אור הישר (ירושלמי) י

לחייבי כריתות לא מיפסלא משום דכתיב כי תהיה, וחייבי כריתות לאו בני הוייה נינהו. ולפ"ז נופלת שאלתם על עבד הלא איהו נמי לאו בר הוייה הוא ומניין שביאתו פוסלת, ועלה משני מדר' יוחנן משום ר' ישמעאל כהא דבבלי ס"ח ע"ב, וע' ביראים סי' ר"ט ואבני מלואים סי' וי"ו סק"ג

ה"ז לית הדא פליגא על רב דרב אמר גוי ועבד שבא על בת ישראל הוולד כשר, ע' בתוס' דמכילתין לעיל ט"ז ע"ב ובת' שיבת ציון סי' ס"ז

שם פתר לה בגוי פסול ובעבד פסול, וכ' בפ"מ כגון מהנך פסולין דלעיל נתין ועמוני כו' ע"כ, לע"ד הנני רואה בזה עירוב פרשיות דעמוני איסורו איסור עולם מקרא דלא יבא עמוני ומואבי וגו', משא"כ נתין אינו אסור לבא בקהל מה"ת אלא מדרבנן, כדכ' הרמב"ם בה' איס"ב פי"ב הי"ח והכ"ב כ"ג וע"ע באור שמח פי"ב הי"ט מאסו"ב

ה"ח תני בר קפרא בן יומו פוסל ומאכיל, וקשה מאי קמ"ל הלא משנה ערוכה היא בנדה מ"ג ע"ב דתינוק בן יום אחד מאכיל בתרומה ופוסל מן התרומה, ובגמרא שם ילפינן מדכתיב ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו קרי ביה יאכילו, וע' מל"מ פ"ו הי"ב מה' תרומות וצ"ע. פרק שמיני

ה"א עד כדון כר"ע כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל נאמר תושב ושכיר בפסח כו', ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ב

שם גר תושב אין מקבלין אותו עד שיכפור בע"ז שלו כו' לפום כן צריך מימר מבטל ע"ז כנוי, ע' משך חכמה ס"פ ואתחנן

שם רב אדא בר אחווא איתיליד ליה חד בר נש מימסמס בה מית כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' י"א

שם רבי אחא בשם רבי תנחום בי ר' חייה אין ערלה אלא משמיני ע' משך חכמה פ' לך בפסוק ויפול אברם על פניו ובת' דבר אברהם ס"ס כ"ב

שם א"ר יוחנן דברי ר' יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה, ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' י"ב

ה"ב פצוע הייתי אומר עינו ת"ל שפכה כו' א"ר חגיי קומי ר' יוסי אין לך נמוך באדם בשעה שהוא יושב אלא ביציו בלבד, ע' בת' שאילת דוד סי' יוד

שם ולא סוף דבר נפצעה אלא אפילו נימוקה אפילו יבשה אפילו חסרה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' י"ז

שם שמואל אמר אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רבי חונה אמר דו סבר כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן א"ר יודן בר חנין ובלבד של ימין, הנה כ"ה גרסת הקרבן עדה אבל בפני משה גריס ובלבד שלימין, ע' תוס' יבמות ע"ה ע"ב ד"ה שאין לו ובנובי"ק חאה"ע סי' ו' ובס' אור גדול ריש סי' ג' ובח"ס אה"ע ח"א סי' י"ט וע"ע באור זרוע ח"א ס"ס תרנ"א

שם א"ר מנא מהכא לא יבא פצוע דכא לעולם. ע' בת' שדה יצחק סי' ס"ה

שם הרי שעלת חטטין מי מחכך בה או מסיית והרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים, ע' בת' עין יצחק חאה"ע סי' י"א ובהעמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ב אות ח, וע"ע ח"ס אה"ע ח"א סי' י"ד ובאו"ש פט"ז ה"ז מאסו"ב

שם ר' ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א"ר יוסה בלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא בדא, ע' בת' באר יצחק האה"ע סי' ד'

שם עמוני לא ישא עמונית א"ר יוסי בי ר' בון על דרבנין נצרכה דאין יסבור ר' יודה גרין פסולין קהל ה' אינון לישא עמונית אינו יכול כו', ע' כתונת פסים לנמו"י דמכילתין פ"ח דף כ' ע"ב

שם ר' אבוה בשם ר' יוחנן ולד בוגרות כשר שהוא בל"ת שהוא בא מכח עשה כו', ע' אור שמח פ"א ה"ד מה' אישות

, ה"ג עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. עמש"כ בחידושי לבבלי ע"ו ע"ב

שם מה היה להם להשיב ר' אבהו בשם ריב"ח הרי בת בנו ובת בתו הרי הן אסורין עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקיבות כו', ע' אור שמח פי"ב הי"ט מאסו"ב

, שם במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים, ע' פרדס הגדול לרש"י ז"ל סי' נ"ז ובת' פנים מאירות ח"ב סי' קע"ח וע"ע בשאילתות ס' ואתחנן סי' קמ"ג ובמפרשים שם

ה"ד אמר ר"ע אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין את אשתו שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין את אשתו שלא היתה לו שעת הכושר, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ג ובהעמק שאלת לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ב אות ח'. ה"ה אי זהו סריס חמה ר' חייה בשם ר' יוחנן כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת, ע' בת' הריב"ש סי' תע"ד

ה"ו תני מאכילה בחזה ושוק ר' יוחנן אמר אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק רשב"ל אמר כמה קולי חומרין בדבר, ע' נועם ירושלמי לתרומות פ"ד ובאור שמח תרומות פ"ו ה"נ

שם וקשיא אם זכר הוא אין זכר פוסל זכר אם נקיבה היא אין נקיבה פוסלת נקיבה כו', ע' מה שהאריכו המפרשים ע"ד הרמב"ם בפ"ז הט"ז מה' תרומות. פרק תשיעי

ה"א ר' יוסי בי ר' בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה מאי טעמא כשרין הוזהרו על הפסולות ופסולים הוזהרו על הכשרות אבל לא פסולות על הכשרין ולא כשרות על