אור הישר (תנ"ך) צו

שוב הראוני שכוונתי בזה למש"כ הגאון מלבי"ם ז"ל והארכתי בחידושי עה"ת פ' שפטים לדחות דבריו עפ"ד רש"י בתענית שם ונשארתי בצ"ע ג"כ ע"ד. רש"י ביהושע ע"ש ט"ו ט"ז

ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, פירש"י קרית ספר רבותינו אמרו אלו הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה שהחזיר עתניאל בן קנז בפלפולו ע"כ, והוא בתמורה ט"ז ע"א ובמדרשים ע"ש, והנה בתענית ד"ד ע"א קאמר שלשה שאלו שלא כהוגן כו' שאול בן קיש דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפילו עבד אפילו ממזר השיבו לו כהוגן ונזדמן לו דוד, והקשו בתוס' אמאי לא חשיב כלב בן יפונה שאמר אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה אמאי לא פריך יכול ממזר או עבד, ותירצו דהא דקאמר כלב שיתן לו ה"ק כל מי שיכול לחזור אותן הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה ע"ש, אמנם ע"פ תירוצם תחזור הקושיא על המד"ר בפ' חיי שרה סי' סמ"ך ובס"פ בחקותי, דקחשיב גם את כלב בהדי הנך ששאלו שלא כהוגן. ומה"ט גופה שהקשו בתוס' ע"ש, וצ"ע כעת. י"ט נ"א

אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וגו'. ביבמות פ"ט ע"ב יליף ר' אלעזר מהאי קרא דהפקר ב"ד הפקר, ואף דר' יצחק יליף שם מקודם מקרא דעזרא, דכתיב כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו, מ"מ כ' שם היש"ש דמקרא דנחלות עדיף, משום דמקרא דעזרא לא שמעינן דכחם יפה רק להפקיר, משא"כ מקרא דנחלות מבואר דיוכלו גם להחליט לאחרים, וכבר הקדימו בזה הרשב"א בחידושיו לגיטין ל"ו ע"ב, ומדבריו מבואר עוד דמדרשת אלה הנחלות שמעינן יותר, דכשאומרים ממון ראובן יהא לשמעון זוכה בו מעתה שמעון ע"ש. אבל מקרא דעזרא הלא צריך עוד שמעון לזכות מן ההפקר, וע' בת' הגרע"א סי' רכ"א רכ"ב

אמנם לכאורה איך נופל כלל למילף מקרא דהכא, שהיה בגורל לפני ה' כמבואר בקרא, ושאני הפקר ב"ד דעלמא די"ל דלהכי דייק ר"א בדרשתו, וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו ע"ש, להורות בזה דלא מעצם הנחלות יליף דודאי שאני הכא כנ"ל, אלא מתוספות לשון הכתוב בזה וראשי אבות למטות בני ישראל, לאמר דהאי יתורא להכי הוא דאתא.