סי' קע"ז

ה"י הא במקום שנהגו למכור מוכר לו אפילו בית דירה ומשכיר לו אפילו בית דירה כו', ע' כפתור ופרח פ"י

שם ר' אבין בשם רבנן דתמן זאת אומרת שדה שהיא נתונה על גב הדרך אסור להשכירה לנכרים מפני שנקראת על שם ישראל והן חורשין בה בשבתות וי"ט, ע' תמים דעים להראב"ד סי' קכ"ה. פרק שני

ה"א אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם ומה טעם ואברהם היה יהיה יהיה מנין שלשים כו'. ע' זוה"ק פ' וירא בפסוק ואברהם היה יהיה ובמדרש שוח"ט מזמור ה'

שם א"ר אבין ואפילו תימר יכולה אשה להטמין את עצמה ולומר נכריה אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר נכרי הוא, ע' ברא"ש ע"ז רפ"ב ובתרומת הדשן סי' קצ"ז וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשמ"ז

ה"ב דתני שבת הותרה מכללה נערה המאורסה לא הותרה מכללה לא להתרפאית ודכוותה נערה המאורסה לא הותרה ואפילו להתרפאות כו'. ע' בס' אור גדול סי' א' דף ט' ע"א ובאור שמח פ"ג ה"ח מה' ע"ז ובעין יצחק חא"ח סי' ט"ו ובכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' ל"ט

שם ואין דוחין נפש מפני נפש לא סוף דבר שאמר לו הרוג את איש פלוני אלא א"ל חמוס את איש פלוני עכו"ם בעכו"ם עכו"ם בישראל חייב ישראל בעכו"ם פטור, ע' אור שמח פ"ה ה"ו מיסה"ת ובאור גדול דף כ"א ע"א

שם המסתפר מן הנכרי הרי זה רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה כו', ע' תוס' ע"ז כ"ט ע"א ד"ה המסתפר ובת' מהר"י מינץ סי' ט"ז

ה"ג ר' יצחק בר נחמן בשם ריב"ל הוה אמר מתוק מר חד אין בהן משום גילוי כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ק"א

שם ר' ינאי ב"ר ישמעאל איבאש סלקין ר"ז ור' יהושע ור' בון בר כהנא כו', ע' אור זרוע ה' ערב שבת סי' ל"ג

שם א"ר אמי צריכין אנן חששין על מה דברייתא חששין אסור למיתן פריטין גו פומא פיתתא תחות בי שיהיא תבשילא תותי ערסא כו', ע' בס' המנהיג ה' סעודה סי' י"ז וביו"ד ומפרשים סי' קט"ז ס"ה

שם תמן תנינן אצל נכרי כפירותיו רש"א דמאי ר' חנניה בעא קומי ר' מני מה כפירותיו ממש ופוטר טבל ברור ממקום אחר כו', כ"ה גרסת ר"ב אשכנזי בתשובותיו סי' א'

ה"ד נודות הנכרים גרודות הרי אלו מותרות זפופות הרי אלו אסורות כו', ע' אור שמח פי"א הי"ז ממאכלות אסורות

שם יין שאסור בשתייה ומותר בהנאה נכנסו לתוך קנקנים נעשו הקנקנים כיין פינהו ונתן לתוכה יין אחר נעשה יין כקנקנים כו', ע' בת' הריב"ש סי' רי"ח וסי' תל"ג

ה"ה רב ששת בשם רב לחים אסורין אפילו בהנאה יבישין מותרין אפילו באכילה, ע' בת' חכם צבי סי' ע"ה

שם והא תנינן אינו נעשה יי"נ עד שירד לבור ר' בא בשם ר' יודה במשלם לתוך הבור כו', גרסת הגר"א ז"ל בביאוריו ליו"ד סי' קכ"ג ס"ק ל"ב במשלה אותן מן הבור

ה"ו ודכוותה שאינו אומן אסור אע"פ שמבושל, ע' נועם ירושלמי תרומות רפי"א

שם מחלפה שיטתיה דר' יודה ומר ר' לעזר אינה מחלפת תמן בכהן והכא בבעלים כו', ע' פאת השלחן סי' ה' ס"ק י"ח

ה"ז בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הנכרי חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הנכרי כו', ע' בתמים דעים להראב"ד סי' פ"א

שם רשב"ל אמר בכוס זהום הדא אמרה השותה בכוס זוהם לא נהנה ולא מועל, ע' עמק יהושע סי' יו"ד

שם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל בריה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין, ע' בת' ברית יעקב סי' קט"ו

ה"ח חלב הנכרי למה הוא אסור משום גלוי ויעמיד א"ר שמואל בר רב יצחק מפני האירוס הנתון בין הנקבים כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רט"ז ובהגה"ה שם

שם א"ר ירמיה חלב הנכרי למה הוא אסור משום תערובות בהמה טמאה כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' פ"א ובס' המנהיג ה' חלב וחמאה של כותים סי' קל"ד

, שם חד בר נש הוה טעין קופד מהלך בשוקא אתת דייתא וחטפתא מן ידיה אתר תותיה אזל בעי מיסביניה א"ל רב אסור לך כו', ע' בס' המכריע חי"ד סי' ט"ז דפוס לובלין ובאור זרוע ח"א סי' תנ"א

ה"ט נתן בר בא אמר קומי שמואל ידע אנא מפרשא בין עוברי דגים טמאין לעוברין דגים טהורין כו', ע' בת' הריב"ש סי' תצ"ח.